יחסי ברזיל–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחסי ברזיל-ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–ברזיל
ישראלישראל ברזילברזיל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכווייתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael Brazil Locator.svg
אודות התמונה
ישראל ברזיל
שטחקילומטר רבוע)
20,770 8,515,770
אוכלוסייה
8,424,904 208,846,892
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 3,248,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 15,552
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה פדרלית דמוקרטית
המפלגה הרפובליקנית בברזיל מקיימת מושב חגיגי לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל, מאי 2016
נשיא המדינה ראובן ריבלין בפגישת עבודה מדינית עם שר החוץ של ברזיל (אנ'), אלויסיו נונס (אנ'), משכן הנשיא פברואר 2018

יחסי ברזילישראל מתקיימים באופן רציף מאז הקמת מדינת ישראל. בין שתי המדינות ישנם יחסים דיפלומטיים מלאים במישור המדיני, הפוליטי והעסקי. לישראל יש שגרירות בברזיליה וקונסוליה בסאו פאולו, וברזיל מחזיקה שגרירות בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל הכירה במדינת ישראל ב-1949, וב-1951 הוקמו הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות, בתל אביב ובבירת ברזיל, ריו דה ז'ניירו. דוד שאלתיאל היה שגרירה הראשון של ישראל במדינה. ב-1973 הועברה השגרירות לברזיליה.

נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, במהלך ביקורו בברזיל ב-2009

מאז שנות ה-60 מסייעת ישראל לברזיל בתחום ההשקיה והמאבק במדבור באזורים הצחיחים בצפון-מזרח המדינה. כיום עיקר הסיוע בתחומים אלו ונוספים הוא על בסיס כלכלי באמצעות חברות טכנולוגיה ישראליות הפועלות בברזיל. בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל הצטמצם שיתוף הפעולה בין המדינות, אך הקשרים התרבותיים נותרו הדוקים, ואמנים ברזילאים הגיעו להופיע בישראל ואף השפיעו על המוזיקה המקומית. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 התרבו ביקורים הדדיים של בכירים במדינות, ששיאם בביקור של הנשיא שמעון פרס בברזיל בנובמבר 2009, ושל נשיא ברזיל לולה דה סילבה בישראל במרץ 2010. במסגרת הביקורים נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי החינוך, החקלאות, הבריאות, המחקר המדעי והטכנולוגיה, שיתוף פעולה בהפקות קולנוע, בתעשייה, במכס ובמשפט. ב-2007 הייתה ישראל למדינה הראשונה מחוץ לאמריקה הדרומית שחתמה על הסכם אזור סחר חופשי עם גוש המרקוסור, שברזיל היא חלק ממנו. ב-2010 אישרר הפרלמנט הברזילאי על שני בתיו, פה אחד, את ההסכם לאס"ח, שנכנס באופן מיידי לתוקף וקידם את הסחר ההדדי בין שתי המדינות.

בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 נסגרו הקונסוליות הישראליות בריו דה ז'ניירו ובסאו פאולו מסיבות תקציביות. הקונסוליה בסאו פאולו נפתחה מחדש ב-2010.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפעיל שתי נספחויות בברזיל במטרה לקדם שותפויות אסטרטגיות בעסקים. הנספח הכלכלי בסאו פאולו הוא צחי רייך[1]. הנספחת הכלכלית בריו דה ז'ניירו היא טלי סגל[2].

קשרי המסחר בין ישראל לברזיל נאמדו בשנת 2008 בכמיליארד וחצי דולרים. כ-150 חברות ישראליות פעלו באותה שנה, בהן 42 חברות בתחום הטכנולוגיה החקלאית, 42 בתחום הטלקומוניקציה, 24 בתחום הביטחון ו-17 בתחום הציוד הרפואי. כ-30 אלף תיירים ברזילאים מבקרים מדי שנה בישראל. ב-2009 החלה חברת אל על להפעיל טיסות סדירות בין תל אביב לסאו פאולו, אך אלה הופסקו ב-2011 משיקולים כלכליים של חברת התעופה. המשבר הכלכלי הגלובאלי שהחל ב-2008, כיווץ את היקף הסחר בין שתי המדינות, אולם ניכר בשנים האחרונות תהליך של גידול הדרגתי בסחר ההדדי. ישנה התעניינות גוברת של חברות ישראליות בשוק הברזילאי, לאור העובדה שברזיל אירחה את מונדיאל 2014 ואת אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).

מאז סוף 2015 התפתחה מתיחות ביחסים בין המדינות, בעקבות סירובה של ברזיל לאשר את מינויו של דני דיין לתפקיד שגריר ישראל בברזיל. הסירוב נבע בעיקר מהיותו בעבר יו"ר מועצת יש"ע[3].

מספר ימים לאחר שנבחר לנשיאות ברזיל, הודיע ז'איר בולסונארו על כוונתו להעביר את שגרירות ברזיל מתל אביב לירושלים,[4] זאת על רקע העברת השגרירות האמריקאית לירושלים זמן קצר קודם לכן.

ב-28 בדצמבר 2018 הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור ראשון מסוגו בברזיל לרגל השבעתו של הנשיא הנבחר, ז'איר בולסונארו. במהלך הביקור התקיימה פגישה עם בולסונארו וגם עם שרי החוץ, ההגנה והאוצר של ברזיל. לפי לשכת ראש ממשלת ישראל, בולסונארו הוזמן לביקור בישראל, וסוכם עימו על הידוק שיתופי הפעולה בתחומי הכלכלה, הביטחון, ניהול מערכות מים, חקלאות, טכנולוגיה ותחומים נוספים. בנוסף, התקיים ביקור בבית כנסת בריו דה ז'ניירו בליוויו של בולסונארו, ונתניהו גם קיבל את עיטור הכבוד, שנחשב לעיטור הלאומי הגבוה ביותר, שניתן לאורחים בברזיל.[5]

ב-31 במרץ 2019 הגיע נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו לביקור בן 4 ימים בישראל. במהלך הביקור הודיע על משרד אינטרסים מסחרי בירושלים ועל שליחת נספח ביטחון פנים.[6][7]

קשרי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך יצוא הסחורות לברזיל בשנת 2013 עמד על מיליארד דולר[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ברזיל–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]