יחסי הרשות הפלסטינית – כווית
| יחסי הרשות הפלסטינית – כווית | |
|---|---|
|
|
| |
| הרשות הפלסטינית | כווית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 6,220 | 17,818 |
| אוכלוסייה | |
| 5,463,399 | 4,339,563 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 19,112 | 184,558 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,498 | 42,529 |
| משטר | |
| מונרכיה | |
יחסי הרשות הפלסטינית–כווית הם היחסים הדיפלומטיים בין הרשות הפלסטינית למדינת כווית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא תרגום מכונה.לפני מלחמת המפרץ השנייה הגיע מספר הפלסטינים ל-400,000 מכלל אוכלוסיית כווית, שמנתה אז שני מיליון, וכ-200,000 מהם נולדו בכווית או חיו שם את מרבית חייהם, שכן ישנם כוויתים שהם דור שלישי לפלסטינים שהגיעו עשרות שנים לפני כן. היחסים המוקדמים החלו בשנת 1936, כאשר נשלח המופתי חאג' אמין אל-חוסייני למשימה פלסטינית לחינוך תושבי כווית, ובהמשך הגיעו הפלסטינים לכווית באינטנסיביות בשלושה שלבים שונים: 1948, 1967 וב-1975. כווית הייתה אחת המדינות הבולטות שפתחו את הדרך לפלסטינים אליה, סיפקה להם הזדמנויות עבודה ופרנסה, ונתנה לפלסטינים חופש יחסי בהשוואה למדינות ערביות אחרות. בשנות ה-80 של המאה ה-20, הערבים הפלסטינים היוו את עיקר כוח העבודה בכווית.
היחסים בין הכוויתיים לפלסטינים הדרדרו במהלך מלחמת המפרץ השנייה, עקב תמיכת הפלסטינים בעירק שתקפה את כווית באותה מלחמה. אמנם בתחילת המתיחות יו"ר אש"ף יאסר ערפאת ניסה לתווך בין עירק לכווית, אך בהמשך הוא צידד בעירק. למשל עם תחילת מבצע "סופה במדבר" בינואר 1991 ארגון אש"ף ניסח הצהרות בהן הוא רואה בהתקפות על עיראק "הרבה מעבר לגבולות ההחלטה שניתנה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם וכי ההתקפה על עיראק מהווה" סכנה אכזרית ו"תוקפנות" שיש לטפל בהן. בעיצומן של ההתקפות בפברואר 1991, יו"ר אש"ף, יאסר ערפאת, ביקר בבגדאד, ובו אישר "את עמדתם הנחרצת של העם הפלסטיני ושל ארגון השחרור הפלסטיני כלפי עיראק והתיצבותם בשוחה המשותפת בקרב להגנה על עיראק, פלסטין והאומה הערבית". מאות אלפי פלסטינים עזבו את כווית מסיבות שונות (פחד מרדיפה, מחסור במזון, קשיים בטיפול רפואי, מחסור כלכלי, פחד ממעצר וטיפול רע במחסומים של עיראקים). בתגובה לתמיכת הפלסטינים בעירק, לאחר מלחמת המפרץ בשנת 1991, השלטון הכוויתי גילה יחס שלילי כלפי הפלסטינים ונקט צעדים שונים נגדם. כתוצאה מכך, כ- 200,000 פלסטינים עזבו את כווית, בין השאר עקב נטל כלכלי מוגבר, עדכון תקנות התושבות, וחשש מהתעמרות מצד כוחות הביטחון הכוויתיים.
ב-15 באפריל 2013, פתח מחדש נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, את שגרירות הרשות בכווית לאחר סגירה בת 22 שנים.
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לרשות הפלסטינית יש שגרירות בכווית סיטי, בירת כווית.
- לכווית אין שגרירות ברשות הפלסטינית, ועזיז אלדיאני משמש כשגריר לא-תושב.
