יחסי בלארוס–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי בלארוס–ישראל
בלארוסבלארוס ישראלישראל
Israel-Belarus Locator.png
בלארוס ישראל
שטחקילומטר רבוע)
207,600 22,072
אוכלוסייה
9,443,137 9,541,100
תמ"ג (במיליוני דולרים)
179,970 353,390
תמ"ג לנפש (בדולרים)
19,058 37,039
משטר
משטר נשיאותי דמוקרטיה פרלמנטרית
שגרירות בלארוס בתל אביב-יפו

בין מדינת ישראל ורפובליקת בלארוס מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז שנת 1992. לישראל יש שגרירות במינסק, ולבלארוס יש שגרירות בתל אביב-יפו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים הדיפלומטיים כוננו בשנת 1992, כאשר ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהכירו בעצמאות בלארוס, עוד בדצמבר 1991[1]. בספטמבר 2014 בוטל הצורך באשרת כניסה לישראלים בבלארוס[2][3].

בשנת 2000 נפגש שר החוץ דוד לוי עם מקבילו הבלארוסי אורל לטיפוב והשניים חתמו על הסכמים והקימו ועדה משותפת להעמקת היחסים בין שתי המדינות[4]. באותה הזדמנות, לטיפוב גם נועד עם נשיא מדינת ישראל עזר ויצמן, השר לשיתוף פעולה אזורי שמעון פרס ועם שר הפנים נתן שרנסקי[5].

ב-12 באוקטובר 2007 אמר נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו במסיבת עיתונאים על עירייה יהודית בבלארוס, בוברויסק, "הרי מדובר בעיר יהודית והיהודים אינם דואגים למקום שהם גרים בו, תסתכלו בישראל הייתי שם", וש"היהודים הפכו את בוברויסק לדיר חזירים"[6]. עקב דברים אלה, שרת החוץ ציפי לבני גינתה את דבריו של לוקשנקו ושגריר בלארוס בישראל איגור לשנייה זומן לשיחת אזהרה במשרד החוץ[7].

ביוני 2009 ערך שר החוץ אביגדור ליברמן ביקור רשמי ברוסיה ובבלארוס. במהלך הביקור בבלארוס, נועד ליברמן עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, עם שר החוץ הבלארוסי סרגיי מרטינוב ועם אישים נוספים וראשי קהילות ביהדות בלארוס[8].

במהלך 2012 סייע שר החוץ ליברמן לראש המוסד מאיר דגן לקבל תרומת כבד להשתלה בבלארוס, בזכות קשריו האישיים עם נשיא המדינה, אלכסנדר לוקשנקו[9][10]. בדצמבר 2012 השר ליברמן הודיע על התפטרותו בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין בפרשת השגריר בבלארוס. בנובמבר 2013 שב ליברמן לכהן כשר החוץ, לאחר שזוכה בבית משפט השלום בירושלים מהעבירות שבהן הואשם.

שגריר ישראל בבלארוס (נכון ל-2021) הוא אלכס גולדמן-שיימן. עד ינואר 2017 כיהן בתפקיד חבר הכנסת לשעבר מישראל ביתנו, יוסף שגל[11]. מינויו של שגל עורר סערה עקב עתירתה של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ כנגד המינוי בטענה כי שגל, המקורב לשר החוץ אביגדור ליברמן מונה לתפקיד רק כי הוא קרובו, וכן התנועה האשימה כי המינוי נגוע בניגוד עניינים[12]. בג"ץ דחה את העתירה בנימוק: "זיקתו של שאגאל לשר ליברמן איננה פוסלת אותו אוטומטית לתפקיד, וכי כישוריו הייחודיים של שאגאל בהחלט מספיקים על מנת להסביר את מינויו לתפקיד במסלול של פטור ממכרז על ידי ועדת המינויים"[13].

סגירת וחידוש השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השגרירות במינסק נסגרה ב-2003 מסיבות תקציביות. בבלארוס שקלו להגיב באופן דומה ולסגור את שגרירות בלארוס בתל אביב[14]. השגרירות נפתחה מחדש בשנת 2004. בתחילת 2016 החליט משרד החוץ לסגור את שגרירות ישראל בבלארוס שוב מטעמי תקציב וחיסכון.

החלטת משרד החוץ גרמה לקירור היחסים בין שתי המדינות וזעם במשרד החוץ הבלארוסי[15][16]. במרץ 2016 החליט משרד החוץ להמשיך להפעיל כרגיל את השגרירות לאור המשבר שנוצר[17].

