יחסי החוץ של מזרח טימור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לאחר משאל העם על עצמאותה ב-30 באוגוסט 1999, הפכה מזרח טימור למדינה עצמאית ב-20 במאי 2002, והחלה ליצור קשרי חוץ עם שאר הקהילה העולמית.

היחסים עם מדינות ספציפיות ואזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד מדינות דרום מזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות עם שגרירויות במזרח טימור
מדינות עם משלחת דיפלומטית של מזרח טימור

מזרח טימור היא המדינה היחידה בדרום מזרח אסיה, אשר אינה חברה באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN), ואף לא מחזיקה מעמד של מדינה משקיפה באיגוד. עם זאת, מזרח טימור הביעה כוונה להשיג מעמד זה ב-ASEAN ביולי 2002 ושוב ב-2006. האיגוד הזמין את מזרח טימור לפגישות שרים רבות במסגרת ASEAN כסימן של רצון טוב. [7] בשנת 2007 חתמה מזרח טימור על חוזה ידידות ושיתוף פעולה עם האיגוד. [8] [9]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה ומזרח טימור הן שכנות בעלות קרבה פוליטי וקשרי מסחר. מזרח טימור שוכנת כ-610 ק"מ מצפון-מערב לעיר דרווין באוסטרליה.

במשך שנים רבות אוסטרליה תמכה ללא סייג בכיבוש האינדונזי של מזרח טימור, תוך מתן עדיפות למדיניות של שמירה על יחסים טובים עם אינדונזיה. אולם, מדיניות זו שונתה בסוף 1990, כאשר אוסטרליה החלה לתמוך, יחד עם פורטוגל ומדינות נוספות, בעצמאותה של מזרח טימור.

מאז, לקחה אוסטרליה תפקיד בולט בהיסטוריה של הרפובליקה הצעירה, ואף הובילה כוח צבאי שעזר לייצב את המדינה, לאחר קבלת העצמאות מאינדונזיה ב-1999, וגם לאחר הסכסוך הפנימי ב-2006, ומאז היוותה מקור עיקרי לסיוע.

אינדונזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות העבר הטראומתי, היחסים הדיפלומטיים עם אינדונזיה כיום הם טובים מאוד.

אינדונזיה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של מזרח טימור (כ-50% מכלל היבוא, 2005), אלא שעד כה ישנן בעיות בנושא הגבול, ונערכות ועדות ופגישות אודות הנושא.

ארמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-23 בדצמבר 2003.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח טימור מחזיקה בשגרירות בוושינגטון, כמו גם משלחת קבועה בניו יורק, באו"ם. לארצות הברית ישנה תוכנית סיוע דו-צדדית גדולה, $20.6 מיליון דולר ב-2007, והיא אף תורמת כספים כחברה מרכזית במספר סוכנויות רב-צדדיות כגון הבנק לפיתוח אסיה והבנק העולמיחיל השלום האמריקאי פעל במזרח טימור מאז 2002, אך הוא השהה את פעילותו במאי 2006 בשל תסיסה וחוסר יציבות.

ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל ומזרח טימור שתיהן דוברות פורטוגזית, וביניהן מתקיימים יחסים ידידותיים. מזרח טימור מחזיקה שגרירות בברזיליה, ואילו ברזיל מחזיקה שגרירות בדילי.

לברזיל ישנה תוכנית שיתוף פעולה עם מזרח טימור, הכוללת מגוון רחב של תחומים, ביניהם מדיניות עבודה, צדק, ביטחון לאומי, תרבות, חקלאות, חינוך, ממשל, ספורט, סביבה ובריאות.

גיאורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיאורגיה מיוצגת במזרח טימור על ידי השגרירות אשר בג'קרטה.[1]

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין מזרח טימור והודו החלו בתקופה המודרנית המוקדמת, כאשר הסוחרים ההודים נסעו לאי בחיפוש אחר אלמוגים. קשרי המסחר גדלו לאחר ההתיישבות הפורטוגזית במזרח טימור ובחלקים מהודו. הפורטוגזים הקימו בהודו כמה נקודות עם חיל מצב, וכל השטחים הפורטוגזים באסיה, כולל מזרח טימור, נשלטו על ידי המשנה למלך הפורטוגזי בגואה. מיסיונרים שפעלו בגואה שהגיעו מפורטוגל, הגיעו למזרח טימור בתחילת המאה ה-17, והשפיעו רבות בהפצת הקתוליות במדינה. הודים אף פעלו במזרח טימור כחיילים, ביורוקרטים קולוניאליים, ומיסיונרים, וכמה מהם אף הגיעו למזרח טימור בסוף המאה ה-19 בחיפוש אחר עבודה. כמו כן, ישנה קהילה קטנה של אזרחים במזרח טימור שמקורם מגואה, ואשר תופסת עמדה בכירה בפוליטיקה ובכלכלה.[2]

