יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
ישראלישראל הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
Democratic Republic of Congo Israel Locator.svg
ישראל הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
שטחקילומטר רבוע)
20,770 2,344,858
אוכלוסייה
8,424,904 85,281,024
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 68,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 804
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית ממשלת מעבר
ראשי הממשלה לאונרד מלאמבה ולוי אשכול, 1966.

יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–ישראל הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לבין ישראל. לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שגריר לא תושב שמקום מושבו בירושלים,[1] וכן שגרירות בתל אביב, ולישראל אין נציגות דיפלומטית במדינה.[2]

ישראל קיימה יחסים דיפלומטיים עם קונגו-לאופולדוויל (כפי שנקראה אז) מאז עצמאות המדינה. בדצמבר 1963 ערך נשיא המדינה, ז'וזף קסא-וובו, ביקור ממלכתי בישראל.{הצופה}

היחסים בין המדינות החדשות בשנות ה-80, עת סיפקה ישראל תמיכה למשטרו של מובוטו ססה סקו, שליט המדינה שנקראה אז זאיר. בין היתר, ב-1983 נחתם הסכם צבאי בין המדינות, במסגרתו חימשה ואימנה ישראל את יחידות העילית של הצבא הקונגולזי. באותה תקופה אמר מובוטו כי: "זאיר מטילה על ישראל את המשימה לארגן מחדש את כל צבאה", והיה ידוע בכך שנהג לענוד את כנפי הצניחה הישראליות. בתקופה זו נערכו מספר ביקורים של הצמרת הישראלית במדינה.[3]

בנוסף, הקהילה היהודית ברפובליקה(אנ') סיפקה גורם נוסף לצמיחת היחסים בין המדינות. רוב יהודי המדינה עזבו עם סיום השלטון הבלגי, וכיום הקהילה במדינה מונה כ-100 חברים[4]. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו קיימת ישיבה חרדית,[5] ויחסיה הטובים עם היהדות מתבטאים גם בביקורים בארגונים יהודיים בעולם.[6][7]

כיום, עיקר היחסים בין המדינות נסבים סביב סיוע הומניטרי של ישראל לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו,[8][9] וכן סביב ייצוא וייבוא בין המדינות.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]