יחסי אפריקה–סין
יחסי אפריקה–סין או יחסי אפרו–סין הם היחסים ההיסטוריים, הפוליטיים, הכלכליים, הצבאיים, החברתיים והתרבותיים בין מדינות אפריקה לרפובליקה העממית של סין.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט ידוע על היחסים העתיקים בין סין ואפריקה, אם כי ישנן עדויות מסוימות לקשרי סחר מוקדמים. נקודות השיא של הקשרים מימי הביניים כוללים את מסעו מהמאה ה-14 של החוקר המרוקאי אבן בטוטה[1] ואת מסעות שושלת מינג מהמאה ה-15 של האדמירל הסיני ג'נג הא.
היחסים הפוליטיים והכלכליים המודרניים בין סין היבשתית ליבשת אפריקה החלו בעידן מאו דזה-דונג, לאחר ניצחון המפלגה הקומוניסטית הסינית במלחמת האזרחים הסינית. בתחילת המאה ה-21, המדינה המודרנית של הרפובליקה העממית של סין (PRC) בנתה קשרים כלכליים חזקים יותר ויותר עם אפריקה. בשנת 2013, הוערך כי מיליון אזרחים סינים מתגוררים באפריקה[2]. בנוסף, ההערכה היא כי 200,000 אפריקאים עבדו בסין בשנת 2017.
בשנת 1971 קיבלה סין את התמיכה מ-26 מדינות אפריקאיות באו"ם להשתלט על המושב של טאיוואן[3]. מאו דזה-דונג היה אסיר תודה על התמיכה ואמר: "האחים האפריקאים שלנו הם שנשאו אותנו לאו"ם"[4]. כיום כמעט כל מדינות אפריקה מכירות באופן רשמי בסין העממית ולא בטאיוואן. נכון לשנת 2022, אסוואטיני וסומלילנד (הלא מוכרת) הן שתי המדינות האפריקאיות היחידות שיש להן יחסים רשמיים עם טאיוואן[5].
היו יותר ויותר קשרים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים הדוקים יותר בין סין למדינות אפריקה. הסחר בין סין לאפריקה גדל ב-700% במהלך שנות ה-90[6], וסין היא כיום שותפת הסחר הגדולה ביותר של אפריקה[7]. בשנת 2000 הוקם הפורום לשיתוף פעולה בין סין לאפריקה (אנ') כפורום בין מדינות אפריקה לסין.
דעת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתפיסה הציבורית, על פי סקר דעת הקהל העולמי של ה-BBC (PIPA) משנת 2011, ב-5 מדינות אפריקאיות רוב האזרחים החזיקו בדעות חיוביות על סין: קניה (73%), ניגריה (85%), גאנה (72%), מצרים (55%) ודרום אפריקה (53%). סקר נוסף של ה-BBC מצא שקניה (77%) וניגריה (82%) החזיקו בדעה חיובית לגבי השפעת הצמיחה של סין על ארצם. בשנת 2013, סקרי PIPA הראו כי רוב האזרחים החזיקו בדעות חיוביות כלפי סין בניגריה (78%) וגאנה (68%), אולם ציינו כי יש ירידה בדעות החיוביות על סין בקניה (58%). סקר נוסף ב-2014 הראה על עלייה בדעת הקהל החיובית בקניה (65%), כמו גם על 67% בגאנה ועלייה ל-85% בניגריה[8].
בשנת 2022, בלומברג דיווח כי שני העשורים האחרונים של ההשקעות של סין בתשתיות אפריקאיות ואספקת מוצרי צריכה במחירים סבירים ליבשת, גרמו לאפריקאים צעירים להחזיק בדעות חיוביות יותר כלפי סין. סקר שנערך על ידי קרן משפחת איצ'יקוביץ ביוני 2022 אשר כולל ראיונות ארוכים פנים אל פנים עם הנסקרים, הראה כי 76% מ-4,507 צעירים אפריקאים ב-15 מדינות אפריקאיות כינו את סין כמעצמה זרה בעלת ההשפעה החיובית הגדולה ביותר על חייהם, העולה על ארצות הברית ואירופה. הדעות החיוביות כלפי סין היו החזקות ביותר ברואנדה, מלאווי וניגריה. עם זאת, 56 אחוז מהנסקרים האמינו גם בתיאוריה לא מבוססת לפיה מגפת COVID-19 נוצרה והופצה בכוונה על ידי סין[9][10].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gin Ooi, Keat (2004) [2004]. Southeast Asia: a historical encyclopedia, from Angkor Wat to East Timor. ABC-CLIO. p. 626. ISBN 978-1-57607-770-2.
- ^ "Africa and China: More than minerals". The Economist. 23 במרץ 2013. ארכיון מ-15 בפברואר 2018. נבדק ב-29 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ MacLeod, Andrew. "When people say the West should support Taiwan, what exactly do they mean?". The Conversation (באנגלית). נבדק ב-2022-08-05.
- ^ "The Chinese-African relationship is important to both sides, but also unbalanced". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2022-08-05.
- ^ "Taiwan-China Diplomatic Competition Comes to Somaliland". ארכיון מ-10 ביולי 2020. נבדק ב-7 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Servant, Jean-Christophe (2005-05-01). "China's trade safari in Africa". Le Monde diplomatique (באנגלית). נבדק ב-2022-08-07.
- ^ Wonacott, Peter (2011-09-02). "In Africa, U.S. Watches China's Rise". The Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-02-27.
- ^ "China in Africa: The Real Story" (באנגלית). נבדק ב-2022-06-20.
- ^ "China Surpasses US in the Eyes of Young Africans, Survey Shows". Bloomberg.com (באנגלית). 2022-06-12. נבדק ב-2022-07-26.
- ^ Auto, Hermes (2022-06-13). "Young Africans say China has biggest positive influence, not US | The Straits Times". www.straitstimes.com (באנגלית). נבדק ב-2022-07-28.
