יחסי הפיליפינים–סינגפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הפיליפיניםסינגפור
הפיליפיניםהפיליפינים סינגפורסינגפור
הפיליפינים סינגפור
שטחקילומטר רבוע)
300,000 719.20
אוכלוסייה
118,371,543 6,037,028
תמ"ג (במיליוני דולרים)
404,284 466,789
תמ"ג לנפש (בדולרים)
3,415 77,321
משטר
דמוקרטיה נשיאותית רפובליקה

יחסי הפיליפינים–סינגפור הם יחסים דו-צדדיים בין הפיליפינים לסינגפור. היחסים הדיפלומטיים המלאים החלו ב-16 במאי 1969, אז שודרגה הקונסוליה הכללית הפיליפינית בסינגפור לרמת השגרירות.[1][2]

שתי המדינות חברות ב-APEC וחברות מייסדות ב-ASEAN.

יחסים בין המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגרירות הפיליפינים בסינגפור

המועצה העסקית הפיליפינית-סינגפורית נוכחת גם כארגון המוקדש לשיתוף פעולה של הקהילות העסקיות של שתי המדינות. המועצה הושקה ב-13 באוקטובר 1994 בסינגפור. פידל ראמוס, נשיא הפיליפינים, וגו צ'וק טונג, ראש ממשלת סינגפור, השתתפו בהשקה.[3]

מלבד מערכות יחסים כלכליות, שתי המדינות מסכימות גם על שיפור קשרי התיירות והביטחון. באוגוסט 1986 העדיפה נשיאת הפיליפינים קורסון אקינו לנסוע לג'קרטה ולסינגפור, תוך שבירת המסורת לפיה הביקור הראשון של הנשיא בחו"ל היה תמיד בוושינגטון. ראש ממשלת סינגפור לי קואן יו, יחד עם נשיא אינדונזיה סוהארטו, הציעו לאקינו להימנע מהפיוס עם המורדים הקומוניסטים במדינתו ולהאריך את זכויות בסיסי ארצות הברית בפיליפינים.[4] במהלך ביקור ממלכתי של נשיאת הפיליפינים גלוריה מקפגל ארויו בסינגפור ב-2007, היא דנה בליברליזציה של הטיסות האוויריות בין שתי המדינות לשיפור התיירות. היא דנה גם עם ראש ממשלת סינגפור לי שיינלונג בנוגע למעמד של הסכם כוחות (SOFA) למאבק בטרור ופשעים רב לאומיים.[5]

ב-1995 הוצאה להורג של פלור קונטמפלסיון (אנ'), עובדת משק בית פיליפינית שעבדה בסינגפור והורשעה שם ברצח כפול בצורה שנויה במחלוקת, ובעקבות כך נדחה ביקור ממלכתי מתוכנן של ראש ממשלת סינגפור "עד לזמן מועיל יותר".[6] המקרה גרם לקרע העמוק ביותר בין שתי המדינות במשך יותר מ-25 שנה. גם היחסים הכלכליים בין שתי המדינות היו מתוחים. ההשקעות הסינגפוריות בפיליפינים ירדו מ-65 מיליון דולר מ-1994 ל-3.7 מיליון דולר עד 1995.[7] למרות מחלוקת זו, היחסים הדיפלומטיים המלאים בין שתי המדינות חודשו בינואר בשנה שלאחר מכן.[8] בדצמבר 1998 חתמו שתי המדינות על פעולה פיליפיני-סינגפורי לשיפור הסחר הדו-צדדי בפסגת ASEAN בהאנוי.[8]

קניון לאקי פלאזה ברחוב אורצ'רד מארח מוצרים ושירותים המסופקים לעובדים זרים פיליפינים בסינגפור.

בשנת 2013, סינגפור הייתה שותפת הסחר הרביעית בגודלה של הפיליפינים, עם סחר דו-צדדי בסך 8.22 מיליארד דולר. היא גם המקור השישי בגודלו לתיירים, עם יותר מ-175,000 נכנסים. סינגפור מארחת גם קהילה פיליפינית המונה כ-180,000 איש.[9]

שיתוף פעולה צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017 הודיע מזכיר ההגנה הלאומית של הפיליפינים דלפין לורנזנה כי הוא מבקש לחדש את התרגילים הצבאיים הפיליפינים-סינגפוריים, שהחלו בשנת 1994.[10] הם הופסקו בשנת 1996 בגלל היעדר הסכם צבאי שיאפשר לכוחות הסינגפוריים לבצע תרגילים מכיוון שהחוקה הפיליפינית אינה מאפשרת לפרוס כוחות זרים בפיליפינים.[11]

הסכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 חתמו שתי המדינות על מזכר הבנות במטרה לקדם שיתוף פעולה במדיניות התקשורת והחלפת מידע.[12] בשנת 2008, עצרה ממשלת הפיליפינים את ייצואם של 50,000 טון חזיר לסינגפור עקב מקרי האבולה רסטון בכמה חוות בלוזון. זה היה אמור להיות הייצוא הראשון של בשר חזיר בפיליפינים.[13]

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפיליפינים מחזיקה שגרירות בסינגפור.[14]
  • סינגפור מחזיקה בפיליפינים שגרירות במנילה.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Philippine envoy to S'pore". The Straits Times. 2 באפריל 1971. נבדק ב-2 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "EMBASSY LEVEL TIES WITH MANILA". The Straits Times. 16 במאי 1969. נבדק ב-2 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Philippines-Singapore Business Council". Makati Business Club. 2006. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2009. נבדק ב-2009-04-17. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Philippines country studies: Relations with Asian Neighbors". Country-studies. נבדק ב-2009-04-17.
  5. ^ "Strengthening Singapore-Philippines relations". Singapore Institute of International Affairs. 2007-06-29. נבדק ב-2009-04-17.
  6. ^ New York Times Singapore Puts Off Prime Minister's Trip to Manila
  7. ^ Lucero Gonzalez, Joaquin (1998). Philippine Labour Migration: Critical Dimensions of Public Policy. Institute of Southeast Asian Studies. ISBN 981-230-011-2. נבדק ב-2009-04-17.
  8. ^ 1 2 Europa Publications Staff (2002). Far East and Australasia 2003. Routledge. p. 1291. ISBN 1-85743-133-2. נבדק ב-2009-04-17.
  9. ^ Quismundo, Tarra (2 באפריל 2014). "Singapore president makes first state visit to PH Wednesday". INQUIRER.net. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Revival of PH-Singapore military exercises eyed". The Manila Times.
  11. ^ "Manila says it may revive military pact with S'pore". The Straits Times. 28 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Singapore and Philippines to boost bilateral media collaboration.
  13. ^ "Ebola halts Philippine-Singapore pork shipment". Meat International. 2008-12-16. אורכב מ-המקור ב-2011-07-14. נבדק ב-2009-04-17.
  14. ^ "Philippine Embassy in Singapore". אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Embassy of the Republic of Singapore in Manila". www.mfa.gov.sg.