יחסי החוץ של אלג'יריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סמל אלג'יריה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של אלג'יריה

יחסי החוץ של אלג'יריה הם מערכת יחסי החוץ הדיפלומטיים שכוננה אלג'יריה עם מדינות וארגונים זרים בעולם. ממשלת אלג'יריה כוננה יחסים דיפלומטיים עם רוב המדינות בעולם, כולל המעצמות ארצות הברית, סין, רוסיה והממלכה המאוחדת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של אלג'יריה

יחסים עם המעצמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי אלג'יריה-ארצות הברית

היחסים בין המדינות ידעו עליות ומורדות וכיום מוגדרים כטובים. שתי המדינות משתפות פעולה כנגד הטרור, כאשר אלג׳יריה מובילה מאז פיגועי 11 בספטמבר את החזית נגד הטרור באפריקה.

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי אלג'יריה-רוסיה

במלחמת העצמאות של אלג'יריה בשנים 1954–1962, קיבלה אלג'יריה סיוע צבאי מממשלת ברית המועצות. ב-23 במרץ 1962, ארבעה חודשים לפני ההכרזה הרשמית על עצמאותה של אלג'יריה ב-5 ביולי באותה שנה, ברית המועצות הפכה למדינה הראשונה בעולם שקיימה יחסים דיפלומטיים עם אלג'יריה.

ולדימיר פוטין ועבד עזיז בותפליקה לאחר חתימת חוזה על אספקה של ציוד צבאי בהיקף של 7.5 מיליארד דולר ב-10 במרץ 2006

קריסתה של ברית המועצות הובילה לצמצום של פרויקטים רבים עם אלג'יריה[1]. עם זאת, כיום מתקיימים בין המדינות יחסים דיפלומטיים, כאשר רוב היחסים מתקיימים בשל סחר שמתקיים בין המדינות ומקדם את האינטרסים של שתיהן.

יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי אלג'יריה–יפן

היחסים בין שתי המדינות החלו עוד בתקופה בה אלג'יריה הייתה תחת שלטון צרפת, והם מתחילים בשנת 1958, עת החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה פתחה משרד מייצג בטוקיו. באותה שנה הוקמה גם שדולת הידידות האלג'יראית–יפנית ביוזמת חברי פרלמנט יפנים ונציגי החזית הלאומית. ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1962, הכירה יפן בעצמאות אלג'יריה, ובשנת 1964 נפתחו השגרירויות באלג'יר ובטוקיו.

יחסים עם מדינות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרבייג'ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי אזרבייג'ן–אלג'יריה

אלג'יריה הכירה בעצמאות אזרבייג'ן ב-20 בדצמבר 1991. היחסים הדיפלומטיים בין אזרבייג'ן לאלג'יריה כוננו ב-22 באפריל 1994. שגריר אזרבייג'ן באלג'יריה הוא שאהין עבדולייב, ושגריר אלג'יריה באזרבייג'ן הוא ישר אלייב. באוגוסט 2012, שגריר אלג'יריה ביקר באזרבייג'ן[2]. אלג'יריה מיוצגת באזרבייג'ן על ידי שגרירות שהיא מחזיקה בבאקו, בירת אזרבייג'ן. מנגד, אזרבייג'ן מיוצגת באלג'יריה על ידי שגרירות שהיא מחזיקה באלג'יר, בירת אלג'יריה.

סן מרינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי אלג'יריה–סן מרינו

סן מרינו אינה מיוצגת באלג'יריה בשום דרג, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. גם אלג'יריה אינה מיוצגת בסן מרינו בשום דרג, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי אך עם זאת, השגרירות המייצגת של אלג'יריה בסן מרינו היא זו המצויה ברומא בירת איטליה[3].

