יחסי בולגריה – כורדיסטן העיראקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי בולגריהכורדיסטן העיראקית
בולגריהבולגריה כורדיסטן העיראקיתכורדיסטן העיראקית
בולגריה כורדיסטן העיראקית
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית
שטח (בקמ"ר)
110,879 46,861
אוכלוסייה
6,831,309 6,171,083
תמ"ג (במליוני דולרים)
80,271

יחסי בולגריה-כורדיסטן העיראקית הם היחסים הבילטרליים שבין בולגריה לכורדיסטן העיראקית. בולגריה מחזיקה משרד תקשורת בארביל מאז 2014,[1][2] ומתכננת לפתוח קונסוליה כללית בעיר,[3] אך כורדיסטן אינה מיוצגת בבולגריה.

בולגריה הקומוניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1959 חתמו בולגריה ועיראק על הסכם תרבות, שאפשר לסטודנטים עיראקים ללמוד בבולגריה,[4] דבר שפאשר לכ-190 כורדים-עיראקים ללמוד בה.[5][6] בתחילת שנות ה-60, ממשלת בולגריה הביעה תמיכה בזכויות הכורדים לקיום ולשימור התרבות הלאומית שלהם.

המנהיג הכורדי מוסטפא בארזאני ביקר בבולגריה בשנת 1960.[7]

בולגריה הביעה תמיכה בשיפור היחסים בין ממשלת עיראק לבין האוכלוסייה הכורדית בעיראק, והביעה את תמיכתה בהצהרה הכורדית ב-2 בנובמבר 1963, שהביעה את שאיפתה להסדר בדרכי שלום עם בגדאד.

בתחילת שנות ה-70 התהדקו הקשרים בין כורדיסטן העיראקית לבולגריה, כשמספר משלחות בולגריות ביקרו בכורדיסטן ומשלחות כורדיות בבולגריה. משלחת של האיחוד הלאומי של חקלאי בולגריה בראשות גאורגי אנדרייב ביקרה בכורדיסטן העיראקית ונפגשה עם מוסטפא בארזאני, שעקב גלותו בברית המועצות גילה יחס פרו-סובייטי במקצת, שהצהיר כי לבולגריה ולשאר המחוזות האירופיים הסוציאליסטים יש קשרים בריאים עם כורדיסטן. ביולי 1970, משלחת של המפלגה הדמוקרטית הכורדיסטנית בראשות מזכיר המפלגה חביב קארים ביקרה בסופיה לאחר שהוזמנה על ידי חזית המולדת של בלגריה, בעוד שמשלחת מחזית המולדת בראשות גרודה אטנסוב ביקרה בכורדיסטן באוקטובר אותה שנה. משלחת של המפלגה הדמוקרטית הכורדיסטנית השתתפה בקונגרס חזית המולדת באפריל 1972, שם אמר מנהיג המשלחת דריק קמיל אקראיי כי הם מנסים להרחיב את היחסים בין שתי ה"מדינות" על בסיס אנטי-אימפריאליזם. באוקטובר 1972 ביקרה משלחת מהמפלגה הקומוניסטית הבולגרית בעיראק ופגשה גם את נציגי המפלגה הדמוקרטית הכורדיסטנית.

בולגריה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, כורדיסטן העיראקית ייבאה נשק קל ותחמושת מבולגריה ללא הסכמת הממשלה המרכזית העיראקית. בעוד גורמים כורדים טענו שכורדיסטן זקוקה לנשק כדי להילחם באסלאמיסטים, בולגריה סירבה להגיב על המשלוח.[8] מאוחר יותר הכחיש דובר משרד החוץ דראגובסט דראגנוב את העסקה,[9] וגם הממשלה הכורדית הצטרפה להכחשה.[10]

בשנת 2012, ביקר סגן ראש ממשלת בולגריה, סימאון ג'אנקוב, בכורדיסטן כדי לפתח את שיתוף הפעולה ובמיוחד במגזרים הפיננסיים, תרבותיים וחקלאיים.[11]

