יחסי בלגיה-צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בלגיה-צרפת
בלגיהבלגיה צרפתצרפת
Belgium France Locator.svg
בלגיה צרפת
שטחקילומטר רבוע)
30,528 643,801
אוכלוסייה
11,570,762 67,364,357
תמ"ג (במיליוני דולרים)
529,200 2,856,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
45,736 42,396
משטר
מונרכיה חוקתית רפובליקה נשיאותית למחצה ודמוקרטיה פרלמנטרית למחצה

בין ממלכת בלגיה לבין צרפת מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1830 התרחשה המהפכה הבלגית: המחוזות הדרומיים (הקתולים) של ארצות השפלה מרדו בשלטון ההולנדי הפרוטסטנטי. הם זכו בעצמאות, והקימו לראשונה את ממלכתם הנפרדת תוך כדי אימוץ השם הרומי של האזור בלגיקה/בלגיה. הבלגים שאפו להקים ממלכה עצמאית ופנו למלך צרפת בבקשה להכתיר את בנו למלך בלגיה. משסירב, הוצעה הממלכה לנסיך הגרמני לאופולד לבית סאקסה-קובורג-גותה (דודה של המלכה הבריטית ויקטוריה). ב-21 ביולי 1831, יום העצמאות הבלגי, הוכתר הנסיך לאופולד כלאופולד הראשון, מלך הבלגים, ובכך החלה שושלת המלוכה הבלגית.

בשנת 1839 נחתם הסכם לונדון, ובו הכירה הולנד בעצמאות בלגיה, והמעצמות וביניהם צרפת, ערבו לשלום בלגיה ולנייטרליות שלה.

בשנת 1914 פלשו הגרמנים לבלגיה, במטרה לאגף את הצבא הצרפתי כחלק מתוכנית שליפן, אולם המתקפה הגרמנית נכשלה בקרב הראשון על המארן, והמלחמה נגררה למלחמת חפירות שנמשכה 4 שנים.

בשנת 1940 נכבשה בלגיה על ידי גרמניה במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, ונותרה תחת כיבוש גרמני עד לשנת 1944. בצרפת התקיים בתחילה משטר וישי, אולם בשנת 1942 נכבשה צרפת לחלוטין על ידי גרמניה הנאצית, ונותרה תחת כיבוש גרמני עד קיץ 1944. בדצמבר 1944 התחולל בשטחי בלגיה הקרב על הבליטה, שבו ניסו הגרמנים להתקדם לעבר אנטוורפן מחדש, אך נבלמו על ידי בעלות הברית.

לאחר המלחמה הצטרפו בלגיה וצרפת לנאט"ו ולאיחוד האירופי. כיום היחסים בין שתי המדינות מוגדרים "מצוינים", ונהנים מקשרים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים, מינהליים ואישיים.

שיתוף פעולה ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 חתמו שרי ההגנה של שתי המדינות אלן רישאר וז'אן-פול פונסלה על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני, ועל פי ההסכם ניתנה לצבא בלגיה האפשרות להשתמש בשירותי הלוויין הצרפתי סירקיוס.

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגיה מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז, ו-13 קונסוליות באז'אקסיו, בורדו, שרלוויל-מזייר, דיז'ון, לוריאן, ליון, מרסיי, מץ, מונפלייה, נאנט, פרפיניאן, טולוז וטור. מאידך, צרפת מחזיקה בבלגיה שגרירות בבריסל, ו-13 קונסוליות בבריסל, אנטוורפן, ארלון, ברוז', שרלרואה, גנט, קורטרייק, לובן, ליאז', מונס, מוסקרון, נמור וטורנה [1].

ביקורים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2007 נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ביקר את ראש ממשלת בלגיה ג'י ורהופשטאט, ובפברואר 2008 ביקר ורהופשטאט את הנשיא סרקוזי.

בפברואר 2014 פיליפ, מלך הבלגים ומתילדה, מלכת בלגיה ביקרו בפריז, והתקבלו בברכה על ידי הנשיא פרנסואה הולנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי בלגיה-צרפת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]