יחסי החוץ של מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל מצרים
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של מצרים

יחסי החוץ של מצרים הם היחסים הבינלאומיים של הרפובליקה הערבית של מצרים בזירה הדיפלומטית עם מדינות העולם אשר פועלים לקידום ענייני מצרים בעולם וקידום כוחה של מצרים כמעצמה בעולם הערבי והמוסלמי, בין השאר כמנהיגת העולם הערבי ומובילת ארגון המדינות הבלתי-מזדהות והמארחת של הליגה הערבית.

יחסים בילטרליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים מקיימת יחסים דיפלומטים ויחסי מסחר עם מגון מדינות בהיותה מדינת מפתח בעולם הערבי ובעקבות מיקומה ההיסטורי כציר סחר בין אפריקה דרך אסיה לאירופה.

למצרים גבול עם לוב, סודאן וישראל ויחסים דיפלומטיים עם שלוש המדינות.

לוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי מצרים-לוב ידעו היחסים עליות ומורדות בעקבות סכסוכים ובעקבות מלחמת לוב-מצרים, בין היתר, היחסים נותקו ושבו מספר פעמים במהלך השנים, כיום היחסים הם יחסים דיפלומטים מלאים.

סודאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי מצרים-סודן נשארו חיובים לאורך השנים אך בין המדינות מתקיים סכסוך טריטוריאלי על משולש חלאיב.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישראל ומצרים יחסים דיפלומטים מלאים הכוללים שגרירויות ושיתופי פעולה כלכליים ומודיעיניים, היחסים ידעו עליות ומורדות לאורך השנים בעקבות אירועים שונים במצרים ובעולם הערבי.

הסכסוך הישראלי - פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכסוך הישראלי-פלסטיני

מצרים רואה בעצמה כמעצמה אשר מובילה ומתווה דרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בין היתר מילאה מצרים תפקיד בוועידת מדריד ב-1991 כנותנת חסות אזורית המנסה לקדם את השלום, המשיכה בוועידת שארם א-שייח' ב-1996 שאורחה על ידי נשיא מצרים חוסני מובארכ ובהשתתפות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון.

בשנת 2000 אורגנה ועידה נוספת בשארם א-שייח' וכן ועידה בטאבה בניסיון לחדש את המשא ומתן בקמפ דייוויד שהושעה ביולי של אותה שנה.

ביוני 2003 אירח מובארכ את הנשיא האמריקני ג'ורג' ווקר בוש לפסגה נוספת בנושא תהליך השלום במזרח התיכון. פסגה נוספת כונסה בשארם א שייח' בתחילת 2005, בה השתתפו מצרים, ישראל, הרשות הפלסטינית וירדן. ראש המודיעין המצרי, הגנרל עומאר סולימאן, מילא תפקיד משמעותי במשא ומתן בין הצדדים הישראליים והפלסטינים, בשל כבודו וההסכמה בשני הצדדים על סמכותו.

ביולי 2018 פורסם כי מצריים מונעת מאסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, לצאת מרצועת עזה[1].

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה כינון היחסים הערות
גינאה ביסאוגינאה ביסאו גינאה ביסאו
סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה סאו טומה ופרינסיפה מצרים מיוצגת בסאו טומה ופרינסיפה על ידי שגרירותה שבלואנדה בירת אוגנדה.
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 1942

אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה כינון היחסים הערות
ארגנטינהארגנטינהארגנטינה 1947
ברזילברזיל ברזיל 1924
קנדהקנדה קנדה 1954
צ'ילהצ'ילה צ'ילה
קולומביהקולומביה קולומביה
  • למצרים שגרירות בבוגוטה
  • לקולומביה שגרירות בקהיר
מקסיקומקסיקו מקסיקו 1958
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 1882
  • יחסי ארצות הברית-מצרים
  • היחסים בין המדינות כוננו כאשר מצרים הייתה תחת ההאימפריה העות'מאנית, היחסים נותקו בין המדינות בעקבות מלחמת ששת הימים ונוהלו מגעים דרך מדינה שלישית כאשר מצרים פעלה בעזרת שגרירות הודו בארצות הברית וארצות הברית פעלה דרך שגרירות ספרד בקהיר, היחסים חודשו בשנת 1973.
  • ב-1974, בעקבות התחממות היחסים בין המדינות, גירשה מצרים כ-20,000 טכנאים סוביטיים שפעלו במדינה.
  • בעקבות הסכם השלום עם ישראל, הגדילה ארצות הברית את מענקי הסיוע למצרים. בין 1979 ל-2003, העניקה ארצות הברית למצרים כ-19 מיליארד דולר כסיוע צבאי, מה שהופך את הסיוע למצרים לשני בגודלו עבור מדינה שאינה חברה בנאט"ו, אחר ישראל. מלבד סיוע צבאי, קיבלה מצרים כ-30 מיליארד דולר בתור סיוע כלכלי באותן השנים. בשנת 2009 לבדה, ארצות הברית סיפקה סיוע צבאי למצרים בשווי של 1.3 מיליארד דולר, וכן סיוע כלכלי בסך של 250 מיליון דולר. בשנת 1989 הפכה מצרים, יחד עם ישראל ומדינות נוספות, לבעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט"ו (Major non-NATA Ally) של ארצות הברית, מיד לאחר שנוצרה הגדרה משפטית זו. מעמד זה לא מעניק למצרים ברית הגנה עם ארצות-הברית, אך מאפשר לה שיתוף פעולה צבאי נרחב.
פרופרו פרו
  • לפרו שגרירות בקהיר
  • למצרים שגרירות בלימה
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי
  • למצרים שגרירות במונטווידאו
  • לאורוגוואי שגרירות בקהיר וקונסוליה באלכסנדריה
  • בין המדינות קיים הסכם סחר משנת 2004.

