יחסי הממלכה המאוחדת–טורקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הממלכה המאוחדת–טורקיה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת טורקיהטורקיה
Turkey United Kingdom Locator.png
הממלכה המאוחדת טורקיה
שטחקילומטר רבוע)
241,930 769,630
אוכלוסייה
67,886,011 84,339,067
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,925,000 2,186,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
43,087 25,919
משטר
מונרכיה חוקתית דמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי הממלכה המאוחדת–טורקיה הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של טורקיה לממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד. שתי המדינות היו במלחמה מספר פעמים, כמו למשל במלחמת העולם הראשונה. עם זאת, הן גם היו בעלות ברית מספר פעמים, כמו במלחמת קרים. שתי המדינות מקיימות כיום יחסים באמצעות שגרירות בריטניה באנקרה[1] ושגרירות טורקיה בלונדון.[2]

טורקיה ובריטניה מקיימות יחסים דו צדדיים טובים.[3] נשיא טורקיה ג'וודט סונאי ערך ביקור ממלכתי בבריטניה בנובמבר 1967.[4] נשיא טורקיה קנן אוורן ערך ביקור ממלכתי בבריטניה ביולי 1988. אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, ערכה ביקורים ממלכתיים בטורקיה באוקטובר 1971 ובמאי 2008.[5] בריטניה וטורקיה שתיהן חברות ב-G-20, ובריטניה תמכה בהצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1600 נוצרה ברית אנגלו-מרוקאית בין אנגליה למדינות הוואסל העות'מאניות של החוף הברברי.

מלחמת העולם הראשונה והמנדט בפלשתינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד השמיני עם נשיא טורקיה מוסטפא כמאל אטאטורק באיסטנבול (4 בספטמבר 1936).
נשיא טורקיה עבדוללה גול ואליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, בטקס פרס בית צ'טהאם, נובמבר 2010.

האימפריה העות'מאנית, שארץ ישראל הייתה חלק ממנה, התפרקה זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפרקה רשמית בשנת 1923 על ידי הסכם לוזאן. בשנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה היו כמה ניצחונות עות'מאניים חשובים נגד האימפריה הבריטית, כמו מערכת גליפולי והמצור על כות. בריטניה הצהירה על כוונתה לתמוך ביצירת מולדת יהודית בארץ ישראל בהצהרת בלפור, 1917. הבריטים ניהלו בעבר במכתבי חוסיין–מקמהון דיונים עם המשפחה ההאשמית בנוגע לתפיסה של מדינה ערבית עצמאית. דיונים אלה נותרו דו משמעיים ועמומים, אך הכילו את התמיכה המרומזת של בריטניה במדינה ערבית עצמאית בתמורה למרד ערבי מוצלח במלחמת העולם הראשונה. הבריטים, תחת גנרל אלנבי סייעו לכוחות המרד הערבי בהנחיית קציני מודיעין בריטים, ביניהם המפורסם ביותר הוא תומאס אדוארד לורנס, והוא תרם לתבוסת הכוחות העות'מאניים בשנת 1917 בהם הכוחות הבריטיים והצרפתים כבשו את סיני ואת רוב סוריה הגדולה. השטחים הוחזקו על ידי הבריטים למשך שארית המלחמה.

