יחסי בנגלדש–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בנגלדש–ישראל
בנגלדשבנגלדש ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכווייתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael Bangladesh Locator.svg
אודות התמונה
בנגלדש ישראל
שטחקילומטר רבוע)
148,460 20,770
אוכלוסייה
159,453,001 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
690,300 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,329 37,638
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית דמוקרטיה פרלמנטרית

בין מדינת ישראל והרפובליקה העממית של בנגלדש לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים או יחסי סחר רשמיים, נכון לשנת 2019.

בנגלדש היא אחת מתוך 29 מדינות החברות באו"ם שאינן מכירות במדינת ישראל. היא גם אחת מקומץ מדינות שאוסרות באופן רשמי על אזרחיה מלנסוע לישראל, ואינן מכירות בתקפותם הדיפלומטית של דרכונים ישראלים[1][2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכון בנגלי ועליו הכיתוב "תקף לכל מדינות העולם מלבד ישראל"

בתאריך 4 בפברואר 1972, כשנה לאחר הכרזת העצמאות של בנגלדש מפקיסטן במהלך חודש מרץ 1971, ישראל הכירה רשמית בעצמאותה של המדינה החדשה, ובכך הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהכירו בבנגלדש. הדבר נבע במידה רבה מנטייתה החיובית של דעת הקהל בישראל ביחס למאבק הבנגלדשי לעצמאות, וזאת במסגרת ההשוואה המתבקשת למאבק העם היהודי לעצמאות מדינית במדינת ישראל[3]. עם זאת, בשל זהותה האסלאמית המובהקת של המדינה החדשה, ושאיפתה לכינון יחסים קרובים עם מדינות ערב והעולם המוסלמי, ממשלת בנגלדש דחתה באופן רשמי את ההכרה הישראלית, כאשר שר החוץ של בנגלדש דאז, קהונדוקר מושטק אהמד, שלח מכתב לממשלת ישראל בשם ממשלת בנגלדש, בו מסר כי בנגלדש אינה יכולה לקבל את ההכרה הישראלית בה[4].

באופן הצהרתי ועקבי, בנגלדש תומכת לאורך השנים בסופו של "הכיבוש הבלתי חוקי של פלסטין", וכן בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית[5].

במהלך המחצית הראשונה של שנת 2000, החלו מגעים חשאיים ראשונים בין שתי המדינות לקראת כינונם של יחסים דיפלומטיים. עם זאת, מגעים אלו לא נשאו פרי[6][7].

במהלך חודש נובמבר 2003, העיתונאי הבנגלדשי הפרו-ציוני סלאה צ'ודהורי נעצר בשל ניסיונו לטוס לתל אביב, והועמד לדין בגין "המרדה, בגידה, וחילול השם". בסופו של דבר צ'ודהורי נידון למאסר של שבע שנים[8][9].

בעקבות מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, בנגלדש הציעה לשלוח כוחות צבא לאזור דרום לבנון כחלק ממשימתו של כוח האו"ם המופקד על שמירת השקט באזור. עם זאת, הצעה זו נדחתה על ידי ישראל, וזאת עקב חוסר נכונותה של בנגלדש להכיר רשמית במדינת ישראל[10]. חרף אי ההסכמה הישראלית, בנגלדש ונפאל היו המדינות הראשונות שכוחותיהם הגיעו לחופי דרום לבנון, וזאת בשעה ששאר מדינות המערב, וביניהן התורמת העיקרית לכוח האו"ם, צרפת, התעכבו בפריסת חייליהם. בהמשך, ומיד לאחר ששאר כוחות האו"ם הגיעו לאזור, הכוחות הבנגלדשים נאלצו לעזוב באופן מיידי, מתוקף ההכרה בבנגלדש כצד שאינו נייטראלי בסכסוך, וזאת גם בשל הצהרתו של שר חוץ הבנגלדשי מורשד קהאן, שתיאר את המתקפה הישראלית בשטח לבנון כ"טרור מדיני", והכריז בדבר העברת סיוע הומניטרי לעם הלבנוני ולעם הפלסטיני בעקבות תקיפות צה"ל[11][12].

