יחסי ארצות הברית-עיראק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ארצות הברית-עיראק
ארצות הבריתארצות הברית עיראקעיראק
Iraq USA Locator.svg
ארצות הברית עיראק
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 438,317
אוכלוסייה
326,625,791 39,192,111
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,360,000 660,700
תמ"ג לנפש (בדולרים)
59,273 16,858
משטר
דמוקרטיה נשיאותית רפובליקה פרלמנטרית

יחסי ארצות הברית-עיראק הם היחסים הדיפלומטים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה העיראקית.

היחסים בין שתי המדינות החלו לראשונה כאשר ארצות הברית הכירה בעיראק ב-9 בינואר 1930 עם חתימת האמנה האנגלו-אמריקאית-עיראקית בלונדון על ידי שגריר ארצות הברית בממלכה המאוחדת.

כיום, בין ארצות הברית לבין הרפובליקה העיראקית מתקיימים יחסים הדדיים. בנוסף, ארצות הברית מסייעת במיליוני דולרים בשנה לכוחות המזוינים של עיראק ומספקת הכשרה לחיילים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטראקציה המסחרית עם האימפריה העות'מאנית (שכללה את עיראק המודרנית) החלה בסוף המאה ה-18. עם פירוק האימפריה העות'מאנית לאחר מלחמת העולם הראשונה, ארצות הברית תמכה בכך שעיראק תהפוך למדינה עצמאית ולא תישאר כמושבה.

כינון היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בינואר 1930, הכירה ארצות הברית בעיראק לאחר ששגרירה בממלכה המאוחדת חתם על האמנה האנגלו-אמריקאית-עיראקית. ב-1946, ארצות הברית פתחה את שגרירותה בעיראק.

האיחוד הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 במאי 1958, הכירה ארצות הברית באיחוד הערבי שנוצר בין עיראק לממלכה הירדנית האשמית.

היחסים בין ארצות הברית לבין ממשלת קאסם 1958 - 1963[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין ארצות הברית לבין עיראק התמתחו לאחר הפלת המלוכה העיראקית ב-14 ביולי 1958, שהביאה להכרזה על ממשלה רפובליקנית בראשותו של תא"ל עבד אל-כרים קאסם.

ב-25 ביוני 1961, גייס קאסם כוחות לעבר הגבול בין עיראק לכווית והצהיר כי כווית נשארה חלק בלתי נפרד מעיראק. דבר אשר גרם למשבר עם כווית. בריטניה, שהעניקה לכווית את עצמאותה רק ב-19 ביוני 1961, וכלכלתה הייתה תלויה בכספי הנפט מכווית, הגיבה ב-1 ביולי 1961, על ידי שליחת 5,000 חיילים לכווית על מנת למנוע פלישה עיראקית לכווית. במקביל, שלח הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, כוח משימה של חיל הים האמריקאי לבחריין. באוקטובר 1961, הכוחות הבריטים הוחלפו בכוחות של הליגה הערבית.

ב-1962, הוציאה ארצות הברית הנחיות חדשות על עיראק, במטרה להגדיל את מעורבותה במדינה. במקביל, הורה קנדי ל-CIA להתחיל בהכנות להפיכה צבאית נגד קאסם.

בסוף שנת 1962, בעקבות מספר תבוסות עיראקיות בידי הכורדים, נפגע מורל הצבא העיראקי. מספטמבר 1962 לפברואר 1963, האשים קאסם שוב ושוב את ארצות הברית בתמיכה פלילית בכורדים ובסיוע להם. ב-8 בפברואר 1963, שלטונו של קאסם הופל והוא הוצא להורג על ידי המפלגה האנטי-אימפריאליסטית והאנטי-קומוניסטית.

היחסים בין עיראק לבין ממשל ג'ונסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת נשיאותו של עבד א-סלאם עארף, היחסים בין ארצות הברית לבין עיראק היו הקרובים ביותר מאז ההפיכה ב-1958. בעקבות התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים ב-1967, נפלה ממשלתו המתונה של עארף. ב-10 ביוני 1967, עזב שגריר ארצות הברית בבגדד את עיראק ונסגרה שגרירות ארצות הברית בבגדד. לאחר מכן, דיפלומטים אמריקאים זוטרים, עבדו בשגרירות בלגיה בבגדד. לאחר זמן קצר, הופסקו לחלוטין היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות ועד 1972, התקיימו מעט מאוד מגעים בין גורמים אמריקאים לגורמים עיראקים. ביוני 1968, העבירה השגרירות הבלגית לפקידים עיראקים מסר ממחלקת המדינה, לפיה ארצות הברית מוכנה לנרמל את היחסים עם עיראק בתמורה לפיצוי עיראקי על הנזק שנגרם לקונסוליה והשגרירות האמריקאית בעיראק, וקץ לחרם העיראקי על סחורות אמריקאיות שהחל לאחר הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים.

