יחסי דנמרק–הוותיקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי דנמרקקריית הוותיקן
דנמרקדנמרק קריית הוותיקןקריית הוותיקן
דנמרק קריית הוותיקן
שטחקילומטר רבוע)
43,094 0.49
אוכלוסייה
5,932,546 524
תמ"ג (במיליוני דולרים)
395,404
תמ"ג לנפש (בדולרים)
66,650
משטר
מונרכיה חוקתית מונרכיה אבסולוטית תאוקרטית

יחסי דנמרק–הכס הקדוש הם היחסים הדו-צדדיים בין דנמרק לוותיקן.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנמרק הייתה ממלכה נוצרית קתולית עד לתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית. פרדריק הראשון, מלך דנמרק מילא תפקיד מרכזי בהפצת לימוד הלותרניזם בכל רחבי דנמרק. על פי כתב הזכויות שנחתם עם הכתרתו הוא הפך להיות המגן הרשמי של הכנסייה הקתולית בדנמרק. במסגרת תפקידו זה, הוא עמד על זכותו לבחור את הבישופים לדיוקסיות בדנמרק. עם זאת, הוא גילה סובלנות כלפי הפרוטסטנטיות, ולדוגמה, הוא ציווה שהלותרנים והקתולים יחלקו את אותן כנסיות. הוא עודד את פרסום הגרסה הראשונה של התנ"ך בשפה הדנית. ב-1526, כאשר ריחף מעל ראשו של הנס טאוזן, איום במאסר ומשפט בעוון כפירה, מינה אותו פרדריק להיות הכומר האישי שלו כדי שהוא ייהנה מחסינות. החל מ-1527, אישר פרדריק את סגירתם של מנזרים פרנציסקנים ב-28 ערים דניות. בכמה מקרים, הוא הציע סכומים קטנים של כסף לנזירים העקורים. הוא ניצל רגשות אנטי-ממסדיים שהיו שכיחים בקרב אנשים מסוימים כנגד ההיררכיה הכנסייתית והאצולה הקתולית של דנמרק וכן ניהל תעמולה לצמצם את כוחם של הבישופים והאצילים הקתולים. הוא היה מוכשר מספיק כדי למנוע מלחמה כוללת בין הפרוטסטנטים לבין הקתולים. בתקופת שלטונו של בנו, כריסטיאן השלישי, מלך דנמרק הפכה הנצרות הלותרנית לדת המדינה הרשמית של דנמרק, והיא התנתקה מחסותו של האפיפיור.

בשנת 1982 כוננה דנמרק יחסים דיפלומטיים עם הכס הקדוש.

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]