יחסי בנין–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בנין–ישראל
בניןבנין ישראלישראל
Israel Benin Locator.png
בנין ישראל
שטחקילומטר רבוע)
112,622 20,770
אוכלוסייה
11,340,504 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
25,390 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,239 37,638
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית
מאגה לוחץ את ידו של נשיא מדינת ישראל, יצחק בן-צבי. משמאלו - אבא אבן ומימינו - רחל ינאית בן-צבי
ראש הממשלה לוי אשכול וראש ממשלת דאהומיי, 1964.
ראש הממשלה לוי אשכול ושר החוץ של דאוהמיי אמיל זינסו, 1963.

יחסי בנין–ישראל הם היחסים הדיפלומטים בין מדינת ישראל ורפובליקת בנין. ישראל מיוצגת בבנין על ידי שגריר לא תושב שפועל באביג'אן, חוף השנהב[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1973[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשרים בין ישראל ודאהומיי פותחו כבר בשנת 1958, עת ביקר בישראל שר הכלכלה של דאהומיי[2]. היחסים הרשמיים בין שתי המדינות כוננו זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות של בנין באוגוסט 1960[3]. נציגות ישראל בחוף השנהב ניהלה את הקשרים עם דאהומיי יחד עם שאר מדינות האזור[4] ובשנת 1961 הואמן שלמה הלל כשגריר בדאהומיי[5].

בספטמבר 1961 ביקר נשיא דאהומי, אובר מאגה, בישראל[6] ובמהלך הביקור נחתמה ברית ידידות בין המדינות[7]. בדצמבר 1961 הגיש שגריר דאהומיי בישראל את כתב האמנתו[8]. בהמשך ביקרו בישראל בכירים בשלטונות דאהומיי, בהם שר הביטחון[9], הרמטכ"ל[10] ושר החוץ[11], שהביע בעת ביקורו תמיכה בעמדה הישראלית בסכסוך הישראלי ערבי[12]. בספטמבר 1963 קיים נשיא דאהומיי ביקור שני בישראל[13]. הקשרים עם ישראל נמשכו גם לאחר התהפוכות השלטוניות בדאהומיי וביולי 1964 ביקר בישראל סגן נשיא דאהומיי[14][15]. בשנת 1966 ביקרו בישראל שר החוץ של דאהומיי[16] והרמטכ"ל[17] ובמרץ 1967 ביקר שר הפנים של דאהומיי בישראל[18]. בדצמבר 1967 ביקר בישראל שר העבודות הציבוריות של דאהומיי[19]. בשנת 1971 ביקרו בישראל שר החינוך[20] ושר הפנים[21] של דאהומיי.

במאי 1962 נענתה ישראל לבקשת סיוע לנפגעי הרעב בדאהומיי[22]. כן פעלו בבנין (וגם בכמה מדינות אפריקניות אחרות), מדריכים צבאיים ישראלים ויועצי פיתוח שסייעו בהקמת גופים דמויי הגדנ"ע והנח"ל[23][24]. מדריכים חקלאיים ישראלים שפעלו בדאהומיי קיבלו מדי ייצוג צה"ליים בפעילותם במדינה[25].

שגרירי ישראל בדאהומיי היו אפרים דובק (1965-1970) ומרדכי דרורי.

נציגי בנין הביעו תמיכה בישראל באו"ם[26] והצביעו באופן עקבי עם ישראל באו"ם[27]. לאחר סגירת מיצרי טיראן לפני מלחמת ששת הימים הצהיר שר החוץ של דאהומיי שיש לאפשר לישראל חופש שיט[28]. באפריל 1969 הביעה דאהומיי הסתייגות מהצעת החלטה אנטי ישראלית בוועידה של מדינות אפריקה[29]. בסוף 1970 הצביעה דאהומיי עם ישראל נגד החלטה הכורכת את ישראל עם דרום אפריקה[30].

