יחסי דנמרק–יוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי דנמרק–יוון
דנמרקדנמרק יווןיוון
Denmark Greece Locator.png
דנמרק יוון
שטחקילומטר רבוע)
43,094 131,957
אוכלוסייה
5,809,502 10,761,523
תמ"ג (במיליוני דולרים)
287,800 299,300
תמ"ג לנפש (בדולרים)
49,540 27,812
משטר
מונרכיה דמוקרטיה

יחסי דנמרק–יוון הם היחסים בין דנמרק לבין יוון. שתי המדינות הם חברות מלאות של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נאט"ו והאיחוד האירופי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר הראשון בין הדנים ובין היוונים היה במהלך המאה ה-4 לפנה"ס, כאשר סוחר יווני פיתאס הלך לדנמרק. בשנת 1863, לאחר הדחת אותון, מלך יוון, הוכתר בנו של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק - וילהלם, כגאורגיוס הראשון, מלך היוונים. השושלת הדנית שלטה בממלכת יוון לסירוגין, עד לביטול המונרכיה בשנת 1974. בשנת 1992 נפתח המכון הדני באתונה.

רשימה של הסכמים בילטראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיוס, והסדר בוררות שיפוטית, אתונה, 13 באפריל 1933
  • הדרך להגשת מסמכים משפטיים, אתונה, 18 ביוני 1936
  • ניצול של נתיבי תחבורה אוויריים רגילים, אתונה, 14 בנובמבר 1947
  • הסכם הסחר, קופנהגן, 25 בפברואר 1949
  • חילופי מסמכים על פטנטים, אתונה, 2 ביוני 1952
  • ביטול הדרישה לוויזה, אתונה, 1 באפריל 1953
  • פטור הדדי ממס הכנסה ליבוא ספנות או תעופה, אתונה, 4 במרץ 1961
  • שיתוף פעולה תרבותי, אתונה, 17 בספטמבר 1976
  • הובלה בינלאומית עם פרוטוקול מצורף, קופנהגן, 2 בפברואר 1979
  • הימנעות מכפל מס הכנסה, קופנהגן, 18 במאי 1989

ביקורים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק השתתפה באולימפיאדת אתונה (2004) ובביקור רשמי יוון במאי 2006.

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנמרק מחזיקה ביוון שגרירות באתונה ו-8 קונסוליות בחאניה, קורפו, הרקליון, קוס, פטראס, רודוס, סלוניקי ווולוס. מאידך, יוון מחזיקה בדנמרק שגרירות בקופנהגן וקונסוליה כללית באורהוס[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]