יחסי ברזיל–פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ברזיל–פורטוגל
ברזילברזיל פורטוגלפורטוגל
Brazil Portugal Locator.png
ברזיל פורטוגל
שטחקילומטר רבוע)
8,515,770 92,090
אוכלוסייה
208,846,892 10,355,493
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,248,000 314,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
15,552 30,332
משטר
רפובליקה פדרלית רפובליקה

יחסי ברזיל–פורטוגל הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הפדרלית של ברזיל לבין הרפובליקה הפורטוגלית. יחסי שתי המדינות משתרעים על פני ארבע מאות שנים, החל משנת 1532 עם הקמתו של סאו ויסנטה, היישוב הפורטוגלי הראשון ביבשת דרום אמריקה, עד עצם היום הזה.[1] היחסים בין השתיים קשורים במהותם בזכות האימפריה הפורטוגזית והתבוללות בין שני העמים בתקופת שלטון זו. בשתי המדינות השפה הרשמית זהה ויש דמיון גנטי מאוד גדול בין תושבי שתי המדינות.

כיום, מערכת היחסים של ברזיל עם פורטוגל קרובה מאוד מבחינת שתי המדינות,[2] כפי שניתן לראות בתיאום פוליטי ודיפלומטי מדוקדק, כמו גם בשיתוף פעולה כלכלי, חברתי, תרבותי, משפטי, טכנולוגי ומדעי.[3]

על פי סקר BBC שנערך בשנת 2011, 76% מהאנשים הפורטוגלים רואים את השפעתה של ברזיל בעולם באופן חיובי, כאשר 8% רואים אותה בצורה שלילית. תפיסה זו היא התפיסה החיובית ביותר בנוגע לברזיל בכל העולם.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגעת הפורטוגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגעת הפורטוגלים לברזיל, ציור על קנבס של אוסקר פריירה דה סילבה.

באפריל 1500 תבעה פורטוגל ריבונות על ברזיל בעקבות הגעתו של הצי הפורטוגלי בפיקודו של פדרו אלברש קברל.[5] עד 1530 עניין המונרכיה הפורטוגלית בברזיל היה קטן, בעיקר בשל רווחים גבוהים שנצברו באמצעות המסחר עם הודו, סין ואינדונזיה. רק ב-1532 הבינו הפורטוגלים את הפוטנציאל הטמון בברזיל והקימו בה את המושבה הפורטוגלית הראשונה.[5] במאה הראשונה של ההתיישבות בברזיל, הבינו הפורטוגלים כי יהיה קשה להשתמש ביושבי המקום כעבדים. הם לא היו צייתנים, היו בעלי תמותה גבוהה כאשר נחשפו למחלות מערביות ויכלו לברוח ולהסתתר בקלות. פורטוגל פנתה לייבוא עבדים אפריקאים, בעיקר מאזור סנגל, גמביה, בורקינה פאסו ובנין של היום.[6]

במאות ה-16 וה-17 החלו להירשם הכנסות רשמיות מברזיל - ב-1588 הן היוו 3% מסך ההכנסות במגזר הציבורי הפורטוגלי בשנת 1619 הן היוו 5% מההכנסות. הפעילות הכלכלית התרכזה באוכלוסייה קטנה של מתנחלים בצפון מזרח ברזיל, מתנחלים אלו העסיקו עבדים וייצרו קנה סוכר אותו ייצאו למדינות אירופה ולמושבות אחרות באמריקה.

במאה ה-17 ובמאה ה-18 נתגלו מרבצי זהב ויהלומים בדרום ברזיל ובמערבה. גל מחפשי זהב מפורטוגל הרחיב את האזור המיושב ואת גבולות המדינה על חשבון שטחי הספרדים. בשנת 1750 עמדה מציאת הזהב על 15 טון. במהלך כל המאה ה-18 נשלחו מברזיל 850 טון של זהב.

