יחסי הודו–קזחסטן
| יחסי הודו–קזחסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | קזחסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 2,724,900 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 19,772,607 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | 220,623 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | 11,158 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה |
יחסי הודו–קזחסטן הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של הודו לרפובליקה של קזחסטן. חשיבות היחסים הדיפלומטיים עלתה במאה ה-21 לאחר שנשארו תחילה פסיביים בשנות ה-90. שתי המדינות שואפות לפתח שותפות מסחרית ואסטרטגית נרחבת באזור מרכז אסיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו הכירה בעצמאותה של קזחסטן מברית המועצות לאחר פירוקה של האחרונה ב-1992, למרות היותה אחת מבעלי הברית הידידותיים הקרובים ביותר עם הסובייטים במהלך רוב המלחמה הקרה.[1] בשנים האחרונות, הודו ביקשה להגביר את המסחר והקשרים האסטרטגיים שלה עם קזחסטן, שהיא המדינה השנייה בגודלה ברפובליקות הסובייטיות לשעבר ותופסת שטח גדול במרכז אסיה עם מאגרי נפט, גז טבעי ומינרלים נרחבים. הודו ביקשה להרחיב את הקשרים לאחר הדאגה הגוברת מהצמיחה של ההשפעה הכלכלית והאסטרטגית של הרפובליקה העממית של סין.[1] בשנת 2002 ערך נורסולטן נזרבייב ביקור רשמי בהודו, ובאותה שנה השתתף ראש ממשלת הודו, אטאל ביהארי ואג'פאיי, בפסגת הוועידה לאינטראקציה ואמצעים לבניית אמון באסיה בעיר הבירה לשעבר של קזחסטן, אלמטי.[1]
פיתוח יחסים בילטרליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2003, הסחר בהודו-קזחסטן עמד על 78,910,000 דולר.[2] כדי לחזק את המסחר, שתי המדינות הקימו את המועצה העסקית המשותפת הודו-קזחסטן.[3] למרות שהודו לא הצליחה לרכוש הון בשדה הנפט קורמנגאזי, תאגיד הנפט והגז הטבעי של הודו עומד לרכוש נתח בשדה Satpayev.[3] החברה הלאומית הקזחית KazmunayGaz הציעה ל-ONGC לבחור בין שדות Satpayev ומקהמבט וביקשה השתתפות הודית בפרויקטים תעשייתיים פטרוכימיים באזורי Atirau ו-Aktau.[3] שתי המדינות גם ביקשו ליצור שיתוף פעולה נרחב ומסחר בטכנולוגיית מידע, חקר חלל, בנקאות והגדלת היקף הסחר הדו-צדדי.[3] הודו הציעה לקזחסטן הלוואות בסך 1,000,000,000 דולר ואילו האחרונה העניקה הקלות מס גדולות לחברות הודיות.[3] קזחסטן ביקשה גם לנהל משא ומתן על הסכם רב צדדי עם איראן וטורקמניסטן ליצירת מסדרון תחבורה להודו כדי להבטיח נתיב סחר אמין ולספק לקזחסטן גישה מסחרית וספנות לנמלי המים החמים של הודו.[1]
הודו פועלת לפיתוח תעשיית האנרגיה הגרעינית האזרחית שלה כחלופה נקייה כדי לספק את צורכי האנרגיה העצומים שלה. מכיוון שלקזחסטן יש שפע של אורניום הנדרש לאנרגיה גרעינית, הודו מפתחת מערכת יחסים חזקה עם קזחסטן. הודו הזמינה את נשיא קזחסטן לחגיגות יום הרפובליקה בניו דלהי, בינואר 2009.
