יחסי בורונדי–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי בורונדיישראל
בורונדיבורונדי ישראלישראל
בורונדי ישראל
שטחקילומטר רבוע)
27,830 22,072
אוכלוסייה
13,501,115 9,881,600
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,073 522,033
תמ"ג לנפש (בדולרים)
228 52,829
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

בין מדינת ישראל ורפובליקת בורונדי מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2021.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מואמבוטסה הרביעי, מלך בורונדי על שפת הכנרת בעת ביקורו בישראל בדצמבר 1962

עם הכרזת עצמאות בורונדי, ביולי 1962,[1] כוננו קשרים דיפלומטיים עם ישראל, שבניסיון להתמודד עם השפעותיו של החרם הערבי, פעלה לייסד יחסים דיפלומטיים עם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. היזמה לכינון היחסים הדיפלומטיים נענתה בחיוב מצד בורונדי, שניהלה מדיניות חוץ פרו-מערבית. בדצמבר 1962 ערך מואמבוטסה הרביעי, מלך בורונדי ביקור רשמי בישראל והיה למלך הראשון שביקר במדינת ישראל.[2][3]

לאחר מלחמת ששת הימים ניתקה גינאה את יחסיה עם ישראל בגלל כיבוש חצי האי סיני, בשנת 1972 ניתקו אוגנדה, צ'אד, קונגו ובורונדי את יחסיהן עם ישראל.[4] מדינות אלה זוהו עם השפעות ערביות ומוסלמיות באמצעות פעילות בארגון האחדות האפריקאי.

במרץ 1995 חודשו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות,[5] ולישראל יש שגריר שאינו תושב המופקד על היחסים עם בורונדי.[6] בשנת 2008 נחתם הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לבורונדי, במסגרת הסכם כללי שנחתם יחד עם המדינות ליבריה, בנין ורואנדה.[7]

ב-2016 החליט משרד הביטחון הישראלי שלא להעניק פטור מקבלת רישיון שיווק ליצואנים ביטחוניים המייצאים לבורונדי בשל חשד לפגיעה בזכויות אדם.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]