יחסי גינאה–טורקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי גינאהטורקיה
גינאהגינאה טורקיהטורקיה
גינאה טורקיה
שטחקילומטר רבוע)
245,857 783,562
אוכלוסייה
14,442,408 86,150,023
תמ"ג (במיליוני דולרים)
21,228 905,988
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,470 10,516
משטר
דמוקרטיה נשיאותית משטר נשיאותי

יחסי גינאה-טורקיה הם היחסים הדו-צדדיים שבין גינאה לטורקיה.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינאה פתחה את השגרירות שלה באנקרה וטורקיה פתחה את השגרירות שלה בקונאקרי ב-2013.[1]

בשנת 1958 הפכה גינאה למושבה האפריקאית הצרפתית שמדרום לסהרה היחידה שהצביעה בעד עצמאות.[2] ראש הממשלה הקולוניאלי האחרון של גינאה אחמד סקו טורה הפך לנשיא גינאה הראשון לאחר עם עצמאות המדינה.[3] עצמאותה של גינאה לוותה בעימותים רבים עם השלטון הצרפתי. צרפת אף איימה על שותפות נאט"ו טורקיה וארצות הברית שאם הן יספקו סיוע כלשהו לגינאה או יקימו עמה קשרי סחר כלשהם, צרפת תעזוב את נאט"ו.[4] בעקבות האולטימטום, טורקיה גינתה את המדיניות הצרפתית, אך נמנעה ממתן סיוע לגינאה.[4] בסופו של דבר דיניאה נתמכה על ידי ברית המועצות, ועד תום המלחמה הקרה היו לטורקיה יחסים דיפלומטיים מוגבלים ביותר עם המדינה.[2]

נפח הסחר בין שתי המדינות עמד על כ-136.7 מיליון דולר בשנת 2019.[1] ישנן טיסות ישירות מאיסטנבול לקונאקרי מאז 30 בינואר 2017.[1] קרן מעריף הטורקית מפעילה כיום 5 בתי ספר בגינאה.[1] טורקיה אף מעניקה מלגות לסטודנטים בגינאה מאז 1992.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 "Relations between Turkey and Guinea". Ministry of Foreign Affairs of Turkey.
  2. ^ 1 2 Adebajo, Adekeye, and Ismail Rashid. West Africa's Security Challenges: Building Peace in a Troubled Region. Boulder, Colo.: Lynne Rienner, 2004.
  3. ^ Nwaubani, Ebere. The United States and Decolonization in West Africa, 1950–1990. Rochester, N.Y.: University of Rochester Press, 2001
  4. ^ 1 2 Morrow, John H. First American Ambassador to Guinea. New Brunswick, N.J.: Rutgers University Press, 1968.