מאזן סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוצרים העיקריים המיוצאים לקזחסטן על ידי הודו כוללים תרופות, מוצרים רפואיים, תה, מכשירי טלפון, טבק גולמי ומכונות בנייה. היצוא העיקרי מקזחסטן ומיובאת על ידי הודו כולל: שמני נפט, שמנים ממינרלים ביטומניים; יסודות כימיים רדיואקטיביים; אזבסט וטיטניום.[4]
קזחסטן היא הספקית הגדולה ביותר של אורניום להודו וסיפקה 5,000 טון במהלך השנים 2015—2019. [5]
סיוע הומניטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קזחסטן שלחה להודו ציוד רפואי וציוד מגן בתגובה למקרי COVID-19 החדשים שחלו במאי 2021.[6]
שיתוף פעולה אסטרטגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו וקזחסטן פיתחו שיתוף פעולה הדוק במלחמה בטרור אסלאמי והקצנה, כמו גם בקידום הביטחון האזורי.[1] מזכר משותף שנחתם בדצמבר 2002 איפשר פרויקטים משותפים כגון הכשרת קציני צבא, פיתוח פרויקטים צבאיים-תעשייתיים משותפים והקמת שותפות בין התעשיות הביטחוניות של הודו וקזחסטן.[1] הודו גם סיפקה תמיכה והתגלתה כשותפה בניסיון של קזחסטן לפתח צי ימי בים הכספי, למרות התנגדות שכנתה הצפונית של קזחסטן, רוסיה.[1] נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, ביקר בהודו בינואר 2009 ונכרתה הסכם גרעיני אזרחי עם הודו, במסגרתו המדינה העשירה באורניום במרכז אסיה תספק דלק למפעלי גרעין בהודו. [7]
שתי המדינות ערכו את התרגילים הצבאיים המשותפים של פראבל דוסטיק בקזחסטן ב-2016 ובאזור הימאצ'ל פראדש ב-2017.[8]
קזחסטן ו-TAPI[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו העלתה את הרעיון של צינור פחמימנים עם קזחסטן שיזרים דלק דרך נתיב של חמש מדינות. הודו חשפה את קונספט הצינור, שבעתיד ניתן יהיה להרחיב אותו לרוסיה, במהלך פגישה בין שר החוץ ההודי סלמאן קורשיד לבין מקבילו הקזחי המבקר ארלן אידריסוב. שני השרים יבחנו מחדש את הרעיון כאשר הם ייפגשו פעמיים בחודשים הקרובים - תחילה בשולי מפגש תהליך איסטנבול על אפגניסטן באלמטי ומאוחר יותר במהלך ביקור עצמאי של מר קורשיד בבירת קזחסטן, אסטנה.
הצינור המוצע יכסה כ-1,500 קילומטרים (930 מיל), ובכך יהיה ארוך יותר מהצינור המתוכנן טורקמניסטן-אפגניסטן-פקיסטן-הודו (TAPI) שישמש מודל לחיקוי. הוא יצא מהעיר שימקנט, לשעבר דרך המשי, הידועה כיום בזיקוק נפט, וייכנס לאוזבקיסטן. משם יעבור לאפגניסטן ולאחר מכן יעקוב אחר המסלול שיעבור על ידי צינור TAPI להודו דרך פקיסטן. גורמים רשמיים אמרו שכרגע רוב צינורות הפחמימנים ממרכז אסיה נמצאים על ציר מזרח-מערב. צינור זה יהיה, כמו TAPI, על ציר צפון-דרום, ויספק נתיב חדש לדרום אסיה עבור פחמימנים המופקים ממרכז אסיה. [9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Yermukanov, Marat (16 בנובמבר 2004). "Kazakhstan-India relations - Partners or Distant Friends?". Eurasia Daily Monitor. The Jamestown Foundation. 1 (128). אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2008. נבדק ב-10 באוקטובר 2008.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "India-Kazakhstan economic and commercial relations". Federation of Indian Chambers of Commerce and Industry. אורכב מ-המקור ב-31 במאי 2008. נבדק ב-10 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Dutta, Sanjay (10 באוקטובר 2006). "India, Kazakhstan to oil ties in IT, space". The Times of India. נבדק ב-10 באוקטובר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India-Kazakhstan Relations" (PDF). Ministry of External Affairs India. Government of India. נבדק ב-7 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'We may scale up supply of uranium to India': Kazakhstan ambassador Bulat Sarsenbayev". Hindustan Times (באנגלית). 25 באפריל 2019. נבדק ב-27 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kazakhstan to deliver humanitarian assistance to India". EUReporter.
- ^ "India signs pact with Kazakhstan for uranium supply". The Times Of India. 24 בינואר 2009. נבדק ב-25 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Indian, Kazakhstan armies end joint military exercise in HP". Outlook India.
- ^ "India proposes hydrocarbon pipeline from Kazakhstan". The Hindu. 6 במרץ 2012. נבדק ב-27 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה)