הממלכה המאוחדת של פורטוגל, ברזיל והאלגרבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1808 ברח הנסיך הפורטוגלי, ז'ואאו, לריו דה ז'ניירו כדי להימלט מהפלישה הצרפתית לפורטוגל. הוא הביא איתו כ-10,000 איש מחצי האי האיברי - האצולה, פקידי הממשלה וחלק מהצבא. במשך 13 שנים, ריו דה ז'ניירו תפקדה כבירת ממלכת פורטוגל במה שהיסטוריונים מכנים "היפוך מטרופולין", עזיבה של מטרופולין אחד גדול ויישוב של מקום אחר. הממלכה הפורטוגלית כולה נשלטה בידי המושבה בברזיל.[6]

בשנת 1815, במהלך קונגרס וינה, ז'ואאו השישי יצר את הממלכה המאוחדת של פורטוגל, ברזיל והאלגברים. ז'ואאו העלה את רמת החשיבות של ברזיל בעיני פורטוגל לאותה הדרגה של ארץ המקור בחצי האי האיברי. ז'ואאו העלה גם את רמת האוטונומיה הברזילאית ונתן לה עצמאות מנהלית כמעט שלמה. אזרחי המושבה הברזילאית יכלו להיבחר לבית הנבחרים הפורטוגלי ולהביע דעתם בנוגע לשלטון במדינה. בשנת 1816, עם מותה של אמו מריה הראשונה, מלכת פורטוגל, הוכתר ז'ואאו השישי למלך בטקס שנערך בריו דה ז'ניירו.

ב-24 באוגוסט 1820 פרצה בפורטוגל המהפכה הליברלית שניצלה את עובדת היעדרותו של ויליאם קאר ברספורד עקב נסיעתו לברזיל, והחלה התקוממות צבאית בעיר פורטו נגד המלוכה האבסולוטית של פורטוגל. התביעה למנות מליאה פרלמנטרית שתנסח חוקה לפורטוגל, התפשטה במהירות וללא גילויי התנגדות לשאר חלקי הארץ, וזאת למרות ניסיון המלוכה לדכא את התנועה, וב-15 בספטמבר הצטרפה גם ליסבון למהפכה. הממשל של ויליאם ברספורד הוחלף על ידי חונטה זמנית שמטרתה הייתה לארגן בחירות לקורטס. בקורטס שהתכנס ב-1 בינואר 1821 נבחרו כחברים נציגים מכל קצוות האימפריה הפורטוגזית.

הפרלמנט דרש מז'ואאו השישי לחזור מיד לפורטוגל. לפני חזרתו באפריל 1821, מינה המלך את בנו פדרו כעוצר על ממלכת ברזיל. צעד זה לא נשא חן בעיני חברי הפרלמנט, אשר גרסו שאכיפת הריבונות על שטחי האימפריה צריכה להתבצע משטחי פורטוגל באירופה. בנוסף, נדרש פדרו לחזור לאירופה, על מנת להמשיך בה את תהליך הכשרתו למלוכה.

ברזיל העצמאית ורבולטה דה ארמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עצמאות או מוות": הכרזת העצמאות של ברזיל, ציור על קנבס של פדרו אמריקו.

ב-7 בספטמבר 1822, הגיעה לידיו של פדרו בברזיל הודעה נוספת בנושא מאת הפרלמנט. הדבר הוביל אותו להכריז על עצמאותה של ברזיל ועל עצמו כקיסר הראשון שלה, באירוע שנודע לימים כזעקת איפירנגה. באותה שנה אושרה בפורטוגל החוקה, שנוסחה ברוחה של החוקה הצרפתית (1791), שקידשה הפרדה בין הזרוע המחוקקת, הזרוע המבצעת והזרוע השופטת, וייחסה למלך תפקיד סמלי בלבד. הגה השלטון עבר לידי פרלמנט חד-אגפי, שחבריו נבחרו בבחירות ישירות, ובידיו השליטה הבלעדית בחקיקה. בשנת 1825 קיבל ז'ואאו את התואר "קיסר ברזיל", בתמורה להכרתו בעצמאות ברזיל. היו התנגדויות נקודתיות לעצמאותה של ברזיל, אך הן שככו במהרה וגם לא היו גדולות.[7]

תקרית רבולטה דה ארמדה הייתה תקרית בה ניסו 493 מורדים ואנשי צבא לבצע הפיכה כנגד המשטר הברזילאי.

