יחסי ברזיל–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ישראל–ברזיל
ישראלישראל ברזילברזיל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael Brazil Locator.svg
אודות התמונה
ישראל ברזיל
שטחקילומטר רבוע)
22,072 8,358,140
אוכלוסייה
9,210,100 212,559,417
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 3,248,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,430 15,280
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה פדרלית דמוקרטית
נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, במהלך ביקורו בברזיל ב-2009
המפלגה הרפובליקנית בברזיל מקיימת מושב חגיגי לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל, מאי 2016
נשיא המדינה ראובן ריבלין בפגישת עבודה מדינית עם שר החוץ של ברזיל (אנ'), אלויסיו נונס (אנ'), משכן הנשיא פברואר 2018

יחסי ברזילישראל מתקיימים באופן רציף מאז הקמת מדינת ישראל. בין שתי המדינות ישנם יחסים דיפלומטיים מלאים במישור המדיני, הפוליטי והעסקי. לישראל יש שגרירות בברזיליה וקונסוליה בסאו פאולו, וברזיל מחזיקה שגרירות בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינון היחסים הדיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בנובמבר 1947 הצביעה ברזיל בעד תוכנית החלוקה בעצרת הכללית של האו"ם[1]. ביולי 1948, החלה לקיים קשרי דואר עם מדינת ישראל[2].

ברזיל הכירה רשמית במדינת ישראל בפברואר 1949[3], דוד שאלתיאל מונה לנציג הדיפלומטי הראשון של ישראל במדינה בדרג ציר, באוקטובר 1951[4]. וב-1952 הוקמו הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות, בתל אביב ובבירת ברזיל, ריו דה ז'ניירו[5]. שאלתיאל הגיש את כתב האמנה שלו לנשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס, ב-8 באפריל 1952[6], שבמקביל שלחה ברזיל נציג לישראל בדרג ציר[7]. במאי 1953 ערך שר החוץ משה שרת ביקור ראשון בברזיל[8].

בינואר 1954 ביקרה לראשונה אוניה של חיל הים הברזילאי בישראל והתארחה בבסיס חיפה[9]. באוקטובר 1954 השתתפה לראשונה נבחרת ישראל בכדורסל בטורניר גביע העולם בכדורסל שנערך בברזיל[10]. במסגרת הטורניר נערך משחק ספורט רשמי ראשון בין המדינות, בו הפסדיה נבחרת ישראל בתוצאה 68-46[11]. בדצמבר 1957 ביקרה משלחת פרלמנטרית ראשונה מברזיל בישראל[12].

במרץ 1958, הועלה דרג הנציגויות הדיפלומטיות של שתי המדינות לדרג שגרירויות[13]. במאי 1959 שגרירת ברזיל הראשונה בישראל הגישה את כתב האמנתה[14]. ביוני 1959 ביקרה שרת החוץ גולדה מאיר בברזיל וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה בתחום התרבות[15]. במאי 1962 ביקר שר החוץ של ברזיל בישראל וחתם על הסכם לשיתוף פעולה בתחום החקלאות והפיתוח[16][17]. במאי 1963 הגיעה נבחרת ברזיל בכדורגל למשחק ידידות מול נבחרת ישראל[18].

בתקופת הדיקטטורה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל[19], בשנים 1964 עד 1985, מדינת ישראל קיימה קשרים קרובים עם המשטר הצבאי של ברזיל[20], וחתמה עמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחום המחקר הגרעיני[21][22]. בינואר 1966 הוזמן נשיא המדינה זלמן שזר לבקר בברזיל[23]. הביקור נערך ביולי 1966[24][25]. לאחר מלחמת ששת הימים ביקשו ברזיל וארגנטינה לקדם הצעת החלטה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות הקוראת לישראל לסגת מכל השטחים שכבשה ולפעול לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים. לאחר התערבותו של נשיא המדינה שזר משכה ברזיל את הצעת ההחלטה[26]. ביולי 1969, חתמה החברה הממשלתית תה"ל ( "תכנון המים לישראל בע"מ") על חוזה עם הממשלה הפדרלית לתכנון מערכות מים והשקיה באזורים נרחבים בברזיל. לצורך הפרויקט שלחה החברה כ-25 מהנדסים מישראל[27].