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה כינון היחסים הערות
ארמניהארמניהארמניה 1992
  • מצרים הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם הערבי שהכירה בארמניה העצמאית בשנת 1991.
  • ב-2013 הודיעה נשיאה הזמני של מצרים עדלי מנסור כי מצרים תכיר ברצח העם הארמני בעקבות סכסוכים עם טורקיה, בפועל לא הכירה ממשלת מצרים באופן רשמי.
  • במצרים מתגוררת קהילה ארמנית גדולה השומרת על יחסים טובים בין המדינות.
  • למצרים שגרירות בירוואן.
  • לארמניה שגרירות בקהיר.
בנגלדשבנגלדש בנגלדש 1971
  • מצרים הייתה מהמדינות הראשונות בעולם הערבי שהכירה בבנגלדש.
  • למצרים שגרירות בדאקה
  • לבנגלדש שגרירות בקהיר.
  • בין המדינות מתקימים קשרי ידידות ושיתוף כלכלי וצבאי, בעבר סיפקה מצרים עשרות טנקים לבנגלדש.
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 1956
  • בין המדינות התקימו קשרים וקשרי מסחר משתנים לאורך ההיסטוריה
  • מצרים היא המדינה הערבית והאפריקאית הראשונה בעולם שהכירה בסין.
  • מצרים היא המדינה החמישית בגודלה בסחר החוץ של סין.
  • למדינות יחסים דיפלומטים וכלכלים מלאים, בין היתר סין מפתחת אזורי תעשייה בצפון-מערב תעלת סואץ ובתי ספר ללימוד סינית במצרים.
  • לסין שגרירות בקהיר.
  • למצרים שגרירות בבייג'ינג.
  • מצרים אינה מכירה בטאיוואן מאז 1956 בעקבות יחסי סין-מצרים.
גאורגיהגאורגיה גאורגיה 1992
  • לגאורגיה שגרירות בקהיר.
  • מצרים פועלת באמצעות השגרירות המצרית בירוואן שבארמניה.
הודוהודו הודו 1955
  • היחסים בין המדינות, שהחלו ב-1955, עברו שדרוג ב-1967 בעקבות תמיכת הודו במצרים במלחמת ששת הימים.
  • היצוא המצרי העיקרי להודו כולל כותנה גולמית, דשנים גולמיים, נפט ומוצרי נפט, כימיקלים אורגניים ולא אורגניים, מוצרי עור ומוצרי ברזל. היבוא העיקריים למצרים מהודו הוא חוט כותנה, שומשום, קפה, עשבי תיבול, טבק ועדשים.
  • הודו היא שותפות הסחר הרביעית בגודלה של מצרים אחרי ארצות הברית, איטליה וערב הסעודית.
  • למצרים שגרירות בניו דלהי.
  • להודו שגרירות בקהיר.
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 1949
  • יחסי אינדונזיה-מצרים.
  • מצרים הייתה המדינה הערבית הראשונה שהכירה באינדונזיה ב-1946. שתי המדינות כוננו את יחסיהן הדיפלומטיים ב-10 ביוני 1947. בשנת 1949 נפתחה השגרירות האינדונזית בקהיר. כמו כן, בעת הסכסוך הפוליטי שבין אינדונזיה למזרח טימור, מצרים נמנעה מהתערבות לטובת אחד הצדדים. מאז 1977, מצרים ואינדונזיה מקיימות יחסים טובים ולבביים.
  • אינדונזיה מיוצגת במצרים על ידי שגרירות שהיא מחזיקה בקהיר.
  • מצרים מיוצגת באינדונזיה על ידי שגרירות שהיא מחזיקה בג'קרטה.
איראןאיראן איראן 1936
עיראקעיראק עיראק
  • יחסי מצרים-עיראק
  • שתי המדינות הן חברות מייסדות של הליגה הערבית ושתיהן ריבוניות וחברות בארגון האומות המאוחדות. ההיסטוריה של היחסים בין שתי המדינות רצופה בתהפוכות רבות, מיחסים חמים עם כל נשיאי עיראק בתקופת ההפיכות בה ועד יחסים קרירים עם ממשל סדאם חוסיין לאחר הסכמי קמפ-דייוויד שנחתמו עם ישראל. כיום שתי המדינות קרובות אחת לשנייה ונוטות לתמוך אחת בשנייה בפורומים בינלאומיים.
ישראלישראל ישראל 1975
  • יחסי ישראל-מצרים