ב-1894 היו היחסים בין שתי המדינות מתוחים לאחר שפורטוגל נתנה מקלט למורדים הברזילאים לאחר תקרית רבולטה דה ארמדה. פורטוגל שלחה כוח ימי לברזיל במטרה להגן על האינטרסים שלה במדינה. ב-2 באפריל 1894, המרד שנערך דוכא ו-493 המורדים, כולל 70 קצינים ומנהיג המרד, האדמירל לואיס פליפה דה סלדנה דה גמא, חיפשו מקלט על ספינות מלחמה פורטוגזית. למרות מחאות של ממשלת ברזיל, פורטוגל נתנה מקלט למורדים והפליגה לריו דה לה פלאטה, שם ירדו רוב הפליטים. התקרית נחשבה כהפרה של הריבונות הברזילאית והובילה את ברזיל לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם פורטוגל.[8][9] היחסים הדיפלומטיים כוננו מחדש בשנת 1895 על ידי ממשל פרודנטה דה מוריס.[8]

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שעברה שלושת רבעי מאה של המאה ה-20 הייתה פורטוגל כמעט מבודדת בזירה הבינלאומית, עקב שלטון סלזאר הפשיסטי (או באופן רשמי: המדינה החדשה, Estado Novo). אחת המדינות היחידות ששמרו על קשר עם פורטוגל הייתה ברזיל, שעברה בשנות השלושים של המאה העשרים משטר דומה. לאורך המאה היחסים בין שתי המדינות התקררו והתחממו אך לא נותקו. באותה המאה היו היחסים שקטים ולא נרשמו אירועים חשובים במיוחד בהם.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל ופורטוגל משתפות פעולה בפורומים רב-צדדיים רבים במאה העשרים ואחת, הן שותפות בקידום רפורמות באו"ם. פורטוגל שידלה את ברזיל להציע את הצעתה להיות חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם.[10] ברזיל ופורטוגל הן חברות מייסדות של קהילת המדינות הפורטוגליות, ארגון בין-ממשלתי של מושבות פורטוגליות לשעבר.[11]

שתי המדינות גם מקיימות מפגשי פסגה קבועים כדי לדון בהסכמים בילטראליים ורב-צדדיים ובנושאים עכשוויים. סוגיה מרכזית על סדר היום הדו-צדדי בענייני תרבות היא קידום משותף והפצת השפה הפורטוגזית.[2]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם היחסים הפוליטיים וגם היחסים הכלכליים חשובים ומהווים עמוד תווך ביחסים. חברות מהמגזר הפרטי משתי המדינות היו מעורבות במכירות, קניות ומיזוגים רבים עם חברות מהמדינה השנייה.

היחסים הכלכליים בין שתי המדינות מבוססים על שטחה העצום של ברזיל, ועקב כך, גם על כלכלתה החזקה הרבה יותר מהכלכלה הפורטוגזית. בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, ההשקעה הברזילאית בפורטוגל הייתה גדולה בהרבה מהשקעה הפורטוגזית בברזיל. בין היתר בגלל אי הפיתוח של פורטוגל במהלך שלטון אנטוניו דה אוליביירה סלזר, והזמן שלקח למדינה להתפתח לאחר מהפכת הציפורנים.[12]

בשנות התשעים והאלפיים גדלו מאוד ההשקעות הפורטוגזיות בברזיל והסחר בין שתי המדינות הלך ותפח בהדרגה.[2]

נציגויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bethell, Leslie. The Cambridge History of Latin America: Volume 1, Colonial Latin America. (Cambridge University Press, 1985). ISBN 978-0-521-23223-4
  • Boxer, Charles R.. The Portuguese seaborne empire, 1415-1825 (1969)
  • Pedreira, Jorge Miguel Viana. "From Growth to Collapse: Portugal, Brazil, and the Breakdown of the Old Colonial System (1750-1830)." Hispanic American Historical Review 80.4 (2000): 839-864.
  • Santos, Paula Marques. "Relations Between Portugal and Brazil (1930-1945) The Relationship Between the Two National Experiences of the Estado Novo." Titulo: E-journal of Portuguese History 4.2 (2006).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Culture of Portugal, אתר "כל תרבות"
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Foreign policy - Americas, באתר משרד החוץ הפורטוגלי
  3. ^ The Community of Portuguese-Speaking Countries, באתר משרד יחסי החוץ הברזילאי
  4. ^ רשת בי בי סי, Views of US Continue to Improve in 2011 BBC Country Rating Poll, מרץ 2014
  5. ^ 5.0 5.1 History of Latin America, אנציקלופדיה בריטניקה
  6. ^ 6.0 6.1 The Portuguese in Brazil, וורלדאקדמי
  7. ^ ג'ון פיצפטריק, Brazil and Portugal - The Samba and the Fado, אתר ג'רינגוס, 30 באוקטובר 2010
  8. ^ 8.0 8.1 Relations of Brazil and Portugal: Explanation of the events resulting in the recall of De Paraty
  9. ^ אדלר היינספלד, A ruptura diplomática Brasil-Portugal: Um aspecto do americanismo do início da República brasileira, רשות ההיסטוריה הלאומית הברזילאית
  10. ^ [Portugal quer Brasil no Conselho de Segurança http://www.unmultimedia.org/radio/portuguese/index.html], באתר האומות המאוחדות
  11. ^ Histórico - Como surgiu?, אתר השפה הפורטוגזית
  12. ^ Portugal - Brazil and East Timor, אתר קאונטריסטדיז
  13. ^ EMBASSY OF BRAZIL IN LISBON, PORTUGAL
  14. ^ CONSULATE GENERAL OF BRAZIL IN PORTO, PORTUGAL
  15. ^ CONSULATE GENERAL OF BRAZIL IN FARO, PORTUGAL
  16. ^ CONSULATE OF BRAZIL IN ALBUFEIRA, PORTUGAL
  17. ^ CONSULATE OF BRAZIL IN PONTA DELGADA, PORTUGAL
  18. ^ EMBASSY OF PORTUGAL IN BRASILIA, BRAZIL
  19. ^ VICE CONSULATE OF PORTUGAL IN BELEM, BRAZIL
  20. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN BELO HORIZONTE, BRAZIL
  21. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN CAMPINAS, BRAZIL
  22. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN CAMPO GRANDE, BRAZIL
  23. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN CORUMBA, BRAZIL
  24. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN CUIABA, BRAZIL
  25. ^ VICE CONSULATE OF PORTUGAL IN CURITIBA, BRAZIL
  26. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN FLORIANOPOLIS, BRAZIL
  27. ^ VICE CONSULATE OF PORTUGAL IN FORTALEZA, BRAZIL
  28. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN GOIANIA, BRAZIL
  29. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN ILHEUS, BRAZIL
  30. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN JOAO PESSOA, BRAZIL
  31. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN JUIZ DE FLORA, BRAZIL
  32. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN LONDRINA, BRAZIL
  33. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN MACEIO, BRAZIL
  34. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN MANAUS, BRAZIL
  35. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN MARILIA, BRAZIL
  36. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN MONTES CLAROS, BRAZIL
  37. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN NATAL, BRAZIL
  38. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN PARANAGUA, BRAZIL
  39. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN PELOTAS, BRAZIL
  40. ^ VICE CONSULATE OF PORTUGAL IN PORTO ALEGRE, BRAZIL
  41. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN PORTO SEGURO, BRAZIL
  42. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN PRESIDENTE EPITACIO, BRAZIL
  43. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN PRESIDENTE PRUDENTE, BRAZIL
  44. ^ VICE CONSULATE OF PORTUGAL IN RECIFE, BRAZIL
  45. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN RIBEIRAO PRETO, BRAZIL
  46. ^ CONSULATE GENERAL OF PORTUGAL IN RIO DE JANEIRO, BRAZIL
  47. ^ CONSULATE GENERAL OF PORTUGAL IN SALVADOR, BRAZIL
  48. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN SANTOS, BRAZIL
  49. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN SAO JOSE DO RIO PRETO, BRAZIL
  50. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN SAO LUIS, BRAZIL
  51. ^ CONSULATE GENERAL OF PORTUGAL IN SAO PAULO, BRAZIL
  52. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN TUPA, BRAZIL
  53. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN UBERLANDIA, BRAZIL
  54. ^ CONSULATE OF PORTUGAL IN VITORIA, BRAZIL