בנובמבר 1970 תרם המשטר הצבאי בברזיל כסף להקמת "בית ברזיל" באוניברסיטת תל אביב, בניין למגורי הסגל[28]. עם זאת באותן השנים הייתה ברזיל גם יעד להגירה של פליטים פלסטינים[29]. בפברואר 1973 ביקר שר החוץ של ברזיל בישראל והניח את אבן הפינה ל"בית ברזיל" במכון ויצמן[30][31] ביולי 1973 הציגה ישראל בסלון אווירי בסאו פאולו, שורה של מוצרים כולל מטוסים, טילים וציוד אלקטרוני. במהלך הסלון נחתם הסכם עקרונות להקמת מפעל טילים בברזיל בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל[32][33]. באוגוסט 1973, חתמה החברה הממשלתית יכין-חק"ל על הסכם להקמת מפעל לעיבוד פרי הדר בברזיל[34]. באותו חודש ביקר שר החוץ אבא אבן בברזיל והניח את אבן הפינה לבניין השגרירות החדש של ישראל בברזיליה[35].

בנובמבר 1975 חלה תפנית לרעה ביחסים בין ישראל לברזיל, לאחר שברזיל הצביע בעד ההחלטה המשווה בין ציונות לגזענות בעצרת הכללית של האו”ם[36]. עם זאת במקביל המשיכה מדינת ישראל במגעים למכירת ידע לייצור מטוס הכפיר בברזיל[37].

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נערכו מספר ביקורים הדדיים של בכירים במדינות, ששיאם בביקור של הנשיא שמעון פרס בברזיל בנובמבר 2009[38], ושל נשיא ברזיל לולה דה סילבה בישראל במרץ 2010[39]. במסגרת הביקורים נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי החינוך, החקלאות, הבריאות, המחקר המדעי והטכנולוגיה, שיתוף פעולה בהפקות קולנוע, בתעשייה, במכס ובמשפט. בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 נסגרו הקונסוליות הישראליות בריו דה ז'ניירו ובסאו פאולו מסיבות תקציביות. הקונסוליה בסאו פאולו נפתחה מחדש ב-2010.

מאז סוף 2015 התפתחה מתיחות ביחסים בין המדינות, בעקבות סירובה של ברזיל לאשר את מינויו של דני דיין לתפקיד שגריר ישראל בברזיל. הסירוב נבע בעיקר מהיותו בעבר יו"ר מועצת יש"ע[40]. כתוצאה מכך, בעת האולימפיאדה לא הייתה נציגות דיפלומטית ישראלית בברזיל.

בעקבות הדחת דילמה רוסף מנשיאות ברזיל מונה לתפקיד ב-2017 יוסי שלי, לשעבר מנכ"ל עיריית באר שבע, שאינו בעל רקע דיפלומטי ושהושעה מהשירות הציבורי למשך 3 שנים[41].

מספר ימים לאחר שנבחר לנשיאות ברזיל, הודיע ז'איר בולסונארו על כוונתו להעביר את שגרירות ברזיל מתל אביב לירושלים[42], זאת על רקע העברת השגרירות האמריקאית לירושלים זמן קצר קודם לכן.

ב-28 בדצמבר 2018 הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בברזיל לרגל השבעתו של הנשיא הנבחר, ז'איר בולסונארו. במהלך הביקור התקיימה פגישה עם בולסונארו וגם עם שרי החוץ, ההגנה והאוצר של ברזיל. בנוסף, התקיים ביקור בבית כנסת בריו דה ז'ניירו בליוויו של בולסונארו, ונתניהו גם קיבל את עיטור הכבוד, שנחשב לעיטור הלאומי הגבוה ביותר, שניתן לאורחים בברזיל[43].

ב-31 במרץ 2019 הגיע נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו לביקור בן 4 ימים בישראל. במהלך הביקור הודיע על משרד אינטרסים מסחרי בירושלים ועל שליחת נספח ביטחון פנים[44][45].