מחלוקת בקפריסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה העות'מאנית החכירה את האי קפריסין לממלכה המאוחדת בשנת 1878. בריטניה סיפחה את קפריסין רשמית כמושבה בריטית בשנת 1914 עם תחילת מלחמת העולם הראשונה. בריטניה שמרה על שני אזורי בסיס צבאיים ריבוניים באי קפריסין לאחר עצמאות המדינה בשנת 1960. בתגובה להפיכה שבוצעה על ידי החונטה הצבאית של יוון כדי לאחד את האי עם יוון היבשתית, פלשה טורקיה לאי ביוני 1974. כתוצאה מכך, יותר מרבע מאוכלוסיית קפריסין גורשה מהצפון הכבוש של האי, שם היוו קפריסאים יוונים 80% מהאוכלוסייה. קצת יותר משנה לאחר מכן בשנת 1975, היה גם זרם של בערך 60,000 קפריסאים טורקיים מדרום לצפון לאחר הסכסוך.[6] הפלישה הטורקית הסתיימה בחלוקת קפריסין לאורך הקו הירוק בפיקוח האו"ם שעדיין מחלק את קפריסין. בשנת 1983 הכריזה הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (TRNC) על עצמאות, אם כי טורקיה היא המדינה היחידה שמכירה בה.[7] בריטניה חתומה על חוזה הערבות יחד עם יוון וטורקיה בנוגע לעצמאותה ומעמדה של קפריסין.[8]

יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה המאוחדת היא היבואנית השנייה בגודלה של סחורות מטורקיה, אחרי גרמניה. טורקיה מייצאת לבריטניה כ-8% מכלל סחורותיה.[9] מדי שנה, כ-2.5 מיליון בריטים יוצאים לחופשות בטורקיה,[10] בעוד 100,000 טורקים נוסעים לבריטניה לצורך עסקים או הנאה.

חברות באיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה הייתה התומכת החזקה ביותר בהצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי. האיחוד האירופי וטורקיה קשורים בהסכם איחוד המכס שנכנס לתוקף ב-31 בדצמבר 1995.[11] טורקיה הייתה מדינה מועמדת להצטרף לאיחוד האירופי מאז 1999. בשנת 2010 דיווח ה-BBC על 'כעס' של ראש הממשלה קמרון על הקצב האיטי של משא ומתן באיחוד האירופי.[12] בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה היה בעברו תומך נלהב בשאיפותיה של טורקיה.[13] עם זאת, כתמיכה בברקזיט בבריטניה, הוא טוען כי טורקיה - כמו בריטניה - תהיה מחוץ לאיחוד.[14] ככלכלות החמישית והשמונה עשרה בגודלן בעולם בהתאמה, בריטניה וטורקיה הן גם הכלכלות האירופיות השנייה והשביעית בגודלן.

יחסים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ביקורה של תרזה מיי בטורקיה בינואר 2017, חתמו בכירי BAE סיסטמס והתעשייה האוניברסיטאית על הסכם בשווי של כמאה מיליון ליש"ט עבור BAE שיספק סיוע בפיתוח מטוסי ה-TAI TFX‏.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-4 May 2008. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2009. 
  2. ^ "Turkish Embassy in London". Embassyhomepage.com. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2016. 
  3. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-9 August 2007. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2009. 
  4. ^ "Ceremonies: State visits". Official web site of the British Monarchy. אורכב מ-המקור ב-25 September 2008. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2008. 
  5. ^ "Outward state visits made by the queen since 1952". Official web site of the British Monarchy. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2008. 
  6. ^ "BBC ON THIS DAY - 20 - 1974: Turkey invades Cyprus". בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2016. 
  7. ^ Salin, Ibrahm . “Cyprus: Ethnic Political Components.” Oxford: University Press of America. 2004, p.29
  8. ^ "Openning SBA Administration Official Web....n". Mod.uk. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2016. 
  9. ^ "The World Factbook". Cia.gov. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2016. 
  10. ^ "Commercial and economic relations between Turkey and the United Kingdom". 
  11. ^ "Turkey - Trade - European Commission". Ec.europa.eu. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2016. 
  12. ^ "Cameron 'anger' at slow pace of Turkish EU negotiations". BBC News. 27 ביולי 2010. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2016. 
  13. ^ "LET TURKEY IN » 16 Nov 2002 » The Spectator Archive". Archive.spectator.co.uk. 16 בנובמבר 2002. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2016. 
  14. ^ "Boris Johnson dismisses fears that trade will be hit by Brexit". dailymail.co.uk. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2016. 
  15. ^ "Britain, Turkey sign defence deal to develop Turkish fighter jet". Reuters. 27 בינואר 2017.