יחסי ארצות הברית–דנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ארצות הברית–דנמרק
ארצות הבריתארצות הברית דנמרקדנמרק
Denmark USA Locator.svg
ארצות הברית דנמרק
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 43,094
אוכלוסייה
329,256,465 5,809,502
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,490,000 287,800
תמ"ג לנפש (בדולרים)
59,194 49,540
משטר
דמוקרטיה נשיאותית מונרכיה חוקתית

בין ארצות הברית לבין ממלכת דנמרק מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתיהן חברות בנאט"ו, ומקיימות ביניהם קשרים בשלל תחומים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים הדיפלומטיים בין המדינות כוננו בשנת 1783, כאשר דנמרק חתמה על אמנה מסחרית עם ארצות הברית, ובשנת 1792 הכירה דנמרק בעצמאותה של ארצות-הברית. בשנת 1801 הוקמו יחסים דיפלומטיים, ונפתחה נציגות אמריקנית בדנמרק, ומאז עד היום לא חלה שום הפסקה ביחסים.

בשנת 1916 מכרה דנמרק את איי הודו המערבית הדנים לארצות הברית, וב-17 בינואר 1917 הסתיימה העסקה, כאשר ארצות הברית ודנמרק החליפו את אישורי האמנה שלהם. ב-31 במרץ 1917 תפסה ארצות הברית את האיים, והשטח הפך לאיי הבתולה של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-9 באפריל 1941 חתם השגריר הדני בארצות הברית, בניגוד להוראות ממשלתו, על הסכם עם ממשלת ארצות הברית, שהפך את גרינלנד למעין מדינת חסות של ארצות הברית, ולפיו יורשו כוחותיה המזוינים להקים בסיסים באי[1]. מכיוון שהממשל הדני התקשה לשלוט על האי בתקופת המלחמה, ובשל ייצוא מוצלח, בעיקר של קריאוליט, החלה גרינלנד ליהנות ממעמד עצמאי למדי, והאספקה אל האי הובטחה על ידי ארצות הברית וקנדה. גרינלנד שימשה במהלך מלחמת העולם השנייה תחנת אספקה ותדלוק בדרך בין ארצות הברית ובריטניה[2].

הגרמנים ניסו מספר פעמים להקים תחנות מטאורולוגיות על החוף המזרחי של גרינלנד[3] על מנת להשיג מידע מטאורולוגי שהיה יכול לסייע להם לחזות את מזג האוויר באירופה. בין הפטרולים הגרינלנדים לפולשים הגרמנים התרחשו מספר התכתשויות, שהסתיימו לבסוף בנסיגה גרמנית סופית מגרינלנד. מידע מטאורולוגי שנאסף בגרינלנד על ידי כוחות הברית עזר בתכנון הפלישה לנורמנדי ב-1944.

במהלך המלחמה הקרה הייתה לגרינלנד חשיבות אסטרטגית בשל שליטתה על חלק מהמעבר בין הנמלים הצפוניים של ברית המועצות אל האוקיינוס האטלנטי, וכן בשל מיקומה המתאים לשמש לצפייה בשימוש בטילים בליסטים בין-יבשתיים. ארצות הברית התעניינה מאוד באי, אך דנמרק דרשה לחדש את ריבונותה ולבטל את ההסכם שנחתם ב-1941[4]. בשנת 1951 נחתם הסכם חדש בין ארצות הברית לדנמרק, לפיו בסיס חיל האוויר האמריקאי בצפון-מערב האי יהפוך לבסיס קבוע. בשנת 1953 מספר משפחות אינואיטיות סולקו מבתיהן על ידי ממשלת דנמרק, על מנת לפנות מקום להתרחבות של הבסיס. בשל כך היה הבסיס מקור לחיכוכים בין הממשלה הדנית לתושבים הגרינלנדים. שיא המתיחות הגיע בשנת 1968 כאשר מטוס אמריקאי מסוג B-52, שנשא ארבע פצצות מימן, התרסק ליד הבסיס וגרם לדליפת כמויות גדולות של פלוטוניום. אף על פי שרוב הפלוטוניום נאסף, התושבים המקומיים עדיין מספרים על בעלי חיים שאירעו בהם עיוותים בשל הדליפה הרדיואקטיבית.

דנמרק הצטרפה לנאט"ו, וכוחותיה שיתפו פעולה עם הכוחות האמריקניים במהלך המלחמה בטרור, והיא אף הייתה המדינה היחידה ממדינות סקנדינביה שהשתתפה במלחמת עיראק.

באוגוסט 2019 הציע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לרכוש את האי גרינלנד, אולם הצעה זו נדחתה בידי ראשת ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן וראש ממשלת גרינלנד קים קילסן. חרף זאת, ביקש טראמפ מיועציו לבחון זאת שוב והודיע כי ידון עם הממשל הדני בנושא.[5] בהמשך טראמפ אף ביטל את ביקורו הצפוי בדנמרק בתחילת ספטמבר.[6]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ארצות הברית לדנמרק מתקיימים יחסי מסחר פעילים, כחלק מהמסחר האמריקני עם מדינות האיחוד האירופי, וארצות הברית מהווה את שותפת הסחר הגדולה ביותר של דנמרק עם כ-5% מכלל הסחר הדני[7].

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית מחזיקה בדנמרק רק שגרירות בקופנהגן, ואילו דנמרק מחזיקה בארצות הברית שגרירות בוושינגטון די. סי., 34 קונסוליות כבוד בוושינגטון די. סי., בוסטון, צ'ארלסטון, שיקגו, קליבלנד, דאלאס, דנבר, דה מוין, דטרויט, הונולולו, יוסטון, אינדיאנפוליס, ג'קסונוויל, קנזס סיטי, לוס אנג'לס, מייקון, מיאמי, מילווקי, מיניאפוליס, מוביל, נאשוויל, ניו אורלינס, ניו יורק, נורפוק, אומהה, פילדלפיה, פיניקס, פיטסבורג, פורטלנד, סקרמנטו, סולט לייק סיטי, סן דייגו, סיאטל וטמפה ולשכה של משרד המסחר בסן פרנסיסקו.[8].

ביקורים ממלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 ביקרו נסיכת הכתר מרגרטה ובעלה הנסיך הנריק בארצות הברית.

נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ביקר דנמרק בשנת 1997, ושוב בשנת 2007. הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש ביקר בקופנהגן בשנת 2005, ובשנת 2006 נפגש עמו ראש ממשלת דנמרק אנדרס פוג ראסמוסן בקמפ דייוויד. הנשיא האמריקני ברק אובמה ביקר בדנמרק פעמיים במהלך שנת 2009.

במרץ 2009, שר החוץ הדני לן אספרסן נפגש עם מזכירת המדינה האמריקנית הילרי קלינטון, ובאפריל 2010 נפגשו השניים שוב באסטוניה.

במרץ 2009 פרדריק, נסיך דנמרק ואשתו מארי, נסיכת דנמרק ביקרו בארצות הברית במדינות המערב התיכון, וביקרו באיווה ונברסקה, שם קיימת פזורה דנית גדולה.

ב-9 במרץ 2011 נפגש נשיא ארצות הברית ברק אובמה עם ראש ממשלת דנמרק לארס לקה ראסמוסן בבית הלבן, שבו דנו השניים במלחמה בטרור, באביב הערבי ובנושאים סביבתיים.

ב-30 במרץ 2017 ביקר ראש ממשלת דנמרק לארס לקה ראסמוסן, את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ודן עמו על היחסים בין המדינות, כמו גם על המלחמה הטרור, ההזדמנויות הכלכליות ונאט"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]