קשרי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפעיל שתי נספחויות בברזיל במטרה לקדם שותפויות אסטרטגיות בעסקים.

הסכם הסחר הראשון בין המדינות נחתם בשנת 1953. במסגרת ההסכם ישראל התחייבה לרכוש מברזיל, בשר, קפה, קקאו ומוצרי מזון אחרים וברזיל התחייבה לרכוש תרופות, שמן זית, ג'יפים מסוג ויליס תוצרת מפעל קייזר-אילין תעשיות וצמיגים[46][47]. בסוף 1956 עגנה לראשונה ספינת משא ישראלית בברזיל. הספינה הביא מלט מישראל וחזרה עם מטען של פולי סויה[48].

ב-1958 הוקמה לשכת המסחר ישראל - ברזיל[49].

ב-1975 הקימה החברה הישראלית מכתשים מפעלים כימיים מפעל בברזיל[50]. וב-1996 רכשה חברה במדינה[51]

ב-2000 נכנסה חברת שטראוס גרופ הישראלית לפעילות בענף הקפה בברזיל, מאז הפכה בהדרגה לחברת הקפה הגדולה ביותר בברזיל[52][53].

ב-2005 נחתם הסכם לשיתוף פעולה כלכלי-מסחרי בין התאחדות התעשיינים של ישראל לזו של מדינת ריו-דה-ז'ניירו[54].

ב-2007 הייתה ישראל למדינה הראשונה מחוץ לאמריקה הדרומית שחתמה על הסכם אזור סחר חופשי עם גוש המרקוסור, שברזיל היא חלק ממנו. ב-2009 אישרר הפרלמנט הברזילאי על שני בתיו, פה אחד, את ההסכם לאס"ח, שנכנס באופן מיידי לתוקף וקידם את הסחר ההדדי בין שתי המדינות[55].

קשרי המסחר בין ישראל לברזיל נאמדו בשנת 2008 בכמיליארד וחצי דולרים. כ-150 חברות ישראליות פעלו באותה שנה, בהן 42 חברות בתחום הטכנולוגיה החקלאית, 42 בתחום הטלקומוניקציה, 24 בתחום הביטחון ו-17 בתחום הציוד הרפואי. כ-30 אלף תיירים ברזילאים מבקרים מדי שנה בישראל. ב-2009 החלה חברת אל על להפעיל טיסות סדירות בין תל אביב לסאו פאולו, אך אלה הופסקו ב-2011 משיקולים כלכליים של חברת התעופה. נכון ל-2019 יש טיסות ישירות בין תל אביב לסאו פאולו של קבוצת LATAM איירליינס. המשבר הכלכלי הגלובאלי שהחל ב-2008, כיווץ את היקף הסחר בין שתי המדינות.

יצוא ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל משמשת שוק יעד חשוב ליצוא הביטחוני הישראלי. בשנת 2001 רכשה חברת אלביט מערכות חברה בברזיל. החברה משמשת כמרכז ייצור ותמיכה לוגיסטית לפרויקטים של אלביט מערכות בברזיל. בין השאר עסקה בפרויקט ההשבחה של מטוסי 5-F של חיל האוויר הברזילאי, שבוצע על ידי אלביט יחד עם יצרנית המטוסים הברזילאית אמבראר[56]. בשנת 2011, הקימה אלביט מיזם משותף עם חברת אמבראר, שרכשה נתח של 25% בחברת הבת של אלביט בברזיל[57]. החברה המשותפת שהוקמה במסגרת המיזם, עוסקת בייצור ושיווק כלי טיס בלתי מאוישים, אוויוניקה ותמיכה לוגיסטית[58][59].