  • בין 1948 ל-1975 המדינות היו ביחסי מלחמה, בעקבות ההסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975 ולאחר ביקור סאדאת בישראל התחממו היחסים בין המדינות ולאחר חתימת הסכם השלום בין המדינות הועלו היחסים לרמה דיפלומטית.
  • היחסים בין המדינות עבורו התקררות ושמרו על יחסים כלכלים ברמה נמוכה, בין היתר בעקבות מספר התקפות ואירועי טרור נגד גופים ישראלים במצרים אשר גרומו לעזיבת השגרירים הישראלים בתקופות שונות, מנגד שגרירים מצרים באו ועזבו את ישראל בתקופות שונות בין היתר עזב השגריר המצרי בישראל לראשונה בעקבות מבצע שלום הגליל.
  • בשנת 1995 הגיע נשיא מצרים חוסני מובארכ לביקור ניחומים בישראל בעקבות רצח יצחק רבין.
  • מצרים היא הגוף המתווך בין ישראל לחמאס ורוב השיחות הנערכות בתיווך המצרים נערכות במדינה בהשתתפות נציגי המודיעין הישראלי, ב-2007 ביקר באופן חריג ראש הממשלה אהוד אולמרט במצרים.
  • למצרים שגרירות בתל אביב, וקונסוליה באילת.
  • לישראל שגרירות בקהיר, וקונסוליה באלכסנדריה.
  • על פי הסכמים בין המדינות אזרחי ישראל אינם חייבים בוויזה למעבר לחצי האי סיני עד ראס מוחמד ויכולים תמורת אגרת מעבר לבקר לתקופה של 14 ימים, עבור ביקור בשאר חלקי מצרים ושהיה של מעל 14 ימים נדרשים אזרחים ישראלים להוצאת ויזה, אזרחים מצרים יכולים לבקר באילת באישור קצר אך נדרשים לוויזה (מטעם מצרים) לביקור בישראל ולוויזה של ישראל לביקור מעל 14 ימים.
  • אזור טאבה-אילת הוא אזור סחר חופשי לתושבי שתי המדינות ולא נדרשת אגרת מעבר בתוך שטח הסחר החופשי.
יפןיפן יפן 1922
  • יחסי יפן-מצרים.
  • היחסים בין המדינות מוגדרים "לבביים" המדינות שומרות על קשרים כלכליים ודיפלומטיים ברמה הגבוהה ביותר.
  • מאז 2009 חיים 1,051 אזרחים יפנים במצרים. בשנת 2009 ביקרו במצרים 90,000 יפנים, לעומת 3,500 מצרים שביקרו ביפן בשנת 2007.
  • ליפן שגרירות בקהיר.
  • למצרים שגרירות בטוקיו.
ירדןירדן ירדן 1946
  • היחסים בין שתי המדינות כוננו לראשונה בשנת העצמאות של ירדן, 1946, ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות.
  • ב-6 באפריל 1972 ניתקה ממשלת מצרים את היחסים במחאה על התוכנית הירדנית לפדרציה עם יהודה ושומרון, שלא לקחה בחשבון את האינטרסים של אש"ף. יחסים אלה כוננו בשנית ב-11 בספטמבר 1973. היחסים נותקו שוב ב-1979, הפעם על ידי ממשלת ירדן, במחאה על הסכמי קמפ דייוויד בין ישראל למצרים. בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-1982, הפעילה ממשלת ארצות הברית לחץ על שתי הממשלות להגיע להסדר במטרה לגבש אסטרטגיית שלום משותפת מול ממשלת ישראל, והיחסים כוננו בשלישית ב-25 בספטמבר 1984.
  • למצרים שגרירות ברבת עמון, וקונסוליה בעקבה.
  • לירדן שגרירות בקהיר.
קזחסטןקזחסטן קזחסטן
  • למצרים שגרירות באלמטי.
  • לקזחסטן שגרירות בקהיר.
  • בין המדינות קיים הסכם סחר משנת 2006.
מלזיהמלזיה מלזיה 1957
  • בין המדינות מתקיים הסכם סחר בתחומי הטכנולוגיה.
  • למצרים שגרירות בקואלה לומפור.
  • למלזיה שגרירות בקהיר.
מונגוליהמונגוליה מונגוליה 1964
  • כל נציגויות מונגוליה באפריקה נמצאות בקהיר.
  • למדינות הסכם שיתוף כוחות אוויר וכוחות צבא
  • מונגוליה מכשירה את יחידות המשטרה ללוחמה בטרור וללוחמה בסמים במצרים במסגרת שיתוף הפעולה בין המדינות.