בשנת 2012, נשיא כורדיסטן העיראקית מסעוד בארזאני ביקר בבולגריה ונפגש עם נשיא בולגריה רוסן פלבנלייב וראש הממשלה בויקו בוריסוב.[12]

בשנת 2013 ביקר שר החוץ הבולגרי ניקולאי מלאדנוב את ראש ממשלת כורדיסטן העיראקית נצ'ירוואן בארזאני בארביל.[13]

בשנת 2014, סגן שר הכלכלה והאנרגיה הבולגרי קרסין דימיטרוב ביקר בארביל כדי לחזק את היחסים הבילטרליים וכדי לסלול דרך פתיחת קונסוליה בולגרית, שתחליף את משרד הקישור.[14] מאוחר יותר באותה שנה, כשדאעש פלש לעיראק בקיץ 2014, החליטה בולגריה לשלוח סיוע צבאי לכוחת הפשמרגה הכורדים. הסיוע היה במכונות ירייה ותחמושות בשווי 6 מיליון לב.[15]

בשנת 2015, שר החוץ של כורדיסטן פלאח מוסטפא בכיר נפגש עם שר החוץ הבולגרי דניאל מיטוב בוועידת גלובסק ('אנ) (Globsec) 2015, והביע רצון לחזק את הקשרים בין המדינות.[16] בכיר ומיטוב ערכו פגישה גם בגלובסק 2016.[17]

במאי 2017, נשיא כורדיסטן העיראקית מסעוד בארזאני ביקר בבולגריה ונפגש עם הנשיא בויקו בוריסוב.[18]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Current Foreign Representations in the Kurdistan Region". Department of Foreign Relations - Kurdistan Regional Government. נבדק ב-30 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Trade and Economic Section of the Embassy of the Republic of Bulgaria". אורכב מ-המקור ב-26 באפריל 2017. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Bulgaria to Open Consulate in Erbil". iraq-businessnews.com. 1 בדצמבר 2014. נבדק ב-30 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Bulgaria Today - 8. Sofia Press Agency. 1959. p. 27.
  5. ^ Anna Krasteva (2005). Имиграцията в България (בבולגרית). p. 141.
  6. ^ Dimitŭr Konstantinov Kosev (1979). Bŭlgariia v sveta ot drevnostta do nashi dni / България в света от древността до наши дни (בבולגרית). Bŭlgarsko istorichesko druzhestvo. pp. 472–475.
  7. ^ Nadya Filipova / Надя Филипова (2008). Българската дипломация в Египет, Сирия и Ирак във врем. p. 160.
  8. ^ "Kurds in N. Iraq Receive Arms From Bulgaria". Washington Post. 23 בנובמבר 2008. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Bulgaria 'Didn't Sell Arms to Kurd Rebels'". BalkanInsight. 24 בנובמבר 2008. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Bulgaria and Kurdish Government Deny Arms Sales Deal". Kurdishaspect. 24 בנובמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-3 בינואר 2011. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Head of DFR welcomes Bulgarian Deputy PM". DFR. 9 במאי 2012. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, June 2021)
  12. ^ "President Barzani on Official Visit to Bulgaria". 30 במרץ 2012. נבדק ב-19 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Българският външен министър похвали Иракски Кюрдистан" (בבולגרית). Novinite. נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Bulgaria determined to solidify their presence in Kurdistan". DFR. 14 באפריל 2014. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, June 2021)
  15. ^ "България е изпратила на кюрдите в Ирак автомати и патрони за 6 млн. лева" (בבולגרית). mediapool.bg. 30 בספטמבר 2014. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Kurdistan Region and Bulgaria seek to strengthen ties". DFR. 21 ביוני 2015. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, June 2021)
  17. ^ "Minister Mustafa concludes three-day visit to Slovakia". Kurdistan Regional Government in Poland. נבדק ב-14 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Barzanî li Bulgaristanê referanduma serxwebûnê kire rojev" (בכורדית). Rudaw. 25 במאי 2017. נבדק ב-25 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)