הפעולות האיראניות נגד עיראק והסכם מרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר עיראק הוציאה להורג בפומבי 9 יהודים עיראקים בסוף ינואר 1969, ממשל ניקסון ביקש לעכב את ההוצאות להורג על ידי שכנוע בעלות הברית של ארצות הברית. לאחר ההוצאות להורג, ארצות הברית גינתה בחריפות את המהלך ושגרירה באו"ם פנה למועצת הביטחון של האו"ם. לאחר שבריטניה נסוגה מהמפרץ הפרסי, ניסה הנשיא ניקסון לבנות דומיננטיות איראנית עם השאה האיראני, מוחמד רזא שאה פהלווי. השאה ראה במפלגה הבעת' העיראקית "חבורה של בריונים רוצחים". בעקבות פעולותיה הפרובוקטיביות של איראן בינואר 1969, ביקש השאה להעניש את איראן ואולי אף לזכות בריבונות איראנית חלקית על נתיב המים של שאט אל-ערבי, שעליו העניקה אמנת 1937, ריבונות עיראקית כמעט מוחלטת. בתחילת מרץ הנחה השאה את בעלי בריתו הכורדים לתקוף את מתקני חברת הנפט העיראקית סביב כרכוכ ומוסול וגרם לעיראק נזק של מיליוני דולרים.

פעולותיו התוקפניות של השאה, הביאו את עיראק לחתור לסיום המלחמה עם הכורדים. בסוף 1969, נשלח סאדאם חוסיין לנהל משא ומתן עם הכורדים בשם ממשלת עיראק. ההודעה על המשא ומתן הרגיזה את השאה שביצע בינואר 1970, ניסיון הפיכה כושלת נגד עיראק. במרץ אותה שנה, ההסכם בין הכורדים לממשלת עיראק, אשר כונה "הסכם מרץ", נחתם, דבר אשר אפשר הקמת אוטונומיה כורדית.

היו טוענים למעורבות אמריקנית בניסיון ההפיכה הכושלת בינואר 1970, אשר היה מורכב גם ממפלגות אופוזיציה בעיראק. בתגובה להאשמות, הכחישה ארצות הברית את מעורבותה.

1972 - 1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר "הסכם מרץ", ניסו גורמים איראנים וישראלים לשכנע את הנשיא ניקסון שההסכם נועד לאפשר לסובייטים לשחרר את הצבא העיראקי על מנת לתקוף את איראן וישראל. בסוף 1971, יחסי עיראק-ברית המועצות השתפרו במהירות וברית המועצות סיפקה סיוע צבאי של כ-750 מיליון דולרים לצבא עיראק. ארצות הברית מצדה סיפקה סיוע של כ-20 מיליון דולרים לכורדים.

מלחמת איראן-עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הסכם השלום בין מצרים לישראל שהובילה ארצות הברית, עיראק הובילה את ההצעה בליגה הערבית לגרש את מצרים, אך הדאגה למהפכה אסלאמית באיראן ולפלישה הסובייטית לאפגניסטן הובילה את עיראק לבחון מחדש את יחסיה עם ארצות הברית. דבר זה, הוביל לחמימות ביחסים בין ארצות הברית לעיראק.

כאשר ארצות הברית הובילה ב-1984 אמברגו על איראן, עיראק הובילה מהלכים לסיום המלחמה בינה לבין איראן, דבר שהוביל את ארצות הברית שלא לעשות אמברגו כנגדה ובנובמבר אותה שנה, ארצות הברית חידשה את יחסיה עם עיראק לאחר 17 שנים.

ב-1986, היחסים נהיו מתוחים כאשר התגלה שארצות הברית מכרה נשק בחשאי לאיראן ב-1985 ו-1986 ומשבר נוסף אירע ב-1987, כאשר טייס עיראקי הפציץ ספינה של חיל הים האמריקאי במפרץ הפרסי שחשב בטעות שהוא מעורב במסחר עם איראן. במהלך כל המלחמה, עיראק האמינה בעמדה כי ארצות הברית חושבת כי המלחמה מתקיימת רק בגלל העקשנות האיראנית.

מלחמת המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביולי 1990, לאור המתיחות בין עיראק לכווית, נפגש סאדאם חוסיין עם שגריר ארצות הברית בבגדד, במגעים האחרונים בין שתי המדינות לפני הפלישה העיראקית לכווית ב-2 באוגוסט 1990.

את הקואליציה הצבאית נגד עיראק לשחרור כווית הובילה ארצות הברית. בעקבות המלחמה, היחסים בין שתי המדינות הופסקו בפעם השנייה.

הפלישה האמריקאית לעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001, הוביל ממשל בוש בקונגרס את הרעיון לפלוש לעיראק מתוך סכנה כי סאדאם חוסיין מפתח נשק להשמדה המונית.

ב-20 במרץ 2003, פלשה ארצות הברית עם בריטניה ובעלי ברית נוספים לעיראק וביולי אותה שנה נפל סאדאם חוסיין וארצות הברית הקימה ממשל חדש בעיראק. לאחר הקמת המשטר החדש הפרו-מערבי בעיראק, חידשה ארצות הברית את יחסיה עם עיראק.

בינואר 2017, הוציא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צו האוסר על אזרחים עיראקים להיכנס לארצות הברית. לאחר ביקורת על הצו, הוציא טראמפ את עיראק מהצו.

בנוסף, צבא ארצות הברית וצבא עיראק משתפים פעולה במלחמתם נגד המדינה האסלאמית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]