יחסי הממלכה המאוחדת–פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי הממלכה המאוחדת–פורטוגל
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת פורטוגלפורטוגל
United Kingdom Portugal Locator.png
הממלכה המאוחדת פורטוגל
שטחקילומטר רבוע)
243,610 92,090
אוכלוסייה
65,105,246 10,355,493
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,925,000 314,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
44,927 30,332
משטר
מונרכיה חוקתית רפובליקה

יחסי הממלכה המאוחדת–פורטוגל הם יחסי החוץ בין פורטוגל לבריטניה. מערכת היחסים, מונעת ברובה על ידי האינטרסים המשותפים של המדינות כמדינות ימיות בשולי אירופה וקרובות לשכנות יבשתיות גדולות יותר, מתוארכת לתקופת ימי הביניים בשנת 1373 עם הברית האנגלו-פורטוגזית. שתי המדינות נהנות כיום ממערכת יחסים ידידותית וקרובה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות היחסים בין פורטוגל לבריטניה מתוארכות לימי הביניים. צלבנים אנגלים סייעו לפורטוגל ברקונקוויסטה, ואחרי שלקחו את ליסבון בשנת 1147, מלך פורטוגל הראשון אפונסו הנריקס הפך את האנגלי גילברט מהאסטינגס לבישוף ליסבון.[2] בשנת 1373 חתמה ממלכת אנגליה על הברית האנגלו-פורטוגזית, הברית העתיקה ביותר בעולם שעדיין קיימת. הברית אושרה פורמלית על ידי הסכם וינדזור בשנת 1386, ובשנת 1387 פיליפה מלנקסטר, בתו של ג'ון מגונט, הדוכס הראשון מלנקסטר, התחתנה עם ז'ואאו הראשון, מלך פורטוגל.

במהלך סוף המאה ה-16 אנגליה מצאה את עצמה נלחמת נגד ספרד, שבזמן זה הייתה cאוניה פרסונלית עם פורטוגל. הארמדה האנגלית הושקה כחלק מסכסוך זה בניסיון להחזיר את העצמאות הפורטוגזית ולהתנגד לספינות צבא ספרדיות ופורטוגזיות שהקימו את הארמדה הספרדית.

נישואים נוספים בין משפחות המלוכה הפורטוגזית לאנגלית התרחשו עם חוזה הנישואין בשנת 1662 כאשר צ'ארלס השני, מלך אנגליה התחתן עם קתרינה, נסיכת פורטוגל, בתו של ז'ואאו הרביעי, מלך פורטוגל. הנדוניה העניקה לבריטניה את טנג'יר ובומביי, בתוספת סחר חופשי למושבות פורטוגזיות בברזיל ובאסיה.[3] בתמורה שלח צ'ארלס חטיבת חיילים לשרת במלחמת השיקום בפורטוגל נגד ספרד. קתרינה הפכה את המנהג של שתיית תה לפופולרי, דבר שנראה כיום כחלק מרכזי בתרבות הבריטית.[4] בשנת 1703 הצטרפה פורטוגל לברית של אנגליה והולנד במלחמת הירושה הספרדית נגד צרפת וספרד. באותה שנה חתמו פורטוגל ואנגליה על אמנת מתואן. במאה ה-18 שתי המדינות היו בעלות ברית במלחמת שבע השנים.

במאה ה-19 נכנסה הברית בין פורטוגל לבריטניה לתוקף פעם נוספת בעת שנפוליאון בונפרטה הקים את המערכת היבשתית, אליה סירבה פורטוגל להצטרף, מה שהוביל את נפוליאון לפלוש אליה. בשנת 1807 תקף צבאו של נפוליאון את ליסבון, ואילץ את משפחת המלוכה הפורטוגלית לברוח לברזיל בחסות הצי המלכותי הבריטי. במחצית המאוחרת של המאה, עם ירידת כוחה של האימפריה של פורטוגל בעקבות עצמאותה של ברזיל, היו מחלוקות בינה לבין בריטניה בדרום אפריקה (האולטימטום הבריטי בשנת 1890) שהיווה מבוכה גדולה למונרכיה וליוקרה הקולוניאלית.[5] פורטוגל הייתה אחת ממדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה יחד עם בריטניה. אף על פי שנותרה נייטרלית רשמית במלחמת העולם השנייה, פורטוגל נותרה ידידותית לבריטים, מקבילה לשיתוף פעולה של ספרד עם מדינות הציר.

מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטוגל הייתה חלק ממדינות ההסכמה במהלך מלחמת העולם הראשונה; חיילים פורטוגלים היו הראשונים שהורעלו בגז על ידי חיילים גרמנים, ובכל זאת הם לא קיבלו דבר לאחר הסכם ורסאי.[6] במלחמת העולם השנייה התחייב ראש הממשלה אנטוניו דה אוליביירה סאלאזר לחוזה בן שש המאות (שחודש בשנת 1899). פורטוגל סיפקה סיוע לא בהכרזת מלחמה אלא בסיוע לספרד להישאר נייטרלית ועל ידי קבלת מעמד לוחמני משותף נגד גרמניה, על ידי חכירה של בסיסי אוויר באיים האזוריים לבעלות הברית בשנת 1943. היא ביטלה משלוחים של טונגסטן חיוניים לגרמניה בשנת 1944, לאחר לחץ כבד של בעלות הברית. ליסבון הייתה הבסיס לפעולות הצלב האדום הבינלאומי שסייעו לשבויים של בעלות הברית, ונקודת מעבר עיקרית בין בריטניה לארצות הברית.[7]

יחסים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות חברות באיחוד האירופי, נאט"ו, והארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה. בין המדינות היו כמה ביקורים רשמיים.

נישואין מלכותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטוגל מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון ו-4 קונסוליות בבלפסט, אדינבורו, ג'רזי ומנצ'סטר. מאידך, בריטניה מחזיקה בפורטוגל שגרירות בליסבון וקונסוליה כללית בפורטימאו.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Country Profile: Portugal". אורכב מ-המקור ב-September 25, 2012. 
  2. ^ "Catholic Encyclopedia: Lisbon". Newadvent.org. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2017. 
  3. ^ "Queen Catherine of Baganza". Queensroyalsurreys.org.uk. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2017. 
  4. ^ "UK Tea & Infusions Association - Catherine of Braganza". Tea.co.uk. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2017. 
  5. ^ "The Portuguese in Africa in the 19th Century". Courses.wcupa.edu. 1 בפברואר 1908. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2017. 
  6. ^ "British-Portuguese Alliance". NZHistory. Ministry for Culture and Heritage. 28 באוגוסט 2014. בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2018. 
  7. ^ Ian Dear and M.R.D. Foot, eds. The Oxford Companion to World War II (1995) pp 910-911.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 "Ceremonies: State visits". Official web site of the British Monarchy. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2008. 
  9. ^ "Portuguese president visits UK". BBC News. 12 בפברואר 2002. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2008. 
  10. ^ "Outward state visits made by the queen since 1952". Official web site of the British Monarchy. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2008. 
  11. ^ אתר על יחסי מדינות