יחסי גבון–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי גבון–ישראל
גבוןגבון ישראלישראל
Israel Gabon Locator.png
גבון ישראל
שטחקילומטר רבוע)
267,667 20,770
אוכלוסייה
2,119,036 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
36,660 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
17,300 37,638
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי גבון–ישראל הם היחסים הדיפלומטים בין מדינת ישראל והרפובליקה הגבונית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין ישראל לבין גבון כוננו בשנת 1960, כאשר גבון הכריזה על עצמאותה, ושתי המדינות חתמו אז כל כמה הסכמים. בשנת 1962 נחתם הסכם לשיתוף פעולה טכנית ואמנת ידידות, ובשנת 1963 נחתם הסכם סחר. גבון אשר הייתה אחת ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה, נהנתה ממשלחת של 100 מומחים וטכנאים חקלאיים כדי לסייע בפיתוח המדינה הצעירה[1].

בשנת 1973 לאחר מלחמת יום כיפור, תחת הלחץ של מדינות אופ"ק, ניתקה גבון את היחסים עם ישראל.

היחסים כוננו מחדש ב-29 בספטמבר 1993, וכיום נערכים המגעים דרך שגרירות ישראל בקמרון השכנה, אף על פי ששגריר ישראל הרשמי בגבון הוא עובד משרד החוץ הישראלי בירושלים[2].

בשנת 2011 ניסה משרד החוץ הישראלי לשכנע את גבון שלא להצביע בעד החלטה פרו-פלסטינית באו"ם. כתוצאה מכך, נציגי המדינה האפריקנית נמנעו בהצבעה[3].

ב-28 בנובמבר 2017 ביקר נתניהו בקניה כדי להשתתף בטקס מינוי הנשיא הנבחר מחדש, אוהורו קניאטה. במהלך ביקורו בקניה נפגש נתניהו עם עלי בונגו, נשיא גבון, ודיבר עמו על התפתחות היחסים בין שתי המדינות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי גבון–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]