יחסי בחריין–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בחריין–ישראל
בחרייןבחריין ישראלישראל
Bahrain Israel Locator.png
בחריין ישראל
שטחקילומטר רבוע)
760 22,072
אוכלוסייה
1,701,575 9,210,100
תמ"ג (במיליוני דולרים)
71,170 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
41,826 34,430
משטר
מונרכיה חוקתית דמוקרטיה פרלמנטרית

בחריין ומדינת ישראל אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים, אולם מתקיימים מגעים לא רשמיים בין המדינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז קיבלה עצמאות מידי הבריטים בשנת 1971 לא הכירה בחריין בישראל. כחברה בליגה הערבית השתתפה בחרם הערבי ואסרה על ישראלים להיכנס לתחומה, אך בשנות ה-90 נרשמה התחממות קלה ביחסים ובספטמבר 1994 ביקרה לראשונה משלחת ישראלית רשמית בבחריין. חודש לאחר מכן הגיע לבחריין יוסי שריד שהיה שר לאיכות הסביבה כדי להשתתף בשיחות אזוריות בנושאים סביבתיים בבירה מנאמה. במסגרת ביקור זה נפגש עם שר החוץ של בחריין ובכך סימן את הקשר הישיר הראשון בין שרים משתי הממשלות. בניגוד לעומאן וקטר ששלחו נציגים להלוויתו של יצחק רבין בחריין נמנעה מלשלוח נציג ואף הכחישה קיום קשרים כלשהם בין שר המסחר שלה ומקבילו הישראלי חודש לפני כן בוועידה שנערכה בירדן.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הפכו המגעים בין המדינות לגלויים. בשנת 2005 עם חתימת הסכמי סחר מול ארצות הברית ביטלה בחריין את השתתפותה בחרם הערבי,[1] ובשלב מסוים אף נדונה האפשרות לקיים יחסים דיפלומטיים מלאים.[2] בשנת 2011 פרסם אתר ההדלפות ויקיליקס מסמכים המוכיחים כי בחריין קיימה שיתוף פעולה ביטחוני חשאי הדוק עם ישראל.[3] אולם בחריין הכחישה את הפרסומים הללו.

בשנת 2013 הייתה בחריין למדינה הערבית הראשונה שהכריזה על חזבאללה כארגון טרור ובשנת 2014 הייתה בחריין המדינה היחידה במפרץ הפרסי שגינתה את הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה.[4]

בשנת 2016 שלחה בחריין משלחת מצומצמת להלוויית שמעון פרס בישראל.

בספטמבר 2017, אמר מלך בחריין חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, כי הוא מגנה את החרם הערבי על ישראל וכי נתיניו רשאים לבקר בה, למרות זאת, בעלי דרכון ישראלי אינם רשאים לבקר בבחריין.

במאי 2018, בעקבות העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, אמר שר החוץ של בחריין, השייח' ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה כי אינו רואה שום בעיה בהעברת השגרירות למערב ירושלים היות שהיא אינה לא נמצאת בשטח הבירה של המדינה הפלסטינית העתידית.[5] באותו החודש פרסם שר החוץ של בחריין, ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה, בחשבון הטוויטר שלו: "זוהי זכותה של כל מדינה באזור, כולל ישראל, להגן על עצמה ולהרוס את מקורות הסכנה". הודעה זו פורסמה לאחר תקיפת צה"ל מספר מטרות אירניות בסוריה, שבאה בתגובה לירי של 20 רקטות שנורו לרמת הגולן על ידי כוח קודס האירני משטח סוריה.[דרוש מקור] חודש לאחר מכן טען בכיר בחרייני, בראיון לערוץ החדשות הבינלאומי i24news, כי בחריין אינה רואה בישראל מדינת אויב, וכי הוא מאמין שבחריין תהיה הראשונה מבין מדינות המפרץ לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים וגלויים עם ישראל.[6] בנובמבר טען בכיר ישראלי, כי ישראל נמצאת במגעים לכינון יחסים דיפלומטיים עם בחריין.[7]

במרץ 2019, בחריין נמנעה לראשונה בהצבעה אנטי-ישראלית במועצת זכויות האדם של האו"ם. ב-26 ביוני 2019 פנה שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה אל הציבור הישראלי בראיון לתקשורת. זו הייתה הפעם הראשונה שאישיות מדינית בדרג גבוה ממדינה ערבית שאינה ביחסים דיפלומטיים עם ישראל העניקה ראיון לתקשורת הישראלית. אאל ח'ליפה העניק בחודשים שלאחר מכן ראיונות נוספים בסגנון דומה, והתבטא בזכות הצורך בדיאלוג ישיר ופתוח עם ישראל.[8] בספטמבר 2019 הוא גינה את אוזלת ידה של לבנון כלפי תוקפנות החזבאללה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בירך על הדברים.[9] בדצמבר 2019 שיגר שר החוץ הישראלי ברכות לעמיתו הבחרייני לרגל יום העצמאות של בחריין.[10]

בפברואר 2020 גזר בית המשפט בבחריין שלוש שנות מאסר על אזרח שהורשע בארגון כינוס והתפרעות בלתי חוקית, לאחר ששרף את דגל ישראל במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1החשיבות של הודעת בחריין על הסרת החרם על ישראל - רק ברמה המדינית, באתר גלובס
  2. ^ רועי נחמיאס, שר החוץ של בחריין: ישראל הציעה לנו לכונן יחסים דיפלומטיים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2007
  3. ^ ויקיליקס על ישראל: בחריין הודתה בסיוע למוסד, באתר ynet, 8 באפריל 2011
  4. ^ ד"ר ירון פרידמן, המדינה הערבית שגינתה בחריפות את הפיגוע, באתר ynet, 20 בנובמבר 2014
  5. ^ ימי רוט, בחריין: שגרירות ארה"ב בירושלים אינה בבירה הפלסטינית המיועדת, מעריב, ‏27 במאי 2018
  6. ^ "בכיר בחרייני: "בחריין לא רואה בישראל אויב" | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). 
  7. ^ "גורם מדיני בכיר: ישראל במגעים לכינון יחסים דיפלומטיים עם בחריין" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2018. 
  8. ^ הסוד שנחשף בבחריין ולמה לעולם הערבי מתחיל להימאס מהפלסטינים, גלובס
  9. ^ אריאל כהנא, "הנסיכויות ביקרו את חזבאללה; נתניהו: זה נשמע כמו ימות המשיח", ישראל היום 4 בספטמבר 2019, עמוד 8]
  10. ^ "בעקבות 34 יהודי בחריין: לקראת נורמליזציה עם ישראל?"
  11. ^ החדשות - בחריין: מפגין שרף את דגל ישראל - ונשלח ל-3 שנות מאסר, mako, ‏17 בפברואר 2020