בשנת 2009, חתמה התעשייה האווירית על חוזה למכירת מל"טים בסכום של 350 מיליון דולר[60].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ברזיל–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיצד הצביעו 57 המדינות, קול העם, 2 בדצמבר 1947
  2. ^ קשרי דואר עם 35 ארצות, הארץ, 26 ביולי 1948
  3. ^ בראזיל ואיטליה הכירו בישראל, קול העם, 9 בפברואר 1949
  4. ^ ברזיל - קפה וסובלנות, "העולם הזה", גיליון 787 מ-27 בנובמבר 1952, עמוד 15
  5. ^ יחסים דיפלומאטיים תקינים בין בראזיל לישראל, דבר, 31 במרץ 1952
  6. ^ ציר ישראל בבראזיל הגיש את כחב-האמנתו, על המשמר, 11 באפריל 1952
  7. ^ ציר ברזיל יגיש מחר את כתב האמנתו, הארץ, 27 במרץ 1952
  8. ^ שר החוץ בברזיל, דבר, 5 במאי 1953
  9. ^ ימאי ברזיל על קבר הרצל, דבר, 15 בינואר 1954
  10. ^ יהודי ברזיל יכבדו כדורסלני ישראל, מעריב, 17 באוקטובר 1954
  11. ^ ברזיל ניצחה את ישראל, דבר, 31 באוקטובר 1954
  12. ^ משלחת ברזיל סיירה בבירה, הארץ, 19 בדצמבר 1957
  13. ^ ברזיל וישראל העלו הנציגויות לשגרירויות, הבוקר, 26 במרץ 1958
  14. ^ שגרירת ברזיל הגישה האמנתה, על המשמר, 5 במאי 1959
  15. ^ שרת־החוץ תחתום מחר על הסכם תרבות ברזיל־ישראל, מעריב, 23 ביוני 1959
  16. ^ ישראל תסייע בהקמת מושב שיתופי בבראזיל, למרחב, 25 במאי 1962
  17. ^ פאול מנור, ברזיל לומדת חקלאות מישראל, דבר, 30 באוגוסט 1963
  18. ^ כרטיסים לקהל הרחב יוצאו לקראת המשחק עם ברזיל התחלת המכירה - ביום א' בבוקר, הבוקר, 8 במאי 1963
  19. ^ נמשכים מעצרי מדינאים בבראזיל, דבר, 16 בדצמבר 1968
  20. ^ רפאל אלדור, "ישראל יכולה לסמוך על ידידות ברזיל", מעריב, 24 ביולי 1966
  21. ^ ברזיל פותחת "דף הדש" ביחסיה עם ישראל, דבר, 3 במאי 1967
  22. ^ ישראל וברזיל יהדקו שיתוף הפעולה הטכני וניצול האטום, למרחב, 9 במאי 1967
  23. ^ נשיא המדינה נענה להזמנה לבקר בברויל, דבר, 23 בינואר 1966
  24. ^ רפאל אלדור, הנשיא - אזרח כבוד של סאו פאולו, מעריב, 20 ביולי 1966
  25. ^ בראזיל ביקשה שיגור מומחים נוספים מישראל, למרחב, 25 ביולי 1966
  26. ^ בעקבות פנייתו של הנשיא שזר דחו ברזיל וארגנטינה הגשת הצעתן, למרחב, 16 בנובמבר 1967
  27. ^ תה"ל תתכנן מפעלי השקיה בברזיל, למרחב, 30 ביולי 1969
  28. ^ הונחה אבן הפינה ל"בית בראזיל", למרחב, 1 בנובמבר 1970
  29. ^ דוד מרכוס, סוריה הגישה מחאה לממשלת ברזיח מדוע היא קולטת פליטים, מעריב, 13 בפברואר 1970
  30. ^ הגיע שה"ח של ברזיל , דבר, 5 בפברואר 1973
  31. ^ שר החוץ של ברזיל, דבר, 7 בפברואר 1973
  32. ^ ישראל מוכנה לשיתוף עם ברזיל בתעשיה האוירית, דבר, 8 ביולי 1973
  33. ^ ישראל מעיינת בייצור טילים בשיתוף עם ברזיל, דבר, 25 בספטמבר 1973
  34. ^ פסוויג: השותפות עם החברה הברזילאית תפחית התחרות בישראל, דבר, 16 באוגוסט 1973
  35. ^ אבן ומנהיגי ברזיל, מעריב, 10 באוגוסט 1973
    הודעה משותפת ברזיל־־־ ישראל לסיכום שיחות אבו, דבר, 10 באוגוסט 1973
  36. ^ מדינאים מוחים נגד הצבעת ברזיל, מעריב, 2 בנובמבר 1975
  37. ^ "ברזיל תדחה הצעה ישראלית למכור לה ידע לייצור כפיר", מעריב, 20 באוגוסט 1976
