יחסי הודו–סורינאם
| יחסי הודו–סורינאם | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | סורינאם |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 163,820 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 627,398 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | 3,621 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | 5,771 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה |
| שגרירים | |
| סטנדר קומאר[1] | היהשנה קנהיי[2] |
יחסי הודו–סורינאם הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה של הודו לבין רפובליקת סורינאם. להודו שגרירות בפרמריבו ואילו לסורינאם שגרירות בניו דלהי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הדיפלומטיים בין הודו וסורינאם נוסדו ב-1976. הודו פתחה את שגרירותה בפרמריבו שנה לאחר מכן, ב-1977 ואילו סורינאם פתחה את שגרירותה בניו דלהי בשנת 2000.[3] לסורינאם יש גם שגרירות דיפלומטית בבנגלור.[4]
הוועדה המשותפת של הודו וסורינאם לחיזוק שיתוף הפעולה בין המגזרים הפרטיים והציבוריים בין שתי המדינות הוקמה בספטמבר 1992. מאז 1998, תומכת סורינאם במועמדותה של הודו למושב קבע במועצת הביטחון של האומות המאוחדות.[3] נשיא סורינאם, ר.ר. ונטיאן ביקר בהודו במרץ 2003. במהלך הביקור נפגש ונטיאן עם נשיא הודו עבדול קאלאם וראש הממשלה אטאל ביהארי ואג'פאיי, ושתי המדינות חתמו על הסכמים לשיתוף פעולה בחקלאות, ותרבות (CEP). שתי המדינות גם הסכימו על הרחבת האשראי של הודו לסורינאם בסך 10 מיליון דולר.[5][6]
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסחר הבילטראלי בין הודו לסורינאם הסתכם ב-228.49 מיליון דולר בשנים 15–2014. המוצרים העיקריים המיוצאים מהודו לסורינאם הם דוודים, מכונות, ברזל ופלדה, ציוד לייצור חשמל, רשמקולים, מוצרי רוקחות, טקסטיל, כלי רכב, קפה, תה ותבלינים, גומי, נייר, טבק, כימיקלים אורגניים, רהיטים, שטיחים, מוצרי קרמיקה, נעליים ודפים מודפסים. הסחורות העיקריות המיוצאות מסורינאם להודו הן עץ, אלומיניום ומכונות לייצור חשמל.[7]
הודים בסורינאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודים הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסורינאם, המהווים 27.4% מכלל האוכלוסייה. לפי מפקד אוכלוסין שנערך ב-2012 בסורינאם, 148,443 אזרחי המדינה הם ממוצא הודי. בשנת 1972 היוו הודים 37.6% מהאוכלוסייה.[8] זמן קצר לפני ואחרי עצמאותה של סורינאם ב-25 בנובמבר 1975 היגרו הודים רבים מהמדינה וגרמו לירידה באוכלוסיית ההודים.
תחת הראג' הבריטי, הודים רבים נשלחו למושבות בריטיות אחרות לעבדות. לאחר ביטול העבדות במושבה ההולנדית של סורינאם, חתמה ממשלת הולנד על הסכם עם בריטניה בדבר גיוס עובדים בחוזה. ההודים החלו לעבור לסורינאם ב-1873 כפועלים מובטלים, רובם ממדינות הודו המודרניות אוטר פרדש, ביהר והאזורים המקיפים אותן.
בשל נוכחותה של קהילה הודית גדולה בסורינאם, מוגשות מדי שנה 400 בקשות לאזרחות מעבר לים בהודו בידי אזרחים סורינאמים.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Personnel, שגרירות הודו בסורינאם
- ^ [1] שגרירות סורינאם בהודו
- ^ 1 2 יחסי הודו-סורינאם, באתר שגרירות סורינאם בניו דלהי
- ^ משלחת הסחר ההודית בביקור בסורינאם, באתר Caribbean News Now!, 26-05-2014
- ^ מהנדרה גאור, Foreign Policy Annual,, דלהי, הודו: הוצאת קלפז, 2005, ISBN 9788178354026. (באנגלית)
- ^ הודו-סורינאם, הצהרה משותפת, באתר משרד החוץ של הודו, 17-03-2003
- ^ 1 2 יחסי הודו-סורינאם (PDF) משרד החוץ של הודו. 07-01-2017
- ^ דו"ח מפקדים ארצי, סורינאם (ארכיון)