הודו הייתה המדינה השנייה שהכירה בעצמאותה של מזרח טימור,[2] ושר החוץ ההודי אף הוביל משלחת, אשר ייצגה את הודו בחגיגות יום העצמאות של מזרח טימור במאי 2002, ובנוסף הציג מכתבי הוקרה מהנשיא, ראש הממשלה ושר החוץ. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נוסדו רשמית ב-24 בינואר 2003. בעצרת האו"ם ב-2003, ראש ממשלת מזרח טימור הצהיר על תמיכת מדינתו במועמדותה של הודו למושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם.[3]

הדיפלומטים ההודים קמלש שארמה ואתול קארה שימשו כנציגים המיוחדים של המזכיר הכללי (SRSG) במזרח טימור עד 2004 ו-2009 בהתאמה.[3]

מספר רב של ביקורים בכירים משתי המדינות התרחשו במהלך השנים. סגן שר הבריאות של מזרח טימור, נטליה ד. אראוחו ביקר בדלהי על מנת להשתתף בכנס הבינלאומי של רפואה מסורתית עבור מדינות דרום מזרח אסיה בפברואר 2013, והוא הראשון מממשלת מזרח טימור אשר ביקר בהודו. שרת האוצר אמיליה פיירס ביקרה בהודו במאי 2013 להשתתף במועצת המנהלים של ADB. הרמני קואלו היה שר החוץ הראשון של מזרח טימור שביקר בהודו. הוא הגיע למדינה ליומיים ב-27–29 במרץ 2016, נפגש עם שר החוץ סושמה סווראג', ועם שרי המדינה (VKS) הבריאות ההודים.[3]

הפיליפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיליפינים היא אחת מן התורמות הגדולות ביותר של האו"ם בסיוע למשימות השלום במזרח טימור, והשתתפה בכך אף לפני שמזרח טימור קיבלה עצמאות מאינדונזיה.

בשל היותם שתי המדינות הקתוליות היחידות באסיה, היחסים עם הפיליפינים נעשו חיוביים מאוד בעת שטימור זכתה להכרה רב-צדדית כמדינה עצמאית. שתי המדינות מתמקדות כעת ביחסים מסחריים אשר הולכים וגדלים, כמו גם בתרבות וחילופי חינוך. הפיליפינים היא תומכת מוצהרת של מזרח טימור כחברה ב-ASEAN.

ב-6 ביוני 2013, שתי המדינות חתמו על שלושה הסכמים במנילה בנושאי פיתוח תשתיות, הגנה, חינוך ועוד.[4]

וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-28 ביולי 2002.[5][6]

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורקיה מיוצגת בטימור על ידי שגרירותה בג'קרטה.[7]

מוזמביק[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים ההדוקים בין מוזמביק ומזרח טימור הם בעלי היסטוריה ארוכה, ונוצרו בתקופה בה שני השטחים היו מושבות פורטוגזיות. לפני העצמאות, מספר מנהיגים פוליטיים של טימור חיו בגלות במוזמביק, ביניהם הנשיא השני של מזרח טימור, ז'וזה רמוס הורטה, וראש הממשלה לשעבר מרי אלקטירי. שתי המדינות הן חברות בקהילת המדינות דוברות הפורטוגזית (CPLP). מזרח טימור מחזיקה בשגרירות במפוטו, בירת מוזמביק.

מלזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלזיה תרמה רבות למשימות השלום של האו"ם במדינה, וביניהן "Operation Astute" במהלך משבר מזרח טימור 2006.[8] מלזיה אף סיפקה סיוע לטימור בתחום פיתוח משאבי אנוש, באמצעות תוכניות הכשרה שונות, וכן במאמצים שונים לפיתוח המדינה.[8] נכון לעכשיו, מלזיה נחשבת בעיני מזרח טימור, כמודל לפיתוח המדינה שלהם.[9][10]

מזרח טימור מחזיקה שגרירות בקואלה לומפור ,[11] ואילו מלזיה מחזיקה שגרירות בדילי.[12]

סרביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרביה מיוצגת במזרח טימור על ידי השגרירות שלה בג'קרטה.[13]

פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

למזרח טימור יש שגרירות בליסבון ואילו פורטוגל מחזיקה שגרירות בדילי. מזרח טימור הייתה קולוניה של פורטוגל במשך 400 שנים. כמושבה פורטוגזית לשעבר, במזרח טימור חלק ניכר מהתושבים דוברים פורטוגזית, והיא אחת משתי השפות הרשמיות של טימור, ועל כן היא חברה מלאה בקהילת המדינות הדוברות פורטוגזית.

