יחסי הממלכה המאוחדת–יוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי הממלכה המאוחדת–יוון
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת יווןיוון
United Kingdom Greece Locator.svg
הממלכה המאוחדת יוון
שטחקילומטר רבוע)
243,610 131,957
אוכלוסייה
65,105,246 10,761,523
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,925,000 299,300
תמ"ג לנפש (בדולרים)
44,927 27,812
משטר
מונרכיה חוקתית דמוקרטיה

יחסי הממלכה המאוחדת–יוון הם יחסי החוץ בין יוון לבין הממלכה המאוחדת. שתי המדינות היו בעלות ברית במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמהלך מלחמת העולם השנייה, ויוון אף קיבלה סיוע צבאי מבריטניה במהלך מלחמת העצמאות היוונית.

יוון ובריטניה שומרים על יחסים מצוינים[1] וראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, ביקר ביקור רשמי באתונה בשנת 2011.[2] שתי המדינות חברות באיחוד האירופי, באו"ם, נאט"ו ובמועצת אירופה, אולם זה עשוי להשתנות בעקבות יציאת בריטניה מן האיחוד האירופי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגישה של קצינים מהצי המלכותי הבריטי ומהצי המלכותי היווני במהלך מלחמת העולם השנייה

בריטניה תמכה ביוון במהלך מלחמת העצמאות היוונית מהאימפריה העות'מאנית בשנות ה-20 של המאה ה-19, ובאמנת קונסטנטינופול אושרר הסכם לונדון, ונקבעו גבולותיה של יוון.

בשנת 1850 שלח שר החוץ הבריטי לורד פלמרסטון שייטת מהצי המלכותי ליוון בעקבות תקרית פסיפיקו.

כאשר הודח אותון, מלך יוון בשנת 1862, נבחר בנה של המלכה ויקטוריה - הנסיך אלפרד נבחר לרשת אותו על ידי משאל עם של העם היווני, אולם ממשלת בריטניה לא אפשרה לו לקבל את ההצעה. בעלה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת -הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו הוא נכדו של יורשו של אותון - גאורגיוס הראשון, מלך היוונים.

בריטניה השתלטה על האיים היוניים לאחר נפילת הקיסרות הראשונה של נפוליאון בשנת 1815, וארצות הברית של האיים היוניים נותרו תחת שליטה בריטית, גם לאחר העצמאות היוונית. עם זאת, בשנת 1864 העניקה בריטניה את השליטה על האיים ליוון, כמתנה על בחירתו של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים.

בשנת 2000, סטיבן סונדרס, הנספח הצבי הבריטי באתונה, נרצח על ידי חמושים רכובים על אופנוע, חברי ארגון ה-17 בנובמבר. החקירה בעקבות הרצח הובילה לרמה חסרת תקדים של שיתוף פעולה בין המשטרה היוונית למשטרה הבריטית, והביאה למעצרם של חברי הארגון.

כנס ההידרה התקיים באי הידרה במרץ 2000, במטרה להגביר את הידידות בין בריטניה ליוון. הדיונים בוועידה הדגישו את ההיבט הכלכלי של היחסים הללו, ואת הדרכים להגביר את הסחר בין בריטניה ליוון.[3]

שיתוף פעולה תרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם בין 40 ל-45 אלף יוונים המתגוררים באופן קבוע בבריטניה, ולנצרות היוונית אורתודוקסית יש נוכחות חזקה בבריטניה. הנוכחות התרבותית הבריטית ביוון מקודמת בעיקר באמצעות המועצה הבריטית . יש נוכחות משמעותית של תלמידים יוונים בחינוך העל-תיכוני בבריטניה. קהילה קפריסאית גדולה, המונה 250-300 אלף - מאוגדת על ידי הפדרציה הלאומית של הקפריסאים בבריטניה ואיגוד הקהילות היוונית האורתודוקסיות של בריטניה.[4]

שיש אלגין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1801 קיבל השגריר הבריטי בקונסטנטינופול, תומאס ברוס, הרוזן מאלגין, "פירמן" (אישור) מהסולטאן להעתיק ולצייר את בנייני האקרופוליס, להסיר מבנים קיימים על מנת לאפשר צפייה של העתיקות, ולהסיר פסלים מהם. הוא ראה אישור זה כאישור לקחת כמה פסלים שיכול. חלק מן הפסלים הוא לקח מהפרתנון עצמו, אחרים הוא אסף מהקרקע, ואחרים הוא קנה מהאוכלוסייה המקומית.

היום נמצאים פסלים אלה במוזיאון הבריטי, שם הם ידועים כ"שיש אלגין". פסלים אחרים מהפרתנון נמצאים במוזיאון הלובר בפריז ובקופנהגן. שאר הפריטים נמצאים במוזיאון האקרופוליס שנמצא בסמוך לפרתנון. מקצת הפסלים והעיטורים עדיין מצויים על הבניין עצמו. הממשלה היוונית מנסה זה כמה שנים להשיב את הפסלים מהמוזיאון הבריטי ליוון. המוזיאון סירב לבקשות, וממשלות בריטיות לא ניסו לכפות זאת על המוזיאון.

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה מחזיקה ביוון שגרירות באתונה ו-6 קונסוליות בקורפו, הרקליון, פטראס, רודוס, סלוניקי וזקינתוס. מאידך, יוון מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון ו-4 קונסוליות בבירמינגהם, אדינבורו, גלאזגו ולידס[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "UK and Greece - UK and the world - GOV.UK". Ukingreece.fco.gov.uk. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2013. 
  2. ^ Jason Beattie (2 בנובמבר 2011). "Greece bailout referendum plunges eurozone into crisis - Mirror Online". Mirror.co.uk. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2013. 
  3. ^ "ELIAMEP | UK / Greece: A new look at relations". Eliamep.gr. 29 במאי 2005. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2013. 
  4. ^ "The Hellenic Centre London | Venue Hire & Greek Cultural Centre - About us". Helleniccentre.org. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2013. 
  5. ^ אתר על יחסי מדינות