יחסי ארצות הברית – תימן
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| יחסי ארצות הברית – תימן | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | תימן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 527,968 |
| אוכלוסייה | |
| 341,362,543 | 35,023,612 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 25,462,700 | 21,606 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 74,591 | 617 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה |
יחסי ארצות הברית – תימן הם היחסים הדיפלומטים בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה של תימן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני הקמת תימן המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת המדינה של ארצות הברית הכירה בממשלתו של יחיא חמיד אלדין ב־1946, אך הסירה את הכרתה מממשלת תימן לאחר הירצחו ב־1948. בפברואר 1950 הכירה מחלקת המדינה בממשלת יורשו, אחמד בן יחיא חמיד אלדין.[1]
ב-16 במרץ 1959, ארצות הברית פתחה נציגות בתימן וב-1966, הנציגות שודרגה לשגרירות רשמית. זאת, לאחר שב-12 בדצמבר 1962, הכירה ארצות הברית ברפובליקה התימנית הערבית.
ב-1967, תימן בהשפעת מצרים, ניתקה את יחסיה עם ארצות הברית בעקבות הסכסוך הישראלי-ערבי.
ב-7 בדצמבר 1967, הכירה ארצות הברית בדרום תימן ושדרגה את הקונסוליה שלה בעדן למעמד של שגרירות, אך כבר ב-1969, היחסים בין ארצות הברית לדרום תימן נותקו.
במהלך הסכסוך בין דרום תימן לצפון תימן, ארצות הברית שיתפה פעולה עם ערב הסעודית וסייעה צבאית לצפון תימן.
ב-1990, בעקבות פעולותיה של תימן באומות המאוחדות, ארצות הברית צמצמה באופן דרסטי את נוכחותה בתימן וביטלה את שיתוף הפעולה הצבאי עם מדינה זו.
מאז תימן המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2001, כחודשיים לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ביקר נשיא תימן עלי עבדאללה סאלח בוושינגטון די. סי.. ב-2004, שוב ביקר סלאח בוושינגטון די. סי. וכך גם בנובמבר 2005 ובמאי 2007.
היחסים הביטחוניים בין תימן לארצות הברית השתפרו במהירות וצבא תימן קיבל ב-2006, 8.42 מיליון דולר. בנוסף לכך קיבלה תימן 7.9 מיליון דולר בקרנות תמיכה כלכלית.
ב-29 ביולי 2011, בתגובה להפגנות אלימות ברחבי תימן, הבנק העולמי השהה את תשלומי הכספים לתימן שהובטחו על ידי תורמים בינלאומיים ב-2006. במסגרת תוכנית של המועצה לשיתוף פעולה במפרץ הנתמכת על ידי ארצות הברית, הנשיא סלאח הסכים לתוכנית מעבר ונשיא חדש נבחר לתימן: עבד רבו מנסור האדי.
בתחילת 2015, השתלטו המורדים החות'ים על החלק הצפוני של תימן והממשלה התמוטטה. שגרירות ארצות הברית נסגרה בפברואר 2015 ואנשיה פונו.
בדצמבר 2023 הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, על הקמת קואליציה רב לאומית למאבק בחות'ים שהטילו מצור על באב אל-מנדב. בלילה שבין 9 בינואר ל-10 בינואר 2024 תקפו החות'ים ספינה אמריקאית ב-21 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים.[2] ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במהלך צבאי התקפי נגד החות'ים בתקיפה של עשרות מטרות בצנעא, כולל שדה התעופה, וכן בחודיידה ובערים נוספות.[3][4]
נכון ל-21 בינואר 2024 נהרגו בתקיפות הקואליציה כ-64 חות'ים, 3 אנשי משמרות המהפכה האסלאמית, 6 מחבלי חזבאללה ושני פעילים במיליציות עיראקיות פרו-איראניות.[5]
ב-22 בינואר, ביצעו צבאות ארצות הברית ובריטניה מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ואל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים.[6]
הסיוע האמריקאי לתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד שנת 2009, תימן קיבלה בממוצע מארצות הברית בין 20–25 מיליון דולרים בשנה מסיוע החוץ של ארצות הברית. החל משנת 2009 תימן מקבלת סיוע של כ-28.2 מיליון דולר מארצות הברית. בנוסף, בשנת 2006, קיבלה תימן נוסף של כ-31.5 מיליון דולר ממחלקת ההגנה האמריקאית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גת רימון, תימן, המזרח החדש 2, חוברות 1–4, אוקטובר 1950 / חשון תשי"א, עמ' 66
- ^ החות'ים, אחרי המתקפה הנרחבת בים האדום: "תקפנו ספינה אמריקנית", באתר ynet, 10 בינואר 2024
- ^ החלה תקיפה עוצמתית בתימן | מטוסי קרב אמריקנים ובריטים פועלים באזור, באתר חדשות 0404
- ^ גיא אלסטר, ארה"ב תקפה שוב בתימן: "מחלישים את היכולת של החות'ים לתקוף ספינות", באתר וואלה!, 13 בינואר 2024
- ^ ליאור בן ארי, דיווח: 75 נהרגו בהפצצות נגד החות'ים בתימן, בהם איראנים ופעילי חיזבאללה, באתר ynet, 21 בינואר 2024
- ^ ליאור בן ארי, ארה"ב הודיעה על מבצע "קשת פוסידון" נגד החות'ים - ותקפה עם בריטניה בתימן, באתר ynet, 22 בינואר 2024
