יחסי ארצות הברית–סינגפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ארצות הברית–סינגפור
ארצות הבריתארצות הברית סינגפורסינגפור
Singapore USA Locator.svg
ארצות הברית סינגפור
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 719.20
אוכלוסייה
329,256,465 5,995,991
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,490,000 528,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
59,194 88,076

יחסי ארצות הברית–סינגפור הם היחסים הבילטרליים הרשמיים, הפוליטיים, השיתופיים והמדיניים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין רפובליקת סינגפור

סינגפור וארצות הברית חולקות מערכת יחסים קרובה מאוד ומצוינת. על פי דו"ח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית, 77% מסינגפור אישרו את הנהגת ארצות הברית תחת ממשל ובראשו אובמה בשנת 2010, אלא שדירוג זה ירד מעט עד ל-75% בשנת 2011, אך עדיין נשאר אחד מן הדירוגים הגבוהים ביותר אודות נושא זה מתוך כל המדינות שנבדקו באזור הפסיפי של אסיה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית פתחה לראשונה קונסוליה בסינגפור בשנת 1836, כאשר האי היה חלק מיישובי המצרים של האימפריה הבריטית.  סינגפור וארצות הברית מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים מאז עצמאותה של סינגפור ב-1965.[2] מאמציה של סינגפור לשמור על צמיחה כלכלית ויציבות פוליטית ותמיכתה בשיתוף פעולה אזורי תואמים את המדיניות האמריקנית באזור ויוצרים בסיס מוצק ליחסים ידידותיים בין שתי המדינות.[3]

פרשת הנדריקסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי. מייסון "האנק" הנדריקסון (יליד 1945), דיפלומט אמריקאי שנשוי לקצין שירות החוץ, אן דרז, כיהן כמזכיר הראשון של שגרירות ארצות הברית כשגורש מממשלת סינגפור במאי 1988.[4][5][6] לפני גירושו הוא ארגן לפרנסיס סאו ולפטריק סונג ביקור בוושינגטון, לפגישה עם פקידים אמריקנים בהסדר של הנדריקסון.[7] לאחר שובם, עצרה אותם סינגפור תחת חוק ביטחון הפנים.[8] על פי הצהרותיהם של סאו וסונג, בזמן שהוחזק במעצר, טענה ממשלת סינגפור כי הנדריקסון ניסה להתערב בענייניה הפנימיים של סינגפור על ידי טיפוח אנשי האופוזיציה ב"קונספירציה מרקסיסטית".[7] סגן ראש הממשלה הראשון, גו צ'וק טונג, טען כי הקונספירציה לכאורה של הנדריקסון הייתה יכולה להוביל לבחירתם של 20 או 30 פוליטיקאים של האופוזיציה לפרלמנט, אשר לדבריו עלול להוביל לאפקטים "נוראים", ואולי גם להדחת ממשלת סינגפור.[8]

בעקבות גירושו של הנדריקסון, שיבחה מחלקת המדינה האמריקנית את הופעתו בסינגפור והכחישה כל מעשה לא ראוי שלו. בתגובה, מחלקת המדינה גירשה גם את רוברט צ'ואה, דיפלומט סינגפור בכיר בדרגה שווה למייסון, מוושינגטון.[9][10]

סירובו של משרד החוץ לנזוף בהנדריקסון, יחד עם גירוש הדיפלומט הסינגפורי, עורר מחאה בסינגפור על ידי הקונגרס הלאומי לאיגודים המקצועיים; הם נסעו באוטובוסים סביב שגרירות ארצות הברית, קיימו עצרת בהשתתפות ארבעת אלפים פועלים, ופרסמו הצהרה הקובעת כי ארצות הברית "חמקנית, יהירה ובלתי מהימנה".[11]

מסמך של קרן מורשת העריך כי התגובה הציבורית הזועמת של סינגפור לפרשת הנדריקסון הייתה אולי תגובה לסיום הזכאות של סינגפור למערכת הסיוע הכללית של ההעדפות, אשר סיפקו פטורים ממכס על היצוא הסינגפורי לארצות הברית.[9]