ב-24 בנובמבר 2020 הגיש אלכס גולדמן-שיימן, השגריר החדש של ישראל, את כתב ההאמנה לנשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו. האירוע ספג ביקורת מצד מתנגדי המשטר בבלארוס ומצד ישראלים יוצאי מדינה זו, הרואים בכך חיזוק לדיקטטורה[18].

ב-14 בדצמבר 2020 פגש שגריר ישראל בליטא, יוסי לוי, את מנהיגת האופוזיציה של בלארוס, סבטלנה טיכאנובסקאיה, שקיבלה מקלט מדיני בווילנה. לפי ישראל, הביע בפניה "אמפתיה כלפי העם בבלארוס והבעת תקווה שהמשבר במדינה ייפתר במהרה". לדברי טיכאנובסקאיה, נדונה בפגישה הבעת תמיכה ישראלית מלאה בשאיפתו של העם בבלארוס לחירות ולדמוקרטיה, או במילים אחרות - התנערות ממשטרו של לוקשנקו[19].

בנובמבר 2021 נעצרה ישראלית בשדה תעופה בבלארוס בשם מאיה רייטין-סטול לאחר שנמצאו ברשותה 2.5 גרם של מריחואנה[20]. ב-31 בדצמבר 2021 שוחררה רייטן מהכלא בבלארוס לאחר פנייה של עורך דינה, שרון נהרי, להתערבות דיפלומטית, והתערבותם של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שר החוץ וראש הממשלה החלופי, יאיר לפיד, ושר האוצר, אביגדור ליברמן. כשנחתה בישראל אמרה רייטן: "אני אדם חופשי"[21][22].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי בלארוס–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחסים דיפלומטיים מלאים כוננו בין הרפובליקה של בלארוס לישראל, הארץ, 27 במאי 1992
  2. ^ ברוכים הבאים: לא צריך יותר ויזה לבלארוס, באתר מעריב
  3. ^ בוטל הצורך בויזה לבלארוס, באתר ערוץ 7
  4. ^ ישראל-בלארוס-פגישת שרי החוץ, באתר משרד החוץ
  5. ^ ביקור שר החוץ של בלארוס, באתר משרד החוץ
  6. ^ נשיא בלארוס: "היהודים הפכו את בוברויסק לדיר חזירים", באתר חב"ד און ליין
  7. ^ שרת החוץ לבני מגנה האמירות האנטישמיות של נשיא בלארוס, באתר משרד החוץ
  8. ^ ביקור שר החוץ אביגדור ליברמן ברוסיה ובבלארוס, באתר משרד החוץ
  9. ^ יוסי מלמן, ‏כך הפכה ישראל לעיניים והאוזניים של המערב בכל הנעשה בסוריה, באתר מעריב אונליין, 14 בספטמבר 2018
  10. ^ ד"ר איתי גל, מאיר דגן נאבק בסרטן: "ראיתי את המוות ואז באה ההשתלה", באתר ynet, 17 במרץ 2015
  11. ^ שגריר ישראל בבלארוס: בעל מפעל דגים וכוכב תקשורת, באתר וואלה!
  12. ^ הסקנדל של שגאל, באתר News1
  13. ^ בג"ץ אישר מינוי שאגאל לשגריר בבלרוס, באתר ערוץ 7
  14. ^ סוכנויות הידיעות, כעס בבלארוס על סגירת שגרירות ישראל: שוקלת "לפעול באופן דומה", באתר הארץ, 6 באוגוסט 2003
  15. ^ אריאל כהנא, בשל סגירת השגרירות: משבר ביחסי ישראל-בלארוס, באתר nrg‏, 7 בינואר 2016
  16. ^ מיכאל זץ, המשבר המיותר ביחסי ישראל-בלארוס, באתר ynet, 22 בינואר 2016
  17. ^ ניסן צור, שגרירות ישראל בבלרוס ממשיכה כרגיל, באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2016
  18. ^ דוד ברון, ‏זעם בקהילת בלארוס: "מדוע ישראל תומכת ברודן לוקשנקו?", באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2020
  19. ^ איתמר אייכנר, פגישה חריגה: ישראל משנה את יחסה ל"רודן האחרון באירופה"?, באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
  20. ^ ברהנו טגניה, ‏אבודה בבלארוס: ישראלית עצורה בתנאים קשים לאחר שנתפסה עם קנאביס ברישיון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2021‏
  21. ^ אריאל כהנא, ‏לאחר כחודשיים במאסר: שוחררה הישראלית שנעצרה בבלארוס, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2021
  22. ^ ברהנו טגניה, ‏אחרי חודשיים בכלא בבלארוס: מאיה רייטן-סטול נחתה בארץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 בדצמבר 2021‏