בהצהרה שפורסמה בג'רוזלם פוסט בתאריך 2 בספטמבר 2011, מסר דובר מטעם ממשלת ישראל כי "אין לנו סכסוך עם בנגלדש. אנחנו שואפים לדיאלוג. אנחנו מעוניינים במיסוד היחסים. אנו מזמינים בברכה צליינים מבנגלדש לבקר בעיר הקודש ירושלים"[13].

יחסי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים, בנגלדש הקפידה בדבר הטלת חרם כלכלי מלא של מדינת ישראל, וזאת חרף העובדה ששתי המדינות חברות בארגון הסחר העולמי. בנגלדש גם אוסרת על כל מגעים כלכליים בין אזרחיה ואזרחי ישראל.[14][15]

עם זאת, במהלך בשנת 2014, ולאחר פרסום סטטיסטיקה הרשמית מטעם הלשכה לקידום הייצוא בבנגלדש, התגלה כי בנגלדש ייצאה כמות קטנה של סחורה, בשווי של כ-2,577 דולר, לישראל במהלך השנה הפיסקלית 2013-14.[16][17]

על פי נתוני OEC, בשנת 2016 היקף הייצוא הישראלי לבנגלדש הסתכם ב-752 אלף דולר אמריקאי; הסחורה כללה בעיקר טלפונים, כלים רפואיים ומוצרים כימיים.[18] באותה השנה, ישראל ייבאה מבנגלדש סחורה בשווי 45 מיליון דולר אמריקאי; הסחורה כללה בעיקר מוצרי טקסטיל (99%).[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Moving Israel from Europe to Asia, באתר הג'רוזלם פוסט
  2. ^ Grant: I’ll have no issue with my Israeli passport
  3. ^ Israel Recognizes Bangladesh, באתר הג'רוזלם פוסט
  4. ^ Time for a quiet revolution in Bangladesh-Israeli relations, באתר הג'רוזלם פוסט
  5. ^ הצהרה מטעם שר החוץ של בנגלדש במפגש המדינות הבלתי מזדהות בקהיר, 14 ביולי 2009 (באנגלית)
  6. ^ מערכת וואלה!‏, מגעים בין ישראל לבין בנגלדש על כינון יחסים דיפלומטיים, באתר וואלה! NEWS‏, 2 בינואר 2000
  7. ^ כתב גלובס, ‏בקרוב: יחסים דיפלומטים עם סרילנקה; בנגלדש שוקלת, באתר גלובס, 7 במאי 2000
  8. ^ Bangladesh editor gets 7 years for attempted Israel trip
  9. ^ The unfathomable life of Salah Uddin Shoaib Choudhury
  10. ^ Israeli troops shoot Hezbollah militants, באתר CNN
  11. ^ איי. פי, בנגלדש: בקרוב נשלח סיוע הומניטרי ללבנון ולפלסטינים, באתר ynet, 26 ביולי 2006
  12. ^ Dhaka terms Israeli attack on Lebanon as state and religious terrorism
  13. ^ Time for a quiet revolution in Bangladesh-Israeli relations, באתר הג'רוזלם פוסט
  14. ^ Bangladesh Trade Boycott On Israel Impacts U.s. Firm And Garment Sector, באתר ויקיליקס
  15. ^ Elections in Bangladesh – Why do we care?
  16. ^ Bangladesh exports unknown goods to Israel
  17. ^ No diplomatic ties but B’desh earns from export in Israel
  18. ^ Products that Israel exports to Bangladesh (2016), The Observatory of Economic Complexity (באנגלית)
  19. ^ Products that Israel imports from Bangladesh (2016), The Observatory of Economic Complexity (באנגלית)