יחסים מסוגים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פסגת איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה בשנת 2015,  כאשר נשיא ארצות הברית ברק אובמה נפגש עם ראש ממשלת סינגפור לי הסיין לונג, תיאר אובמה את מצב היחסים הדו-צדדיים כ"מאוד חזקים".[12]

הסכם סחר חופשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גו צ'וק טונג וג'ורג' ווקר בוש חותמים על הסכם הסחר החופשי ב -2003

ארצות הברית וסינגפור חתמו על הסכם הסחר החופשי הדו-צדדי ב -6 במאי 2003; ההסכם נכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2004. הגידול בהשקעה האמריקנית בסינגפור ומספר האמריקאים המתגוררים שם מרבים ומחזקים הזדמנויות ליצירת קשר בין סינגפור וארצות הברית. כמו כן, סינגפור היא מדינת VWP.[3]

יחסים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסינגפור יש יחסים צבאיים ארוכי טווח עם ארצות הברית. ארצות הברית מוכרת נשק לסינגפור ומספקת גישה לבסיסים שלה כדי לאמן את השירותים החמושים של סינגפור מחוץ למדינת עירם הקטנה.[13]

על פי הסכם המסגרת האסטרטגית של ארצות הברית-סינגפור, מספר ספינות קרביות של חיל הים האמריקני נפרסות באופן סינכרוני לסינגפור.[14]

פעולות סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההרס של חוף המפרץ של ארצות הברית על ידי הוריקן קתרינה, שלושה מסוקי CH-47 צ'ינוק סינגפוריים ושלושים ושמונה אנשי צוות של חיל האוויר המלכותי ממחלקת אימונים שבסיסו בגראנד פרירי, טקסס, סייעו בפעולות ההקלה החל ב-1 בספטמבר.

חילופים אקדמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, נמנו יותר מ-4,300 סינגפורים הלומדים בארצות הברית, הנתון הגבוה ביותר מזה 10 שנים. מספר הסטודנטים הסינגפורים הלומדים בארצות הברית גדל ב -7 אחוזים מאז 2010. אוניברסיטאות אמריקאיות עם מספר רב ביותר של סינגפורים הן בין היוקרתיות ביותר בה, הכוללות את אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת סטנפורד, ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בנוסף למספר ההולך וגדל של סטודנטים הלומדים בארצות הברית, סטודנטים מקומיים רבים בסינגפור אף העדיפו ללמוד בבתי הספר האמריקאים. שגריר ארצות הברית בסינגפור, דייוויד אדלמן, אמר כי מספרם הגבוה של הסינגפורים הלומדים בארצות הברית משקף כי היחסים בין סינגפור לארצות הברית מעולם לא היו טובים יותר.[15]

בשנת 2012, חתמו סינגפור וארצות הברית על מזכר הבנות (MOU) כדי לשפר את שיתוף הפעולה בחינוך בין שתי המדינות. זהו המזכר השני בין ארצות הברית וסינגפור בנושא חינוך.  המזכר הראשון שנחתם בשנת 2002 התמקד בעיקר בהוראה ובלמידה של השיטה המתמטית והמדעית של סינגפור. מזכר ההבנות לשנת 2012 הגביר את הוראת המתמטיקה והמדעים, פיתוח המורים ומנהיגות בית הספר, מחקרים חינוכיים ומחקרים השוואתיים.

ממשלת ארצות הברית מממנת מבקרים מסינגפור מדי שנה במסגרת תוכנית המנהיגות הבינלאומית למבקרים (IVLP).  ממשלת ארצות הברית מציעה פרסי פולברייט כדי לאפשר לפרופסורים אמריקאים נבחרים ללמד או לערוך מחקר באוניברסיטה הלאומית של סינגפור ובמכון הלימודי בדרום מזרח אסיה. הפרסים מעניקים מלגות לסטודנטים סינגפורים מצטיינים ללימודי תואר שני באוניברסיטאות אמריקאיות ולסטודנטים אמריקאים ללמוד בסינגפור. ה-EWC וארגונים אמריקאיים פרטיים, כמו קרן אסיה וקרן פורד, גם הם תומכים בחילופי סינגפורים.[3]

