יחסי אפגניסטן–קטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחסי אפגניסטן-קטר)
יחסי אפגניסטןקטר
אפגניסטןאפגניסטן קטר (מדינה)קטר (מדינה)

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנד
אפגניסטן קטר
שטחקילומטר רבוע)
652,230 11,586
אוכלוסייה
43,082,337 2,731,905
תמ"ג (במיליוני דולרים)
14,583 237,296
תמ"ג לנפש (בדולרים)
338 86,861
משטר
אמירות איסלאמית מונרכיה אבסולוטית

יחסי אפגניסטן–קטר הם היחסים הדיפלומטיים, הרשמיים, ונכון ל-2022, המלאים שבין האמירות האיסלאמית של אפגניסטן לבין מדינת קטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטר היוותה גורם מייעץ לאפגניסטן ולארצות הברית במלחמת אפגינסטן.

היחסים בין קטר לממשל האפגני הם יחסים טובים, קטר נוהגת לגנות את הטליבאן ואת פעולות הטרור הרבות שהוא ביצע ומבצע. בשנת 2013, כאשר חאמיד כרזאי נשיא אפגניסטן הגיע לביקור בקטר, תקף אמיר קטר את הטליבאן ושוחח עם הנשיא על תהליך השיקום מהמלחמה ועל היחסים בעתיד.[1][2][3][4]

קטר פיתחה קשרים ההדוקים לאורך השנים עם הטליבאן. את שעריה פתחה קטאר לארגון הטרור כבר ב-2013, אז הזמינה את מנהיגיו הגולים לדוחא, על מנת להקים שם לשכה מדינית – במהלך שזכה לברכת הנשיא האמריקני ברק אובמה. אותה לשכה מדינית של הטליבאן בדוחא הייתה זו שייצגה אותו במשא ומתן שהתנהל בתקופתו של הנשיא דונלד טראמפ, ואשר הוביל להסכם בין הטליבאן לארצות הברית ("הסכם דוחא") על נסיגתה מאפגניסטן. בחסות הנסיגה זו, שהנשיא הנוכחי ג'ו ביידן התעקש להוציא לפועל, הצליחו האיסלאמיסטים להשתלט על אפגניסטן.[5]

ארצות הברית הברית ומדינות רבות אחרות העבירו באופן זמני את הדיפלומטים שלהם הקשורים לאפגניסטן לדוחא.

שר החוץ הקטארי שיח' מוחמד בין עבדולרחמן אל־תאני היה השר הראשון מממשלה זרה שנסע לקאבול מאז השתלטות הטליבאן. אף על פי כן, קטר לא הכירה בשלטון הטליבאן.[6]

בספטמבר 2022, אמר שר החוץ הקטרי "ייעצנו לקהילה הבינלאומית לארגן תוכנית לקידום אפגניסטן, שכוללת את התנאים הנדרשים עבורה מההנהגה הנוכחית באפגניסטן".[7][8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ How Qatar came to host the Taliban
  2. ^ It’s Complicated: The Relationship Between Afghanistan, Pakistan, and the Taliban
  3. ^ Afghanistan recalls envoy from Qatar
  4. ^ Relation Between Afghan-Qatar Expanding
  5. ^ המתווכת של הטליבאן: קטאר קוצרת שבחים מהעולם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2021
  6. ^ ג'ורנל, וול סטריט (2021-09-15). "הטליבאן רוצה הכרה בינ"ל. למדינות שדנות עימו יש מחשבות אחרות". Globes. נבדק ב-2022-10-08.
  7. ^ "Qatar urges west to engage with Taliban to stem crisis in Afghanistan". Financial Times. 2022-05-29. נבדק ב-2022-10-08.
  8. ^ אלמס, דין שמואל (2022-10-08). "כך המדינה הענייה בעולם מרוויחה מהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה". Globes. נבדק ב-2022-10-08.