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי אלג'יריה–צרפת
פרשת בכרי-בוג'נאח, חוסיין דיי מכה את הקונסול הצרפתי
דגל צרפת מתנופף בחופי אלג'יר, 1959

הקשר הרשמי הראשון בין המדינות החל בשנת 1526, כאשר אלג'יריה הייתה טריטוריה באימפריה העות'מאנית. ב-1798 יצא נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת ומייסד הקיסרות הראשונה, למסע כיבושים במצרים. את מרבית אספקת המזון למסע קיבל הצבא הצרפתי מחברת מסחר יהודית אלג'יראית בשליטת המשפחות בוג'נאח ובכרי[4]. פעילות החברה מומנה באמצעות הלוואה משליט אלג'יריה, חוסיין דיי, והחובות של צרפת היו בעקיפין חובות לדיי האלג'יריאי[5]. החוב תפח עם השנים לכ-14 מיליון פרנק צרפתי, כולל ריבית, אולם בהסדר חוב משנת 1819 הופחת החוב ל־7 מיליוני פרנק בלבד[5]. למרות זאת, הצרפתים לא החלו בהעברת התשלומים, מה שהוביל את חוסיין דיי לזמן אליו ב-30 באפריל 1827 את הקונסולים של צרפת. במהלך הדיון הכה השליט האלג'יראי את הקונסול הצרפתי פייר דיאבל (אנ') באמצעות מניפה נגד זבובים[6]. בשנת 1830 יצא מצרפת צי פלישה אדיר, בן 35 אלף חיילים, על סיפוניהן של כ־600 אוניות[7]. ב-14 ביוני הללו נחתו בעיירת החוף האלג'יראית סידי פרדג' (אנ') 27 ק"מ ממערב לאלג'יר, וב-5 ביולי, לאחר מערכה בת שלושה שבועות, הביסו את הכוחות העות'מאניים. על פי הגרסה הרשמית של צרפת, ממשלתו של שארל העשירי החליטה על הפלישה כתגובה לפגיעה בכבוד הקונסול דיאבל[8]. עם זאת, המלך שארל העשירי הודח במהפכת יולי, כחודש בלבד לאחר הפלישה לאלג'יריה, והכוחות הצרפתיים נותרו בתחומה. האלג'יראים מיהרו להיכנע לאחר נחיתת הצבא הצרפתי וחוסיין דיי נכנע בתמורה לחירותו ושמירת רכושו האישי. הוא הוגלה לנאפולי, שהייתה תחת האימפריה האוסטרית, ובהמשך הוא עבר למצרים[9]. זה היה קיצו של שלטון עות'מאני בן 313 שנים באזור, ותחילת הקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה[10]. מאז שזכתה אלג'יריה בעצמאותה החל זרם הגירה מאלג'יריה לצרפת, אשר הלך ופחת במהלך המאה ה-20. מספר הוויזות שהונפקו לאלג'יראים ירד מ-270 אלף בשנת 2001 ל-120 אלף איש בשנת 2007. בין השנים 2009 ו-2012 פחת מספר המהגרים מאלג'יריה לצרפת ב-2.6%. נתון זה נבדל משכנותיה מרוקו ותוניסיה מהן דווקא חלה עלייה של 2.4% ו-2.9% בכמות המהגרים[11]. למרות הירידה במספר המהגרים, אחוז המהגרים מאלג'יריה בשנת 2012 עדיין היה הגבוהה ביותר ועמד על כ-7% מסך כל המהגרים[11]. בשנת 2018 הודה לראשונה נשיא צרפת עמנואל מקרון שצבא צרפת השתמש בעינויים במהלך מלחמת העצמאות של אלג'יריה. לדבריו, עינויים הפכו בעת ההיא לכלי נשק לגיטימי נגד חזית השחרור הלאומית (FLN) ותומכיה[12].

קפריסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי אלג'יריה–קפריסין

בנובמבר 1998 פגש שר החוץ האלג'יראי את מקבילו שר החוץ הקפריסאי. בפברואר 2001 ביקר שר החוץ האלג'יראי בקפריסין.[13][14][15]

בנובמבר 2001 קיבל נשיא הרפובליקה של קפריסין, גלפקוס קלרידיס את אישורי השגריר החדש של אלג'יריה, מר אחמד בודהרי.[16]

בספטמבר 2003 נפגש נשיא קפריסין וראשי אלג'יר, סנגל, כווית כדי לדון בסוגיות אזוריות.[17]

יחסים עם מדינות אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסים עם מדינות אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי אלג'יריה–קניה

יחסי אלג'יריה–קניה הם היחסים בין הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית ובין רפובליקת קניה. לקניה שגרירות באלג'יר, בעוד לאלג'יריה שגרירות בניירובי.