עם תפיסת השלטון בדאהומיי על ידי מתיו קרקו החל שינוי ביחסה של דאהומיי לישראל. בפברואר 1973 הצהיר שר החוץ של דאהומיי, בעת ביקור באלג'יר, שארצו אינה מרוצה מהחזקת ישראל בשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים[31]. לאחר מלחמת יום הכיפורים ניתקה דאהומיי את יחסיה עם ישראל[32]. שר הפנים של דאהומיי נימק את הניתוק בנוכחות של חיילים ישראליים באפריקה[33]. עם זאת, יחסה של דאהומיי כלפי ישראל היה מתון יחסית[34], עד סוף 1974, עת שקרקו אימץ אידאולוגיה קומוניסטית.

היחסים כוננו מחדש ביולי 1992.

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הייתה בנין אחת מארבע מדינות אפריקאיות (יחד עם ליבריה, רואנדה ובורונדי), שעמן חתמה ישראל על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי. בנוסף, הסכימו המדינות על שיתוף פעולה בתחום התקשורת, משאבי המים, החשמל, סלילת כבישים ופיתוח. חלק מהפרויקטים מומנו על ידי האו"ם והבנק העולמי.

בשנת 2008 הייתה בנין אחת המדינות שראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט ושרת החוץ, ציפי לבני, ניהלו עמן משא ומתן על קליטת המסתננים האפריקאים אשר שהו בישראל[35].

בדצמבר 2008 חתמה שגרירת ישראל באו"ם גבריאלה שלו על הסכם תוכנית הפיתוח של האו"ם. על פי הסכם זה, ישראל תסייע לבנין ולסנגל בטכנולוגיות ניהול המים שפותחו בישראל, ובכך יסייעו למדינות האפריקאיות המתפתחות להילחם ברעב. בנוסף, יינתן סיוע בחקלאות, באספקת מזון, בבריאות ובחינוך.

בין ה-16 ל-22 בדצמבר 2010 ביקרה משלחת של 8 נציגים מבנין (יחד עם נציגים רשמיים של גאנה) בישראל. בין חברי המשלחת היו שר הבריאות של גאנה, הקונסול הישראלי בבנין, וכן ראשי הקהילות הנוצריות והמוסלמיות של שתי המדינות.

בדצמבר 2016 התקיימה בירושלים הפסגה הראשונה בהשתתפות שבעה שרי חוץ וכמה בכירים במדינות אפריקה. משלחת מבנין נכחה גם היא בפסגה. במהלך הכנס, בהנהגתו של שר החקלאות אורי אריאל, חקרו האפריקנים את חוויית החקלאים הישראלים, ובמיוחד את עבודתם בתנאי מדבר.

בשנת 2017, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוזמן לפסגה האפריקאית של ECOWAS, אולם ראש ממשלת בנין, יחד עם נשיאי ניגריה, ניז'ר ומלך מרוקו לא השתתפו בפסגה.