ייצוג דיפלומטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשגרירות סינגפור הממוקמת בוושינגטון הבירה, סינגפור מחזיקה בקונסוליה כללית בסן פרנסיסקו,  קונסוליה בניו יורק (גם שירות קונסולרי אזורי במזרח קנדה לאחר סגירת הקונסוליה בטורונטו) וקונסוליות כבוד בשיקגו, מיאמי ויוסטון. כיום, בתפקיד שגריר סינגפור בארצות הברית מכהן אשוק מירפורי.[16] שגריר ארצות הברית לשעבר בסינגפור, סטיבן ג. גרין הוא הקונסול כבוד במיאמי בעוד היו"ר לשעבר של הוועדה הפדרלית לתקשורת, ניוטון נ' מינוו הוא קונסול הכבוד בשיקגו.

ארצות-הברית פתחה לראשונה את הקונסוליה בסינגפור, שהייתה אז חלק ממושבות המצרים הבריטיות, ב-1836, ומינתה את ג'וזף בלסטייה לתפקיד הקונסול.  שגרירות ארצות הברית בסינגפור הוקמה ב -4 באפריל 1966, תחת הנהגת שר האוצר, ריצ'רד ה. דונלד.[2] קירק וגאר כיהן כשגריר ארצות הברית בסינגפור בין ספטמבר 2013 לינואר 2017.[17][18] דווח כי תפקיד השגריר בסינגפור הוצע לסגן היועץ לביטחון הלאומי של ארצות הברית לשעבר, קיי. טי. מקפרלנד; התפקיד דורש אישור על ידי הסנאט האמריקאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ U.S. Global Leadership Project Report - 2011 גאלופ
  2. ^ 2.0 2.1 U.S. State Dept. 2011
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 U.S. State Dept. 2009 (הקישור אינו פעיל)
  4. ^ Crossette, Barbara (8 במאי 1988), "Singapore Asks Removal of U.S. Envoy", The New York Times, בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2010 
  5. ^ Rogers 2002, p. 131
  6. ^ American Ambassador to Azerbaijan Anne E. Derse, USAID, 6 ביולי 2007, אורכב מ-המקור ב-2009-05-17, בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2010 
  7. ^ 7.0 7.1 Bellows 1989
  8. ^ 8.0 8.1 "Hendrickson affair angers local leaders", New Sunday Times, 10 במאי 1988, בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2010 
  9. ^ 9.0 9.1 Conboy 1989
  10. ^ "What Lee said in 1964", The Economist, 14 במאי 1988, אורכב מ-המקור ב-2012-11-05, בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2011 
  11. ^ "Singapore: Thousands Protest Expulsion", Eugene Register Guard, 12 במאי 1988, בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2010 
  12. ^ "The Straits Times - Singapore-US ties 'very, very strong': Obama". Government of Singapore. אורכב מ-המקור ב-2015-11-26. בדיקה אחרונה ב-25 בנובמבר 2015. 
  13. ^ Brabenec, James (24 בנובמבר 2010), "Singaporeans get HIMARS qualified.", GlobalSecurity.org, בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2011 
  14. ^ Tomkins, Damien (8 ביוני 2011), "US Reaffirms Asia Role", The Diplomat, בדיקה אחרונה ב-5 בספטמבר 2011 
  15. ^ "Singaporean student numbers at US varsities hit 10-year high". בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2012. 
  16. ^ Ambassador CHAN Heng Chee, Washington, D.C.: Singapore Embassy, אורכב מ-המקור ב-2010-01-08, בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2010 
  17. ^ Kirk Wagar, אורכב מ-המקור ב-2016-12-20, בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2016 
  18. ^ Bittersweet farewell for US ambassador to Singapore Kirk Wagar, hours before Trump's inauguration. MSN. 2017-01-20. Retrieved 2017-04-10.