בדצמבר 2013, במסגרת ביקורו בן החמישה ימים באלג'יריה, נפגש יושב ראש האספה הלאומית של קניה ג'סטין מוטורי עם ראש ממשלת אלג'יריה עבד אל-מאלכ סלאל. במהלך שיחותיהם הסכימו שתי המדינות להקים ועדה משותפת אלג'יראית-קנייתית שמטרתה לחזק את הקשר בין שתי המדינות.[18]

בחודש פברואר 2015 ביקר נשיא קניה אוהורו קניאטה באלג'יריה למשך שלושה ימים בהזמנתו של נשיא אלג'יריה עבד אל-עזיז בותפליקה.[19] במהלך ביקורו חנך קניאטה את שגרירות קניה באלג'יריה.

שתי המדינות הסכימו לחזק את היחסים ביניהן, בהם היחסים הפוליטיים, הכלכליים והטכנולוגיים. כחלק ממאמצים אלו שתי המדינות חתמו על שני הסכמי שיתוף פעולה.[20]

שתי המדינות אף הסכימו כי אלג'יריה תרכוש קניינים על ייצור נפט וגז, בעוד קניה תפתח את שעריה בפני אלג'יריה במטרה לסייע במעבר לאנרגיה גאותרמית ומתחדשת.

יחסים עם מדינות אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסים עם מדינות המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסים עם מדינות אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.mid.ru/bdomp/ns-rafr.nsf/strana!OpenView&Start=1&Count=30&Expand=1#1!OpenDocument, www.mid.ru
  2. ^ יחסי אזרבייג'ן - אלג'יריה, משרד החוץ האזרבייג'ני
  3. ^ Diplomatic Representations accredited to San Marino - Algeria, משרד החוץ הסן מרינזי
  4. ^ פרופ' מיכאל אביטבול, מכרמיה לפטן (עמ' 13), מרכז זלמן שזר, ‏1993
  5. ^ 1 2 הקונגרס היהודי העולמי, גשר (כרכים 1–2) (עמ' 39), ‏1954
  6. ^ מיכאל אנסקי, יהודי אלג׳יריה (עמ' 15), קריית ספר, ‏1963
  7. ^ פרופ' חגי ארליך, מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה, כרך 2 (עמ' 206-207), האוניברסיטה הפתוחה, ‏1988
  8. ^ פרופ' מיכאל אביטבול, צמיחת המדינות החדשות באפריקה (עמ' 23-26), האוניברסיטה הפתוחה, ‏2003
  9. ^ פרופ' פיליפ ניילור, Historical Dictionary of Algeria (עמ' 301), ‏1981 (באנגלית)
  10. ^ פרופ' חואן אדוארדו קמפו, Encyclopedia of Islam (עמ' 44), ‏2009 (באנגלית)
  11. ^ 1 2 INSEE, Les immigrés récemment arrivés en France (עמ' 2), ‏נובמבר 2014 (בצרפתית)
  12. ^ אי-פי‏, "לדעת את האמת": מקרון הכיר באחריות צרפת לעינויים באלג'יריה, באתר וואלה!‏, 13 בספטמבר 2018
  13. ^ "Algerian Foreign Minister visits Cyprus". M2 Presswire. 5 בפברואר 2001. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2009. 
  14. ^ "Algerian foreign minister says ties with Cyprus "excellent"". CNA news agency, Nicosia. 3 בפברואר 2001. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2009. 
  15. ^ "Algeria: Foreign minister received by Cypriot acting president". Algerian TV, Algiers. 3 בפברואר 2001. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2009. 
  16. ^ "Republic of Cyprus: Presentation of Credentials". M2 PRESSWIRE. 28 בספטמבר 2001. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2009. (הקישור אינו פעיל, February 2019)
  17. ^ "Cypriot president, heads of Algeria, Senegal, Kuwait discuss regional issues.". Asia Africa Intelligence Wire. 25 בספטמבר 2003. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2009. 
  18. ^ [1] ראש הממשלה עבד אל-מאלכ סלאל אירח את יושב ראש האספה הלאומית של קניה. נבדק לאחרונה ב-01-06-2017.
  19. ^ אוהורו קניאטה הגיע לאלג'יריה לביקור של שלושה ימים באלג'יריה, Daily Nation, ‏24-02-2015
  20. ^ אלג'יריה וקניה חתמו על הסכמי שיתוף פעולה, Capital News, ‏13-11-2015