יחסי הפיליפינים–סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הפיליפיניםסין
הפיליפיניםהפיליפינים הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
הפיליפינים סין
שטחקילומטר רבוע)
300,000 9,596,967.75
אוכלוסייה
118,371,543 1,425,381,158
תמ"ג (במיליוני דולרים)
404,284 17,963,171
תמ"ג לנפש (בדולרים)
3,415 12,602
משטר
דמוקרטיה נשיאותית רפובליקה עממית
נשיא סין שי ג'ינפינג נפגש על מקבילו הפיליפיני רודריגו דוטרטה בבייג'ינג, 2016

יחסי הפיליפינים–סין הם היחסים הדיפלומטיים בין סין לבין הפיליפינים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז יוזמותיו של נשיא הפיליפינים פרדיננד מרקוס בשנות השמונים, שתמך בקומוניזם בסין ובמקביל התנגד לכוח הקומוניסטי בפיליפינים, היחסים בין המדינות השתפרו משמעותית. כתוצאה מכך, סין סיימה את תמיכתה בקומוניסטים בפיליפינים. עם זאת, היחסים התערערו בגלל חיכוך על השייכות הטריטוריאלית של ים סין הדרומי.

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים ערכו הצדדים ביקורים רבים רמי דרג. במהלך ביקורו הממלכתי של נשיא סין, ג'יאנג דזה-מין בפיליפינים בשנת 1996, הסכימו מנהיגי שתי המדינות לקיים יחסי בין-מדינות על בסיס שכנות טובה ואמון הדדי, וגם הגיעו להסכמה חשובה על האזורים השנויים במחלוקת בים סין הדרומי.

בשנת 2012 התרחש סכסוך גבולות בין המדינות ליד האטול הקטן של סקרבורו שואל. שמונה ספינות דיג סיניות התגלו על ידי צי הפיליפינים במים שנויים במחלוקת. לאחר החיפוש נמצאו אלמוגים שדגו שלא כדין, צדפות ענקיות וכרישים חיים. ניסיונות לעצור את הדייגים סוכלו על ידי שתי ספינות סיור סיניות. בעקבות כך נערכו מחאות ליד הקונסוליות של שתי המדינות, איסורי דיג, התקפות סייבר. סין הציבה מחסום בכניסה למפרץ האטול והחלה לסייר בים שמסביב, וכן גירשה ספינות פיליפיניות מהמים השנויים במחלוקת.

בינואר 2013 הגישה הפיליפינים תביעה נגד סין לבית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם, אשר בשנת 2016 מצא כי לסין אין זכות לאיים השנויים במחלוקת בים סין הדרומי. ביוני 2013 ניסה הצד הפיליפיני לפתוח בסכסוך בפני בית הדין הבינלאומי לחוק הים, אך סין סירבה רשמית לקחת בו חלק. למרות כל המאמצים של הפיליפינים, הנוכחות הצבאית הסינית בים סין הדרומי נמשכת. באמצע מרץ 2017 נצפו ספינות סיניות במרחק של 250 ק"מ מזרחית לפיליפינים.

נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, שעלה לשלטון ב-30 ביוני 2016, הודיע על תפנית המדינה מברית עם ארצות הברית לעבר ברית עם סין ורוסיה.

ב-8 במרץ 2017, שר החוץ של הרפובליקה העממית של סין, ואנג יי, במהלך פגישה עם העיתונות, הצהיר כי נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, יצר קשרים טובים עם סין והם עסקו במשותף בסכסוך הטריטוריאלי בים סין הדרומי. סין והפיליפינים דנים באופן פעיל בהזדמנויות לשיתוף פעולה בתחום התשתיות, כולל הקמת מסילות ברזל, גשרים וסכרים.

רשימת הסכמים דו-צדדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1978 הסכם שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי
  • 1979 הסכם שיתוף פעולה תרבותי, הסכם תעופה אזרחית ותחבורה
  • מזכר הבנות 2001 (MOU) בנושא שיתוף פעולה בספורט
  • 2001 שיתוף פעולה בתעשיית המידע
  • 2001 שיתוף פעולה במאבק בפשעים בין לאומיים
  • אמנת ההסגרה משנת 2001
  • אמנת 2001 בנושא שיתוף פעולה נגד תנועה בלתי חוקית ושימוש בסמים נרקוטיים
  • 2002 MOU בנושא שיתוף פעולה בתיירות
  • 2005 MOU בנושא שיתוף פעולה ימי

אמנת 2005 על שיתוף פעולה בענייני נוער

  • 2007 MOU בנושא שיתוף פעולה בשיתוף פעולה סניטרי ופיטוזניטרי, שיתוף פעולה בחינוך
  • אמנת 2007 בנושא הגנת מורשת תרבות
  • אמנת 2008 על שיתוף פעולה תברואתי

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף הסחר הדו-צדדי בשנת 2007 הסתכם במעט יותר מ-30 מיליארד דולר. מינואר עד אוקטובר 2008 היקף הסחר הדו צדדי הסתכם ב-25.3 מיליארד דולר, גידול של 1.4% לעומת התקופה המקבילה בשנה שקדמה לה. בשנת 2015 היקף הסחר בין סין לבין הפיליפינים הסתכם ב-17.646 מיליארד דולר.

בשנת 2016 680,000 אזרחים סינים ביקרו בפיליפינים למטרות תיירות, ואילו 1.2 מיליון תיירים פיליפינים ביקרו בסין.

החל משנת 2005, הפיליפינים ממוצא סיני היוו כ-1.5 מיליון איש, או 1.6% מאוכלוסיית הפיליפינים, הקבוצה האתנית התשיעית בגודלה.

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סין מחזיקה בפיליפינים שגרירות במנילה.
  • הפיליפינים מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]