יחסי ארמניה–סוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ארמניהסוריה
ארמניהארמניה סוריהסוריה
ארמניה סוריה
שטחקילומטר רבוע)
29,743 187,437
אוכלוסייה
2,777,976 23,958,945
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,503 11,159
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,021 466
משטר
רפובליקה רפובליקה נשיאותית, בפועל דיקטטורה
דתות עיקריות
נצרות אסלאם
שגרירות סוריה בירוואן

יחסי ארמניה–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה לסוריה. לארמניה יש שגרירות בדמשק וקונסוליה כללית בחלב. בשנת 1997 פתחה סוריה שגרירות בירוואן. שר החוץ הסורי פארוק א-שרע ביקר בארמניה במרץ 1992.[1]

סוריה כוננה יחסים דיפלומטיים עם ארמניה זמן קצר לאחר קריסת ברית המועצות. נשיא סוריה חאפז אל-אסד שמר על יחסים טובים בין השאר בגלל הקהילה הארמנית הגדולה בסוריה. בסוריה חיים כ-120,000 איש ממוצא ארמני. הם מרכיבים רוב בעיירות כסב (אנ') ויעקוביה (אנ'), ולוקחים חלק בחיים הפוליטיים של סוריה.

בתקופת רצח העם הארמני השתמשה האימפריה העות'מאנית בסביבות העיר דיר א-זור שבסוריה כשדות ההריגה העיקריים של הארמנים. הערבים הילידים הסתתרו ותמכו בארמנים. מתחם זיכרון לזכר הטרגדיה הזו נפתח בעיר.[2] הוא תוכנן על ידי סרקיס בלמנוקיאן ונחנך רשמית בשנת 1990 בנוכחות הקתוליקוס השל הכנסייה האפוסטולית הארמנית. המתחם מכיל עצמות ושרידים שהושגו ממדבר דיר א-זור של קורבנות רצח העם והפך ליעד עלייה לרגל עבור ארמנים רבים לזכר מתיהם, לפני שנהרס חלקית על ידי המדינה האסלאמית.

מלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה

למרות מלחמת האזרחים הסורית המתמשכת במדינה, שגרירות ארמניה עדיין פתוחה בדמשק והמדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים.

לאחר ניצחונו של הנשיא בשאר אל-אסד בבחירות לנשיאות סוריה בשנת 2014, בירך נשיא ארמניה סרז' סרקיסיאן את אסד באומרו: "אני מאחל לך [בשאר אל-אסד] בריאות טובה והצלחות ואני מאחל לעם הסורי הידידותי שלום נצחי."[3]

ארמניה סיפקה גם טונות של סיוע הומניטרי לסוריה לאורך כל מלחמת האזרחים, ובמיוחד העבירה 40 טונות של סיוע הומניטרי כולל סיוע ומוצרי מזון בשנת 2017. שגריר ארמניה ארשק פולדיאן הצהיר כי הסיוע "היה תחת הוראות הנשיא ארמניה והוענק על ידי העם הארמני."[4]

רצח העם הארמני ומלחמת נגורנו קראבך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – רצח העם הארמני, מלחמת נגורנו קרבאך (2020)

סוריה הכירה ברצח העם הארמני בשנת 2015, והפכה למדינה הערבית השנייה אחרי לבנון שעשתה זאת, צעד שנתפס בחיוב על ידי ארמניה. זה קרה על רקע מתיחות היחסים בין סוריה וטורקיה. ממשלת טורקיה כעסה על ההכרה. ארמניה מואשמת על ידי טורקיה וגם אזרבייג'ן בכך שהיא מאפשרת לפליטים סורים להתיישב מחדש בנגורנו קרבאך, על רקע מתיחות דיפלומטית בין טורקיה לסוריה.[5] בשנת 2020, כאשר פרצה מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, הביע מנהיג סוריה בשאר אל-אסד את תמיכתו בארמניה, והאשים את טורקיה בשליחת מחבלים לאזור.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ארמניה–סוריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zisser 1995, p. 733.
  2. ^ Monument and Memorial Complex at Der Zor, Syria, www.armenian-genocide.org
  3. ^ Public Radio of Armenia, Public Radio of Armenia (באנגלית)
  4. ^ Manar, Armenia sends 40 tons of humanitarian aid to Syrian people, Syrian Arab News Agency, ‏9 ביוני 2017 (באנגלית)
  5. ^ Syria Armenians move to Nagorno-Karabakh: Azerbaijan - World News, Hürriyet Daily News (באנגלית)
  6. ^ Al-Monitor Staff, Assad accuses Turkey of instigating Nagorno-Karabakh conflict, Al-Monitor, ‏7 באוקטובר 2020 (באנגלית)