יחסי בנגלדש–לבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בנגלדש–לבנון
בנגלדשבנגלדש לבנוןלבנון
Bangladesh Lebanon Locator.png
בנגלדש לבנון
שטחקילומטר רבוע)
148,460 10,400
אוכלוסייה
159,453,001 6,100,075
תמ"ג (במיליוני דולרים)
690,300 88,250
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,329 14,467
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

יחסי בנגלדש–לבנון הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הלבנונית לבין הרפובליקה העממית של בנגלדש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, בנגלדש הציעה לשלוח כוחות צבא לאזור דרום לבנון כחלק ממשימתו של כוח האו"ם המופקד על שמירת השקט באזור. עם זאת, הצעה זו נדחתה על ידי ישראל, וזאת עקב חוסר נכונותה של בנגלדש להכיר רשמית במדינת ישראל[1]. חרף אי ההסכמה הישראלית, בנגלדש ונפאל היו המדינות הראשונות שכוחותיהם הגיעו לחופי דרום לבנון, וזאת בשעה ששאר מדינות המערב, וביניהן התורמת העיקרית לכוח האו"ם, צרפת, התעכבו בפריסת חייליהם.

בהמשך, ומיד לאחר ששאר כוחות האו"ם הגיעו לאזור, הכוחות הבנגלדשים נאלצו לעזוב באופן מיידי, מתוקף ההכרה בבנגלדש כצד שאינו נייטראלי בסכסוך, וזאת גם בשל הצהרתו של שר חוץ הבנגלדשי מורשד קהאן, שתיאר את המתקפה הישראלית בשטח לבנון כ"טרור מדיני", והכריז בדבר העברת סיוע הומניטרי לעם הלבנוני ולעם הפלסטיני בעקבות תקיפות צה"ל[2][3].

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 התרחשה פגישה בין אנשי עסקים משתי המדינות בה הראתה בנגלדש התעניינות בסחורה לבנונית וההפך.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]