יחסי ארצות הברית–זימבבואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ארצות הברית–זימבבואה
ארצות הבריתארצות הברית זימבבואהזימבבואה
USA Zimbabwe Locator 2.svg
ארצות הברית זימבבואה
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 390,757
אוכלוסייה
329,256,465 14,030,368
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,490,000 34,270
תמ"ג לנפש (בדולרים)
59,194 2,443
משטר
רפובליקה נשיאותית פדרלית רפובליקה

יחסי ארצות הברית–זימבבואה הם היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית לזימבבואה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת זימבבואה, מורגן צ'נגיראי, בשיחה עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בחדר הסגלגל, 12 ביוני 2009

ארצות הברית ורודזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הכרזת העצמאות החד-צדדית של רודזיה בנובמבר 1965, החזירה ארצות הברית את שגרירה מסולסברי (כיום הרארה), סגרה את ספריית סוכנות האינפורמציה של ארצות הברית (USIA - United States Information Agency) והוציאה מרודזיה את הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי ופקידי מסחר שונים. לאחר שנת 1965, המשיך הצוות הקונסולרי האמריקאי שנותר בסולסברי לפעול תחת הרשאת סמכויות שניתנו לו בידי אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת. בעקבות הכרזת הרפובליקה של רודזיה, סגרה ארצות הברית את הקונסוליה הכללית שלה ב-17 במרץ 1970.

ב-1971, חרף התנגדות הקבינט של ארצות הברית, העביר הקונגרס של ארצות הברית חקיקה המתירה לארצות הברית לייבא מרודזיה חומרים אסטרטגיים, כגון כרום. החקיקה, שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1972, לא הניבה תועלת כלכלית ממשית לכלכלת רודזיה, וארצות הברית המשיכה לתמוך ביציבות שנבעה מתוכנית הסנקציות על רודזיה. לאחר שהחקיקה בוטלה במרץ 1977, שוב אכפה ארצות הברית את כל הסנקציות.

ארצות הברית תמכה בעקביות במאמצי האומות המאוחדות והממלכה המאוחדת להשפיע על שלטונות רודזיה כדי לקבל את עקרונות שלטון הרוב. החל משנת 1976, החלה ארצות הברית לקחת חלק פעיל יותר בחיפוש אחר הסדר הפוליטי ברודזיה בשיתוף עם ממשלת בריטניה. ההצעות האנגלו-אמריקאיות בשלהי 1977, שנועדו להביא למשא ומתן שישים קץ למבוי הסתום בסוגיית הסכסוך, סיפקו את מניעיה של ארצות הברית לחיפוש אחר הסדר שלום, במקביל לשימושן ברית המועצות וקובה בכוח צבאי כדי להגדיל את מעמדן באפריקה הדרומית.

ארצות הברית וזימבבואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה העניקה באורח רשמי את עצמאות לזימבבואה ב-1980, לאחר שנים של עימות בין שליטי המיעוט הלבן לבין תנועות הגרילה השחורות. ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה שפתחה שגרירות במדינה החדשה, והיא התחייבה לסייע לפיתוח הכלכלי של זימבבואה. רוברט מוגאבה נבחר לראשות הממשלה ב-1980 וב-1987 נבחר לנשיא זימבבואה, לאחר ששינויים בחוקה יצרו את מוסד הנשיאות. באוגוסט 1980 נועד מוגאבה עם נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר. מאז, מוגאבה ביקר בוושינגטון הבירה בדצמבר 1980, וערך בארצות הברית ביקורים רשמיים בספטמבר 1983, יולי 1991 ו-1995, ונועד עם הנשיאים רונלד רייגן, ג'ורג' הרברט ווקר בוש וביל קלינטון. הוא גם הוביל את משלחת זימבבואה לאומות המאוחדות במספר הזדמנויות כשהאחרונה בהן היא ב-2006. בנובמבר 1982 ערך סגן הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש ביקור בהרארה במסגרת מסעו למספר ממדינות אפריקה.

ב-2001 החלה ארצות הברית להטיל הגבלות על התמיכה האמריקאית במימון רב-צדדי, ובעקבותיה נקבעו סנקציות כלכליות שהוטלו באופן סלקטיבי על אנשים רבים בזימבבואה. למרות היחסים הפוליטיים המתוחים, ארצות הברית היא הספקית הגדולה ביותר של סיוע לפיתוח וסיוע הומניטרי לאזרחי זימבבואה. בשנים 2000–2008, נטלה ארצות הברית תפקיד מרכזי בגינוי המתקפה ההולכת ומתגברת של ממשלת זימבבואה על זכויות האדם ושלטון החוק, והצטרפה לחלק גדול מהקהילה העולמית בקריאה לממשלת זימבבואה לאמץ דמוקרטיה ולקדם שלווה במדינה[1]. הבחירות לנשיאות זימבבואה ולפרלמנט הזימבבואי ב-2013 היו שנויות במחלוקת במידה רבה, וארצות הברית לצד מדינות אחרות בקהילה הבינלאומית הגיעו למסקנה שהסקרים אינם מייצגים את רצון העם בזימבבואה. לארצות הברית יש אינטרס זהה לזה של אנשי זימבבואה: שמירה על יציבות בזימבבואה, שלווה ודמוקרטית המשקפת את רצון העם ומספקת את צרכם[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]