יחסי בנין–ישראל
| יחסי בנין–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| בנין | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 112,622 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 13,985,888 | 9,881,600 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,402 | 522,033 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,244 | 52,829 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי בנין–ישראל הם היחסים הדיפלומטים בין מדינת ישראל ורפובליקת בנין. ישראל מיוצגת בבנין על ידי שגריר לא תושב שפועל באביג'אן, חוף השנהב[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד שנת 1973[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשרים בין ישראל ודאהומיי פותחו כבר בשנת 1958, עת ביקר בישראל שר הכלכלה של דאהומיי[2]. היחסים הרשמיים בין שתי המדינות כוננו זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות של בנין באוגוסט 1960[3]. נציגות ישראל בחוף השנהב ניהלה את הקשרים עם דאהומיי יחד עם שאר מדינות האזור[4] ובשנת 1961 הואמן שלמה הלל כשגריר בדאהומיי[5].
בספטמבר 1961 ביקר נשיא דאהומי, אובר מאגה, בישראל[6] ובמהלך הביקור נחתמה ברית ידידות בין המדינות[7]. בדצמבר 1961 הגיש שגריר דאהומיי בישראל את כתב האמנתו[8]. בהמשך ביקרו בישראל בכירים בשלטונות דאהומיי, בהם שר הביטחון[9], הרמטכ"ל[10] ושר החוץ[11], שהביע בעת ביקורו תמיכה בעמדה הישראלית בסכסוך הישראלי ערבי[12]. בספטמבר 1963 קיים נשיא דאהומיי ביקור שני בישראל[13]. הקשרים עם ישראל נמשכו גם לאחר התהפוכות השלטוניות בדאהומיי וביולי 1964 ביקר בישראל סגן נשיא דאהומיי[14][15]. בשנת 1966 ביקרו בישראל שר החוץ של דאהומיי[16] והרמטכ"ל[17] ובמרץ 1967 ביקר שר הפנים של דאהומיי בישראל[18]. בדצמבר 1967 ביקר בישראל שר העבודות הציבוריות של דאהומיי[19]. בשנת 1971 ביקרו בישראל שר החינוך[20] ושר הפנים[21] של דאהומיי.
במאי 1962 נענתה ישראל לבקשת סיוע לנפגעי הרעב בדאהומיי[22]. כן פעלו בבנין (וגם בכמה מדינות אפריקניות אחרות), מדריכים צבאיים ישראלים ויועצי פיתוח שסייעו בהקמת גופים דמויי הגדנ"ע והנח"ל[23][24]. מדריכים חקלאיים ישראלים שפעלו בדאהומיי קיבלו מדי ייצוג צה"ליים בפעילותם במדינה[25].
שגרירי ישראל בדאהומיי היו אפרים דובק (1965-1970) ומרדכי דרורי.
נציגי בנין הביעו תמיכה בישראל באו"ם[26] והצביעו באופן עקבי עם ישראל באו"ם[27]. לאחר סגירת מצרי טיראן לפני מלחמת ששת הימים הצהיר שר החוץ של דאהומיי שיש לאפשר לישראל חופש שיט[28]. באפריל 1969 הביעה דאהומיי הסתייגות מהצעת החלטה אנטי ישראלית בוועידה של מדינות אפריקה[29]. בסוף 1970 הצביעה דאהומיי עם ישראל נגד החלטה הכורכת את ישראל עם דרום אפריקה[30].
עם תפיסת השלטון בדאהומיי על ידי מתיו קרקו החל שינוי ביחסה של דאהומיי לישראל. בפברואר 1973 הצהיר שר החוץ של דאהומיי, בעת ביקור באלג'יר, שארצו אינה מרוצה מהחזקת ישראל בשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים[31]. לאחר מלחמת יום הכיפורים ניתקה דאהומיי את יחסיה עם ישראל[32]. שר הפנים של דאהומיי נימק את הניתוק בנוכחות של חיילים ישראליים באפריקה[33]. עם זאת, יחסה של דאהומיי כלפי ישראל היה מתון יחסית[34], עד סוף 1974, עת שקרקו אימץ אידאולוגיה קומוניסטית.
בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם הקובעת כי "ציונות היא גזענות", בנין הייתה מהמדינות היזמו את ההחלטה.
היחסים כוננו מחדש ביולי 1992.
בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 הייתה בנין אחת מארבע מדינות אפריקאיות (יחד עם ליבריה, רואנדה ובורונדי), שעמן חתמה ישראל על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי. בנוסף, הסכימו המדינות על שיתוף פעולה בתחום התקשורת, משאבי המים, החשמל, סלילת כבישים ופיתוח. חלק מהפרויקטים מומנו על ידי האו"ם והבנק העולמי.
בשנת 2008 הייתה בנין אחת המדינות שראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט ושרת החוץ, ציפי לבני, ניהלו עמן משא ומתן על קליטת המסתננים האפריקאים אשר שהו בישראל[35].
בדצמבר 2008 חתמה שגרירת ישראל באו"ם גבריאלה שלו על הסכם תוכנית הפיתוח של האו"ם. על פי הסכם זה, ישראל תסייע לבנין ולסנגל בטכנולוגיות ניהול המים שפותחו בישראל, ובכך יסייעו למדינות האפריקאיות המתפתחות להילחם ברעב. בנוסף, יינתן סיוע בחקלאות, באספקת מזון, בבריאות ובחינוך.
בין ה-16 ל-22 בדצמבר 2010 ביקרה משלחת של 8 נציגים מבנין (יחד עם נציגים רשמיים של גאנה) בישראל. בין חברי המשלחת היו שר הבריאות של גאנה, הקונסול הישראלי בבנין, וכן ראשי הקהילות הנוצריות והמוסלמיות של שתי המדינות.
בדצמבר 2016 התקיימה בירושלים הפסגה הראשונה בהשתתפות שבעה שרי חוץ וכמה בכירים במדינות אפריקה. משלחת מבנין נכחה גם היא בפסגה. במהלך הכנס, בהנהגתו של שר החקלאות אורי אריאל, חקרו האפריקנים את חוויית החקלאים הישראלים, ובמיוחד את עבודתם בתנאי מדבר.
בשנת 2017, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוזמן לפסגה האפריקאית של ECOWAS, אולם ראש ממשלת בנין, יחד עם נשיאי ניגריה, ניז'ר ומלך מרוקו לא השתתפו בפסגה.
בדצמבר 2017 ביקרה בישראל קבוצה פרלמנטרית מבנין, ונציגה דיבר בכנסת. זהו ביקורו הראשון של ראש הפרלמנט של בנין בישראל[36]. במהלך הפגישה נידונו סוגיות של שיתוף פעולה פוליטי וכלכלי[37].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משרד החוץ
- ^ יפותחו הקשרים ביז דאהומי וישראל, דבר, 18 באוגוסט 1958
- ^ י. נוימן, 7 מדינות חדשות באפריקה רוצות ביחסים עם ישראל, דבר, 2 בספטמבר 1960
- ^ נציגות באבידז'אן, למרחב, 16 בספטמבר 1960
- ^ מינויים חדשים בשירות החוץ, על המשמר, 16 באפריל 1961
- ^ הנשיא הוברט מאגה - המנהיג האפריקני ה־4 המבקר בישראל, חרות, 22 בספטמבר 1961
- ^ נחתמה ברית ל"ידידות עולם" בין מדינת ישראל ודאהומיי, חרות, 29 בספטמבר 1961
- ^ שגריר דאהומיי הגיש כתב האמנתו, חרות, 6 בדצמבר 1961