  38. ^ הארץו שוקי שדה, נשיא המדינה, שמעון פרס, בפרלמנט של ברזיל: אסד, בוא נפתח במשא ומתן ישיר, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
    כנען ליפשיץו שוקי שדהו סאו פאולו, הפגנה נגד הנשיא פרס בסאו פאולו, ברזיל: "שמעון היטלר", באתר הארץ, 12 בנובמבר 2009
  39. ^ אבי בר-אלי, "שינינו את הגיאוגרפיה של המסחר בעולם", באתר הארץ, 12 במרץ 2010
  40. ^ דנה סומברג, ‏נתניהו: דני דיין ימונה לשגריר בברזיל - או שלא יהיה שגריר כלל במדינה, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2016
  41. ^ איתמר אייכנר, קץ המשבר הדיפלומטי: אושר מינוי שגריר בברזיל, באתר ynet, 17 בינואר 2017
  42. ^ [Bolsonaro compte transférer l’ambassade du Brésil en Israël à Jérusalem], Liberation, November 1st, 2018
  43. ^ נעה לנדאונשיא ברזיל נפגש עם נתניהו ואמר שיבקר בישראל; גורם מדיני: אין לנו פריבילגיה להיות טהרנים, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2018
  44. ^ ברזיל וישראל חתמו היום על שורה של הסכמי שיתוף פעולה, גלובס, ‏31 במרץ 2019
  45. ^ לבקשתו: נשיא ברזיל יבקר בימ"מ ויצפה בתצוגת היכולות המבצעיות, וואלה! חדשות, ‏1 באפריל 2019
  46. ^ הסכם כלכלי ישראל־ ברזיל—ייחתם השבוע, דבר, 10 במרץ 1953
  47. ^ ההסכם המסחרי עם ברזיל בסכום 13-12 מיליון דולר, הבוקר, 25 במאי 1953
  48. ^ "שומרון' חוזרת היום ממסעה לבראזיל, למרחב, 16 בדצמבר 1956
  49. ^ הוקמה לשכת המסחר ישראל ברזיל, הבוקר, 2 בספטמבר 1958
  50. ^ מכתשים מקים מפעלים כימיים בברזיל ובד' אפרי', דבר, 29 ביולי 1975
  51. ^ גדי גולן, ‏[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=133193 מכתשים ואגן רכשו %85 מחברת אגרו-כימיה בברזיל תמורת 19.8 מיליון ד'], באתר גלובס, 3 בדצמבר 1996
  52. ^ יובל מנדלסון, ‏שטראוס-עלית מרחיבה את פעילות הקפה בברזיל: ממזגת את פעילותה עם סנטה קלרה, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2005
  53. ^ אביב לוי, ‏שטראוס רוכשת חברת קפה בברזיל בתמורה לכ-167 מיליון שקל, באתר גלובס, 18 בפברואר 2020
  54. ^ הדס מנור, ‏היחסים בין ישראל לברזיל מתהדקים: נחתם הסכם לשיתוף פעולה כלכלי-מסחרי, באתר גלובס, 26 ביולי 2005
  55. ^ עירית אבישר, ברזיל, ‏חברות ישראליות ייהנו מפטור ממכס בברזיל, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2009
  56. ^ אלביט מערכות רכשה את השליטה בחברה הברזילאית Aeroeletronica תמורת 2.3 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 ביולי 2001
  57. ^ ואדים סבידרסקי, אלביט מערכות מתרחבת בברזיל: מקימה מיזם משותף עם אמבראר, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2011
  58. ^ יובל אזולאי, ‏אלביט מערכות תקים חברה לפיתוח מל"טים, באתר גלובס, 13 באפריל 2011
  59. ^ שלי אפלברג, אלביט מערכות תספק לחברת המטוסים הברזילאית אמבראר מערכות בשווי 25 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2011
  60. ^ התעשייה האוירית תספק לברזיל מל"טים בהיקף של 350 מ' ד', באתר גלובס, 11 בנובמבר 2009