יחסי ברזיל-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ישראל-ברזיל
ישראלFlag of Israel.svg ברזילFlag of Brazil.svg
לחצו כדי להקטין חזרה
רוסיה יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית מונגוליה הרפובליקה העממית של סין טאיוואן הפיליפינים מלזיה אינדונזיה פפואה גיניאה החדשה אוסטרליה ניו זילנד איי שלמה קלדוניה החדשה פיג'י וייטנאם לאוס קמבודיה תאילנד מיאנמר בנגלדש בהוטן נפאל הודו סרי לנקה פקיסטן אפגניסטן איראן קזחסטן אוזבקיסטן טורקמניסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן עומאן תימן ערב הסעודית איחוד האמירויות הערביות קטאר בחריין כוויית עיראק ירדן סוריה ישראל לבנון קפריסין אזרבייג'ן ארמניה גאורגיה טורקיה מצרים לוב תוניסיה אלג'יריה מרוקו סהרה המערבית מאוריטניה מאלי ניז'ר צ'אד סודאן דרום סודאן אריתריאה ג'יבוטי אתיופיה סומליה קניה אוגנדה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה המרכז-אפריקאית קמרון ניגריה בנין טוגו גאנה בורקינה פאסו חוף השנהב ליביריה סיירה לאון גינאה סנגל גמביה כף ורדה גינאה המשוונית גבון הרפובליקה של קונגו טנזניה בורונדי רואנדה אנגולה זמביה מלאווי מוזמביק מדגסקר זימבבואה בוטסואנה נמיביה סווזילנד דרום אפריקה לסוטו מאוריציוס פינלנד שבדיה נורווגיה נורווגיה דנמרק הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת אירלנד פורטוגל ספרד צרפת צרפת איטליה איטליה איטליה מלטה שווייץ בלגיה הולנד גרמניה פולין בלארוס ליטא לטביה אסטוניה אוקראינה מולדובה רומניה בולגריה יוון אלבניה מקדוניה סרביה מוטנגרו בוסניה והרצגובינה קרואטיה סלובניה אוסטריה צ'כיה סלובקיה הונגריה איסלנד גרינלנד קנדה ארצות הברית ארצות הברית מקסיקו קובה הקריביים בליז גואטמלה הונדורס אל סלבדור ניקרגואה קוסטה ריקה פנמה קולומביה ונצואלה גיאנה סורינאם גיאנה הצרפתית ברזיל אורוגוואי אקוודור פרו בוליביה פרגוואי ארגנטינה צ'ילה איי פוקלנדIsrael Brazil Locator.svg
אודות התמונה
ישראל ברזיל
שטחקילומטר רבוע)
22,072 8,514,877
אוכלוסייה
8,049,314 204,259,812
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה פדרלית דמוקרטית
תמ"ג (במיליוני דולרים)
281,800 3,166,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
35,009 15,500

יחסי ברזיל-ישראל מתקיימים באופן רציף מאז הקמת מדינת ישראל. בין שתי המדינות ישנם יחסים דיפלומטיים מלאים במישור המדיני, הפוליטי והעסקי. לישראל יש שגרירות בברזיליה, וברזיל מחזיקה שגרירות בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, במהלך ביקורו בברזיל ב-2009

ברזיל הכירה במדינת ישראל ב-1949, וב-1951 הוקמו הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות, בתל אביב ובבירת ברזיל דאז, ריו דה ז'ניירו. דוד שאלתיאל היה שגרירה הראשון של ישראל במדינה. ב-1973 הועברה השגרירות לברזיליה.

מאז שנות ה-60 מסייעת ישראל לברזיל בתחום ההשקיה והמאבק במדבור באזורים הצחיחים בצפון-מזרח המדינה. כיום עיקר הסיוע בתחומים אלו ונוספים הוא על בסיס כלכלי באמצעות חברות טכנולוגיה ישראליות הפועלות בברזיל. בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל הצטמצם שיתוף הפעולה בין המדינות, אך הקשרים התרבותיים נותרו הדוקים, ואמנים ברזילאים הגיעו להופיע בישראל ואף השפיעו על המוזיקה המקומית.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 התרבו ביקורים הדדיים של בכירים במדינות, ששיאם בביקור של הנשיא שמעון פרס בברזיל, בנובמבר 2009, ושל נשיא ברזיל לולה דה סילבה בישראל, במרץ 2010. במסגרת הביקורים נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי החינוך, החקלאות, הבריאות, המחקר המדעי והטכנולוגיה, שיתוף פעולה בהפקות קולנוע, התעשייה, המכס והמשפט. ב-2007 הייתה ישראל למדינה הראשונה מחוץ לאמריקה הדרומית שחתמה על הסכם אזור סחר חופשי עם גוש המרקוסור, שברזיל היא חלק ממנו. ב-2010 אישרר הפרלמנט הברזילאי על שני בתיו, פה אחד, את ההסכם לאס"ח שנכנס באופן מיידי לתוקף וקדם את הסחר ההדדי בין שתי המדינות.

בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 נסגרו הקונסוליות הישראליות בריו דה ז'ניירו ובסאו פאולו מסיבות תקציביות. הקונסוליה בסאו פאולו נפתחה מחדש ב-2010.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל שתי נספחויות בברזיל במטרה לקדם שותפויות אסטרטגיות בעסקים. הנספח הכלכלי בריו דה ז'ניירו הוא דניאל קולבר[1]. הנספח הכלכלי בסאו פאולו הוא בועז אלבראנס[2].

קשרי המסחר בין ישראל לברזיל נאמדו בשנת 2008 בכמיליארד וחצי דולרים. כ-150 חברות ישראליות פעלו באותה שנה, בהן 42 חברות בתחום הטכנולוגיה החקלאית, 42 בתחום הטלקומוניקציה, 24 בתחום הביטחון ו-17 בתחום הציוד הרפואי. כ-30 אלף תיירים ברזילאים מבקרים מדי שנה בישראל. ב-2009 החלה חברת אל על להפעיל טיסות סדירות בין תל אביב לסאו פאולו, אך אלה הופסקו ב-2011 משיקולים כלכליים של חברת התעופה. המשבר הכלכלי הגלובאלי שהחל ב-2008, כיווץ את היקף הסחר בין שתי המדינות, אולם ניכר בשנים האחרונות תהליך של גידול הדרגתי בסחר ההדדי. התעניינות גוברת של חברות ישראליות בשוק הברזילאי מתרחשת לאור העובדה שברזיל אירחה מונדיאל 2014, ותארח את אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).

בסוף 2015 ותחילת 2016 התפתחה מתיחות ביחסים בין המדינות, בעקבות סירובה של ברזיל לאשר את מינויו של דני דיין לתפקיד שגריר ישראל בברזיל.[3]

קשרי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך יצוא הסחורות לברזיל בשנת 2013 עמד על 1 מיליארד דולר.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ברזיל-ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.