- ^ הגיע שר הבטחון של דאהומיי, דבר, 18 ביולי 1962
שר הבטחון של דאהומיי המריא אתמול בדרכו חזרה לארצו, חרות, 26 ביולי 1962 - ^ הגיע הרמטכ"ל של דאהומיי, דבר, 5 בספטמבר 1963
- ^ רחוב דאהומיי ייחנך היום בבירה, על המשמר, 1 באוגוסט 1962
- ^ דאהומי ובנות בריתה תדרושנה מו"מ ישיר בין ישראל והערבים, חרות, 8 באוגוסט 1962
- ^ נשיא דאהומיי בא לביקור של 4 ימים, על המשמר, 30 בספטמבר 1963
- ^ סגן־הנשיא וראש הממשלה של דאהומיי הגיע לביקור בישראל, דבר, 6 ביולי 1964
גיל קיסרי, טכס צנוע לראש ממשלה אורח, מעריב, 6 ביולי 1964 - ^ סיפוק על התפתחות היחסים והסכמה להמשך שיתוף הפעולה, דבר, 10 ביולי 1964
- ^ דאהומיי מבקשת סיוע כספי וטכני מישראל לביצוע תכניות הפיתוח, הצופה, 25 בפברואר 1966
- ^ רמטכ"ל דהומי: לא נבקש סיוע צבאי, מעריב, 21 באפריל 1966
- ^ הגיע שר הפנים של דאהומיי, הצופה, 23 במרץ 1967
- ^ הגיע שר מדאהומיי, דבר, 14 בדצמבר 1967
- ^ בא שר־החינוך של דאהומיי, דבר, 7 ביוני 1971
- ^ שר הפנים של דאהומיי סייר במשטרת ישראל, מעריב, 25 באוגוסט 1971
- ^ עזרה לנפגעי הרעב בדהומיי, הצופה, 24 במאי 1962
משלוח מזון מישראל לנפגעי הרעב בדאהומי, הַבֹּקֶר, 18 ביוני 1962 - ^ 65 משתלמים מדרום־אמריקה יגיעו לקורס גדנ"ע בארץ, על המשמר, 17 באוקטובר 1962
- ^ ישראל תסייע לדאהומיי בתחום הנח"ל והגדנ"ע, דבר, 19 בדצמבר 1962
- ^ תמר גולן, סילוק הישראלים מאוגנדה וטענות אמין הביכו את ידידי ישראל באפריקה, מעריב, 29 במרץ 1972
- ^ פיליפ בן, נציגי דאהומי וטוגו באו"ם קוראים לערבים לא להתעלם מישראל, מעריב, 9 בנובמבר 1965
- ^ תמר גולן, כל שגריר ישראלי באפריקה מסנגר על ארץ כהונתו..., מעריב, 11 בפברואר 1971
- ^ מ. מושקט, בין מדינות אפריקה וישראל, דבר, 4 במרץ 1968
- ^ 5 מדינות הסתייגו מהחלטה נגד ישראל, על המשמר, 7 באפריל 1969
- ^ עצרת האו"ם מגנה ממשלות השוללות זכות הגדרה מעמי ד. אפריקה ופלשתין, מעריב, 1 בדצמבר 1970
- ^ דאהומיי מאיימת בצעדים, דבר, 20 בפברואר 1973
- ^ Susan Aurelia Gitelson, Why do Small States Break Diplomatic Relations with Outside Powers?: Lessons from the African Experience, International Studies Quarterly, Vol. 18, No. 4 (Dec., 1974), pp. 451-484, page 458
- ^ Joel Peters, Israel and Africa: The Problematic Friendship, 1992, page 50
- ^ לחצים ואיומים מאחורי חקלעים הביאו לסאנקציות נגד ישראל, מעריב, 8 בנובמבר 1974
- ^ newsru
- ^ breakingisraelnews
- ^
עמיחי אתאלי, הפרלמנט של אפריקה מגיע לכנסת ישראל, באתר "ידיעות אחרונות", 28 בנובמבר 2017