  • למונגוליה נציגות דיפלומטית בקהיר.
פקיסטןפקיסטן פקיסטן 1947
  • למצרים שגרירות באסלאמאבאד
  • לפקיסטן שגרירות בקהיר.
  • בין המדינות מתקיימים יחסים כלכלים ושיתופי פעולה בתחום השירותים, החקלאות ושיתופי פעולה צבאים.
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 1955
  • יחסי הפיליפינים-מצרים
  • למצרים ייצוג בפיליפינים על ידי שגרירות שהיא מחזיקה במקאטי.
  • הפיליפינים מיוצגת במצרים על ידי שגרירות שהיא מחזיקה בקהיר.
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר
  • יחסי מצרים-קטר
  • בין מצרים לקטר אין יחסים דיפלומטיים רשמים מאז נותקו היחסים ב-1996, קודם לכן לא ניהלו המדינות יחסים דיפלומטיים ברמה גבוהה אך הנפיקו ויזות תיירות, מאז 1996 אין יחסים כלל בין המדינות.
דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה 1995
  • שתי המדינות מנהלות סחר וקשרים דיפלומטיים מ-1995.
  • למצרים שגרירות בסיאול.
  • לדרום קוריאה שגרירות בקהיר.
טורקיהטורקיה טורקיה 1925
  • שתי המדינות חברות באיחוד מדינות הים התיכון.
  • יחסי המדינות עברו עליות וירידות, עד 2008 החזיקו המדינות ביחסים טובים. ב-2008 חתמו על הסכם לסחר בגז ממצרים לטורקיה ושיתופי פעולה צבאים, וב-2011, בעקבות הדחת מובארכ ועליית האחים המוסלמים, התחממו היחסים בין המדינות. ב-2013 בעקבות ההפיכה הצבאית והדחת האחים המוסלמים התערערו היחסים בין המדינות ובנובמבר 2013 גירשה מצרים את שגריר טורקיה במדינה, בדצמבר הכריזה טורקיה כי שגריר מצרים במדינה הוא אישיות בלי רצויה, ב-2014 בעקבות עקיצות פומביות בין המדינות החליטה מצרים לבטל את שיתוף פעולה הצבאי עם טורקיה ולאסור על מעבר של מכולות טורקיות בתעלת סואץ.
  • כיום למצרים נציגות בדרג נמוך באנקרה.
וייטנאםוייטנאם וייטנאם 1963
  • וייטנאם פתחה לראשונה את נציגותה המסחרית במצרים ב-1958, ופתחה שגרירות בקהיר ב-1963.
  • שגרירות מצרים בהאנוי נפתחה ב-1964.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה כינון היחסים הערות
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 1950
  • מצרים משמשת כנקודת מעבר לסחורות בין אוסטרליה לאירופה ובעיקר לממלכה המאוחדת.
  • לאוסטרליה ומצרים שיתוף פעולה בנושא הלוחמה בטרור.
  • לאוסטרליה שגרירות בקהיר.
  • למצרים שגרירות בקנברה וקונסוליות בסידני ובמלבורן.
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 1974
  • יחסי מצרים-ניו זילנד
  • בשנת 2015, הסחר בין מצרים וניו זילנד הסתכם בסכום של כ-341 מיליון דולר. היצוא העיקרי של מצרים לניו זילנד כולל: כלי רכב, הלבשה, שטיחים ודשנים, בעוד שהיצוא של ניו זילנד אל מצרים כולל: מוצרי חלב, ביצים, דבש, מוצרי אוכל ומוצרים מן החי.
  • לניו זילנד שגרירות בקהיר שנפתחה ב-2007.
  • למצרים שגרירות בוולינגטון החל משנת 2010, בעבר הייתה שגרירות בוולינגטון בין השנים 1974 עד 1988 שנסגרה עקב אי פתיחת שגרירות ניו זילנד במצרים.
  • עד 2010 היו 27 חיילים ניו זילנדים בכוח המשקיפים הרב-לאומי במצרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי החוץ של מצרים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דניאל סיריוטי, "השפלה מצרית להנייה: לא יכול לצאת מעזה", באתר ישראל היום, 17 ביולי 2019