בדצמבר 2017 ביקרה בישראל קבוצה פרלמנטרית מבנין, ונציגה דיבר בכנסת. זהו ביקורו הראשון של ראש הפרלמנט של בנין בישראל[36]. במהלך הפגישה נידונו סוגיות של שיתוף פעולה פוליטי וכלכלי[37].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משרד החוץ
  2. ^ יפותחו הקשרים ביז דאהומי וישראל, דבר, 18 באוגוסט 1958
  3. ^ י. נוימן, 7 מדינות חדשות באפריקה רוצות ביחסים עם ישראל, דבר, 2 בספטמבר 1960
  4. ^ נציגות באבידז'אן, למרחב, 16 בספטמבר 1960
  5. ^ מינויים חדשים בשירות החוץ, על המשמר, 16 באפריל 1961
  6. ^ הנשיא הוברט מאגה - המנהיג האפריקני ה־4 המבקר בישראל, חרות, 22 בספטמבר 1961
  7. ^ נחתמה ברית ל"ידידות עולם" בין מדינת ישראל ודאהומיי, חרות, 29 בספטמבר 1961
  8. ^ שגריר דאהומיי הגיש כתב האמנתו, חרות, 6 בדצמבר 1961
  9. ^ הגיע שר הבטחון של דאהומיי, דבר, 18 ביולי 1962
    שר הבטחון של דאהומיי המריא אתמול בדרכו חזרה לארצו, חרות, 26 ביולי 1962
  10. ^ הגיע הרמטכ"ל של דאהומיי, דבר, 5 בספטמבר 1963
  11. ^ רחוב דאהומיי ייחנך היום בבירה, על המשמר, 1 באוגוסט 1962
  12. ^ דאהומי ובנות בריתה תדרושנה מו"מ ישיר בין ישראל והערבים, חרות, 8 באוגוסט 1962
  13. ^ נשיא דאהומיי בא לביקור של 4 ימים, על המשמר, 30 בספטמבר 1963
  14. ^ סגן־הנשיא וראש הממשלה של דאהומיי הגיע לביקור בישראל, דבר, 6 ביולי 1964
    גיל קיסרי, טכס צנוע לראש ממשלה אורח, מעריב, 6 ביולי 1964
  15. ^ סיפוק על התפתחות היחסים והסכמה להמשך שיתוף הפעולה, דבר, 10 ביולי 1964
  16. ^ דאהומיי מבקשת סיוע כספי וטכני מישראל לביצוע תכניות הפיתוח, הצופה, 25 בפברואר 1966
  17. ^ רמטכ"ל דהומי: לא נבקש סיוע צבאי, מעריב, 21 באפריל 1966
  18. ^ הגיע שר הפנים של דאהומיי, הצופה, 23 במרץ 1967
  19. ^ הגיע שר מדאהומיי, דבר, 14 בדצמבר 1967
  20. ^ בא שר־החינוך של דאהומיי, דבר, 7 ביוני 1971
  21. ^ שר הפנים של דאהומיי סייר במשטרת ישראל, מעריב, 25 באוגוסט 1971
  22. ^ עזרה לנפגעי הרעב בדהומיי, הצופה, 24 במאי 1962
    משלוח מזון מישראל לנפגעי הרעב בדאהומי, הבוקר, 18 ביוני 1962
  23. ^ 65 משתלמים מדרום־אמריקה יגיעו לקורס גדנ"ע בארץ, על המשמר, 17 באוקטובר 1962
  24. ^ ישראל תסייע לדאהומיי בתחום הנח"ל והגדנ"ע, דבר, 19 בדצמבר 1962
  25. ^ תמר גולן, סילוק הישראלים מאוגנדה וטענות אמין הביכו את ידידי ישראל באפריקה, מעריב, 29 במרץ 1972
  26. ^ פיליפ בן, נציגי דאהומי וטוגו באו"ם קוראים לערבים לא להתעלם מישראל, מעריב, 9 בנובמבר 1965
  27. ^ תמר גולן, כל שגריר ישראלי באפריקה מסנגר על ארץ כהונתו..., מעריב, 11 בפברואר 1971
  28. ^ מ. מושקט, בין מדינות אפריקה וישראל, דבר, 4 במרץ 1968
  29. ^ 5 מדינות הסתייגו מהחלטה נגד ישראל, על המשמר, 7 באפריל 1969
  30. ^ עצרת האו"ם מגנה ממשלות השוללות זכות הגדרה מעמי ד. אפריקה ופלשתין, מעריב, 1 בדצמבר 1970
  31. ^ דאהומיי מאיימת בצעדים, דבר, 20 בפברואר 1973
  32. ^ Susan Aurelia Gitelson, Why do Small States Break Diplomatic Relations with Outside Powers?: Lessons from the African Experience, International Studies Quarterly, Vol. 18, No. 4 (Dec., 1974), pp. 451-484, page 458
  33. ^ Joel Peters, Israel and Africa: The Problematic Friendship, 1992, page 50
  34. ^ לחצים ואיומים מאחורי חקלעים הביאו לסאנקציות נגד ישראל, מעריב, 8 בנובמבר 1974
  35. ^ newsru
  36. ^ breakingisraelnews
  37. ^ עמיחי אתאלי, הפרלמנט של אפריקה מגיע לכנסת ישראל, ידיעות, 29 בנובמבר 2017