יחסי ארצות הברית – בורקינה פאסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ארצות הבריתבורקינה פאסו
ארצות הבריתארצות הברית בורקינה פאסובורקינה פאסו
ארצות הברית בורקינה פאסו
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 274,200
אוכלוסייה
341,208,560 23,640,181
תמ"ג (במיליוני דולרים)
25,462,700 18,885
תמ"ג לנפש (בדולרים)
74,625 799

יחסי ארצות הברית–בורקינה פאסו הם היחסים הדו-צדדיים הרשמיים, הפוליטיים, השיתופיים והמדיניים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין בורקינה פאסו. היחסים מתוארים כטובים אך היו נתונים ללחצים בעבר בגלל מעורבותה של ממשלת קומפאורה במסחר, בנשק ובפעולות אחרות לשבירת סנקציות.

על פי דוח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית לשנת 2012, 82% מתושבי בורקינה פאסו תומכים בהנהגת ארצות הברית, 17% מתנגדים ו-1% לא בטוחים, הדירוג הגבוה ביותר לכל מדינה שנסקרה באפריקה.[1]

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 בנוסף לשלום וליציבות אזוריים, האינטרסים האמריקאיים בבורקינה הם לקדם את הדמוקרטיה המתמשכת ואת הכבוד הרב יותר לזכויות האדם ולעודד פיתוח כלכלי בר-קיימא. למרות שהסוכנות לפיתוח בינלאומי סגרה את משרדה בואגאדוגו בשנת 1995, בסוף מאי 2013 שלחה נציג לפתוח מחדש משרד תחת משלחתו בסנגל. במסגרת שילוב של תוכניות סיוע אזוריות ובילטרליות, USAID מספקת כ-50 מיליון דולר בשנה לפיתוח של בורקינה באמצעות ארגונים לא ממשלתיים ואזוריים. בורקינה הייתה לאתר של כמה סיפורי הצלחה בפיתוח. ההנהגה האמריקנית בבניית הביטחון התזונתי בסאהל לאחר הבצורת בשנים 74–1968 הצליחה לחסל את הרעב כמעט, למרות שנות בצורת חוזרות, ומחלת עיוורון הנהרות חדלה מלהתפשט באזור. בשני המקרים, ארצות הברית הייתה התורמת העיקרית לארגונים בין-אפריקאיים שבסיסם בואגאדוגו, ובאמצעות מאמצים מתמשכים השיגו ואיחדו את הרווחים הללו.  ב-2005 חתמו בורקינה פאסו ותאגיד אתגר המילניום (MCC) על תוכנית של 12 מיליון דולר לבניית בתי ספר ולהגדיל את שיעורי ההרשמה של בנות.

חיל השלום נכנס לבורקינה פאסו ב-1966. תוכנית חיל השלום הושלמה ב-1987, אך הוזמנה לחזור לבורקינה פאסו ב-1995 כחלק מפרויקט בריאותי חדש. שנה לאחר מכן, חיל השלום הקים פרויקט חינוך משני ובשנת 2003 הציג פרויקט פיתוח ארגוני קטן כדי להשלים את תוכניות הפחתת העוני של הממשלה והמגזר הפרטי. בשנת 2005, ממשלת בורקינה פאסו ביקשה סיוע להגדלת רמת הנגישות של הבנות לחינוך, שהפכה מאוחר יותר למוקד של תאגיד אתגר המילניום עם בורקינה פאסו. כל מתנדבי חיל השלום, ללא קשר למגזר, מאומנים כיצד לקדם את המודעות לאיידס ולמגדר ופיתוח.

הסחר האמריקני עם בורקינה עדיין נחשב מצומצם, כאשר הייצוא האמריקני לבורקינה פאסו על סך של 220 מיליון דולר והייצוא הבורקיני לארצות הברית בהיקף של כ-600 אלף דולר נכון לשנת 2004, אך קיימות אפשרויות השקעה, ובעיקר במגזרי הכרייה והתקשורת.

ייצוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השגריר האמריקאי לבורקינה פאסו הוא טולינבו ס. מושינג'י
  • השגרירות האמריקאית בבורקינה ממוקמת בואגאדוגו, בירת המדינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]