מ-1986, החלה פורטוגל להפוך את עניין ההגדרה העצמית של מזרח טימור לנדבך מרכזי של מדיניותה הדיפלומטית, בתקופה שבה הכיבוש של מדינה זו על ידי אינדונזיה היה עדיין נושא שנשכח על ידי הקהילה הבינלאומית. המאמצים הדיפלומטיים של פורטוגל הצליחו להשיג תמיכה בינלאומית הולכת וגוברת, כולל מדינות כגון אוסטרליה וארצות הברית, שתמכו עד אז ללא סייג בכיבוש האינדונזי. מאמצים אלו הובילו בסופו של דבר למשאל עם ולעצמאותה של מזרח טימור בשנת 2002.

קשרים נוספים כוללים קשרים בין האוניברסיטה הלאומית של מזרח טימור לבין אוניברסיטת קוימברה, וכן בין הכוחות הצבאיים של מזרח טימור ופורטוגל.

קוריאה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינון היחסים הדיפלומטיים בין מזרח טימור לבין הרפובליקה של קוריאה החל ב-20 במאי 2002.

קפריסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-12 ביוני 2002.[14]

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה הייתה אחת המדינות הראשונות אשר הכירה בעצמאות מזרח טימור, והיא אף השתתפה כמעט בכל תוכניות הסיוע של האו"ם, תוך אספקת מזון ואנשי סעד, וכן טייסי תעופה אזרחיים ותחבורה.[15] לאחר תקרית הירי בז'וזה רמוס הורטה (הנשיא לשעבר של מזרח טימור), הצהיר משרד החוץ הרוסי: "רוסיה מביעה את דאגתה בניסיון ההתנקשות בחייו של נשיא מזרח טימור, ומקווה ליציבות פוליטית, כתנאי בסיסי לפתרון מוצלח לבעיות המורכבות הניצבות בפניה. למען האינטרסים של חיזוק האחדות הלאומית ולהבטיח פיתוח כלכלי וחברתי במדינה."

רוסיה מיוצגת במזרח טימור דרך השגרירות שלה בג'קרטה, אינדונזיה.

השתתפות בארגונים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח טימור מוגדרת כמדינה משקיפה באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN), הבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח (IBRD), קרן המטבע הבינלאומית (IMF), האומות המאוחדות (האו"ם), הבנק לפיתוח אסיה (ADB), המדינות הבלתי-מזדהות (NAM), וקהילת המדינות הדוברות פורטוגזית (CPLP).

על אף שמזרח טימור אינה ממוקמת באזור האוקיינוס השקט ולא מהווה מבחינה גאוגרפית חלק מאוקיאניה, היא מחזיקה מעמד של משקיפה בפורום האיים הפסיפיים, והיא אינה מעוניינת לפעול כחברה מלאה או כחברה עמיתה בארגון, שכן היא רוצה להיות חברה מלאה ב-ASEAN.

סכסוכים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה לגבול מזרח טימור-אינדונזיה מתכנסת מדי פעם על מנת לסקור ולתחום את גבולות הארץ; אינדונזיה מחפשת פתרון לנושא פליטי מזרח טימור באינדונזיה. אוסטרליה, מזרח טימור ואינדונזיה פועלות יחד, כדי לפתור את נושא הגבול הימי והשימוש במשאבי קרקע הים באזור טימור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ 2.0 2.1 Horta, Loro (אוקטובר 2007). "Relations with a new nation, How far South East is New Delhi prepared togo?". East Timor and Indonesia Action Network. Pragati - The Indian National Interest Review - No 7. בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2017. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "India – Timor Leste : Bilateral Relations". Ministry of External Affairs. Embassy of India, Jakarta. דצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2017. 
  4. ^ Maierbrugger, Arno (6 ביוני 2013). "Philippines, East Timor move closer". Inside Investor. בדיקה אחרונה ב-7 ביוני 2013. 
  5. ^ [2]
  6. ^ [3]
  7. ^ [4]
  8. ^ 8.0 8.1 "STATEMENT BY H.E. AMBASSADOR HUSSEIN HANIFF, PERMANENT REPRESENTATIVE OF MALAYSIA TO THE UNITED NATIONS AT THE SECURITY COUNCIL DEBATE ON THE SITUATION IN TIMOR-LESTE, NEW YORK, 22 FEBRUARY 2012" (PDF). United Nations. אורכב מ-המקור ב-3 February 2014. בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2013. 
  9. ^ "Timor Leste hopes to be associated with M'sian Parliamentary Friend". Bernama, The Sun Daily. 2 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-2 October 2013. בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2013. 
  10. ^ "Timor Leste wants to emulate Malaysia’s development plans". Bernama, The Borneo Post. 2 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-2 February 2014. בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2013. 
  11. ^ "Timor Leste Strengthens South East Asian Relations with New Embassy in Singapore". Gaia Discovery. 5 בינואר 2011. בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2013. 
  12. ^ "Official Website of Embassy of Malaysia, Dili". Ministry of Foreign Affairs, Malaysia. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2014. 
  13. ^ [5]
  14. ^ [6]
  15. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2 November 2009. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2009.