יחסי בהוטן-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בהוטן-ישראל
בהוטןבהוטן ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכווייתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניהסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael Bhutan locator.svg
אודות התמונה
בהוטן ישראל
שטחקילומטר רבוע)
38,394 20,770
אוכלוסייה
758,288 8,299,706
תמ"ג (במיליוני דולרים)
7,011 315,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
9,246 38,025
משטר
מונרכיה חוקתית דמוקרטיה פרלמנטרית

בין ישראל ובהוטן לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים. בהוטן אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, ואינה מכירה בזכותה להתקיים[1]. בהוטן מקיימת יחסים דיפלומטיים עם 52 מדינות בלבד, שאינן כוללות את המדינות הגדולות כמו ארצות הברית, מקסיקו, רוסיה וסין העממית. בין המדינות קיימים יחסים בתחום החקלאות וסטודנטים מבהוטן לומדים נושא זה בישראל[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהוטן מעולם לא הייתה מדינה בעלת חשיבות כלשהי ליחסי החוץ של ישראל, מלבד הרעיון להרחיב את יחסיה הדיפלומטיים של ישראל עם מדינות העולם ככלל ועם מדינות אסיה בפרט.

ב-17 בפברואר 1994 נפגש גד יעקבי, שגריר ישראל באומות המאוחדות דאז עם מקבילו הבהוטני לשיחה בנוגע לכינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות[3]. השגריר של בהוטן הסביר שמחמת מגבלותיה השונות של מדינתו, הנהגת בהוטן נוהגת להרחיב את יחסי החוץ שלה בְּהִלּוּךְ נָמוּךְ, בכל שנה עם שתיים-שלוש מדינות בלבד. יחד עִם זֹאת, בהוטן מוכנה להידברות עם ישראל ולשתף עמה פעולה בנושאים שונים[3].

בחודש אפריל של אותה השנה נפגש שגריר ישראל בניו דלהי עם שר החוץ של בהוטן. השר אמר כי לא ידע על עניינה של ישראל בכינון יחסים דיפלומטיים עם ארצו והוסיף שהוא רואה בחיוב אפשרות של קיום יחסים בין שתי המדינות בדרגת שגריר לא תושב והבטיח להביא עניין זה להכרעת המאהאראג'ה (העומד בראש הנסיכות הבהוטנית)[3]. השר אמר כי בהוטן לא זקוקה לסיוע חוץ ואמר כי עשוי לחלוף זמן רב עד להכרעה בעניין[3].

השגריר יעקבי התרשם שאין לבהוטן עניין בישראל ובכינון קשרים כלשהם עמה ולמעשה אין לה עניין בהרחבת יחסי החוץ שלה.

ב-18 בדצמבר 1995 חזר גד יעקבי, שגריר ישראל באומות המאוחדות וניסה לבדוק עם מקבילו הבהוטני האם ישנה התפתחות בעניין, וזה ענה לו שאכן ישנה התפתחות אם כי התפתחות אטית[4].

ב-1997 השלתמו בישראל שלושה בהוטנים בתחומי החינוך, החקלאות והמדע והטכנולוגיה. שנה לאחר מכן הגיעו לישראל חמישה בהוטנים נוספים לקורסים שונים[5].

בשנת 2016 בקר לראשונה שר החקלאות של בהוטן בישראל והשתתף בטקס הסיום של 30 סטודנטים מארצו שסיימו קורס בנושא חקלאות בישראל.

בשנת 2017 בקרה בבהוטן משלחת ישראלית שנועדה עם ראש ממשלת ישראל וצמרת השלטון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ רן אברמסון, שר החקלאות של בהוטן: "אנחנו כלכלה קטנה, ולא רוצים לגדול מעבר ליכולותינו", באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 178
  4. ^ גד יעקבי, יומן ניו יורק: סיפורו של שגריר ישראל באו"ם, 1997, עמ' 165-157
  5. ^ שנתון המסמכים הרשמיים 1997 עמ' 481, שנתון המסמכים הרשמיים 1998 עמ' 487