לדלג לתוכן

יחסי זימבבואה–סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי זימבבואהסין
זימבבואהזימבבואה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
זימבבואה סין
שטחקילומטר רבוע)
390,757 9,596,967.75
אוכלוסייה
17,020,321 1,425,178,782
תמ"ג (במיליוני דולרים)
20,678 17,963,171
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,215 12,604
משטר
רפובליקה נשיאותית רפובליקה עממית

יחסי זימבבואה–סין הם יחסי החוץ בין זימבבואה לבין הרפובליקה העממית של סין.

היחסים בין המדינות החלו בינואר 1979, בזמן מלחמת הסבך הרודזי. ברית המועצות תמכה באיחוד העם האפריקני בזימבבואה של ג'ושוע נקומו וסיפקה להם נשק; ניסיונותיו של רוברט מוגאבה להשיג תמיכה סובייטית באיחוד הלאומי האפריקני בהנהגתו בזימבבואה נדחו, מה שהביא אותו להיכנס למערכת יחסים עם יריבתה הסובייטית סין, שהגיעה לשיאה בפגישה בינואר 1979 במוזמביק, בה אישרו שני הצדדים את כוונתם לשתף פעולה יותר מקרוב.[1] שתי המדינות כוננו רשמית יחסים דיפלומטיים ב-18 באפריל 1980, יום עצמאותה של זימבבואה.[2] כעבור חודשיים ביקר שר החוץ של זימבבואה סימון מוזנדה בבייג'ינג כדי להביע תודה; אחריו ביקר נשיא זימבבואה רוברט מוגאבה בעצמו בשנה שלאחר מכן.[1]

מוגאבה תלה חשיבות רבה ביחסי זימבבואה עם סין, במיוחד לאחר שההתנגדות עם האיחוד האירופי בשנת 2003 הביאה לבריחת הון ולצניחה כלכלית.[3] הקשרים העמיקו עם הבידוד הפוליטי של זימבבואה מהאיחוד האירופי; סין תוארה כ"תומכת הבינלאומית הגדולה היחידה" בזימבבואה, בגלל עקרון אי ההתערבות שלהם בעניינים פנימיים כמו סוגיות זכויות אדם.[1] עם זאת, ישנם סימנים הולכים וגוברים לכך שסין נותרת חוששת מיחסיה עם זימבבואה ומעדיפה לרכז את הונה הפוליטי במדינות עם עתודות נפט. נשיא סין חו ג'ינטאו לא ביקר בזימבבואה בסיורו בפברואר 2007 בדרום אפריקה, אם כי לוח הזמנים שלו הביא אותו למספר מדינות ליד זימבבואה, כולל מוזמביק, נמיביה, דרום אפריקה וזמביה.[3]

משלחת של אנשי עסקים סיניים אכן ביקרה בזימבבואה בערך באותה תקופה; עם זאת, רשות התיירות בזימבבואה הציבה שלטים עם הודעות הקוריאנית כדי לקבל את פניהם. דוברי משרד החוץ בזימבבואה הצהירו כי הם עתידים לשכור מתרגמים סיניים בעתיד כדי להימנע משגיאות כאלה.[4] הצד בזימבבואה אמביוולנטי גם לגבי ההשפעה הסינית הגוברת על הכלכלה; בזימבבואה התלוננו על איכות נמוכה של סחורות סיניות, כולל אוטובוסים.[5] נישה צ'יקוויניה, דוברת ליגת הנשים זאנו PF, טענה כי הסינים הפכו לקבוצה הפעילה ביותר בחילופי מטבע חוץ שאינם רשמיים, לפני ניגרים והודים, וקראה למי ש"הרווה את השוק השחור במטבע חוץ" לעצור. [6] שוד המכוון לאנשי עסקים סיניים נמצא במגמת עלייה.[5]

ההפיכה בשנת 2017 בזימבבואה הדיחה את מוגאבה. הנשיא הזמני החדש אמרסון מננגגואה נחשב לבעל מערכת יחסים קרובה, אם היא מאתגרת, עם סין.[7][8][9][10]

קשרים פוליטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות "מבט למזרח" של זימבבואה, שמטרתה להרחיב את היחסים הדו-צדדיים והמסחריים ולהציע עדיפות למשקיעים לא רק מסין, אלא גם ממלזיה, סינגפור, וייטנאם, יפן, קוריאה הדרומית, הודו ורוסיה, התמקדה יותר ויותר בסין, עד להדרה של מדינות אחרות. פורום על שיתוף פעולה אפריקה-סין מדווח כי ביקורו של מוגאבה בשנת 2006 הוא הפעם ה-11 שלו בביקור בסין. [11] לא דווח על ביקורים רשמיים של מוגאבה בסין בשנים 2008 ו-2009. הביקורים ה-12 וה-13 התרחשו ב-2010 וב-2011. מוגאבה ביקר גם בסין באוגוסט 2014. מדיניות החוץ המוצהרת של הרפובליקה העממית של סין (PRC) של אי התערבות בעניינים הפנימיים של מדינות הפכה אותה לשותפה פופולרית במדיניות חוץ בהארארה.[12]

זכויות אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2020 הייתה זימבבואה אחת מ-53 מדינות שתמכו בחוק הביטחון הלאומי בהונג קונג באו"ם.[13]

קשרים כלכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סין הפכה לקונה הגדולה ביותר של טבק מזימבבואה, ורכשה מעל 13,000 טון טבק בין ינואר לאוקטובר 2007. הגירעון בסחר בזימבבואה עם סין הסתכם ב-189 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2007; זימבבואה ייצאה 16 מיליון דולר של סחורות לסין.[3] ממשלת זימבבואה רוכשת גם כמויות גדולות של חומרה צבאית מסין, כולל מערכת מכ"ם בסך 13 מיליון דולר, שישה מטוסי סילון הונגדו JL-8, שנים עשר מטוסי קרב JF-17 ו-100 כלי רכב צבאיים מאז יוני 2004.[1] חברת התעופה הלאומית אייר זימבבואה הגדילה גם את גיוסן לדיילות דוברות סינית ולהכשרת דיילים קיימים בשפה הסינית, וזימבבואה, מאז נוספה לרשימה הרשמית של יעדי התיירות המאושרים בסין, שואפת להרחיב את מספר התיירים הסינים מ-10,000 עד 25,000.[1] סחר מתנהל לעיתים קרובות בתנאי סחר חליפין עקב המחסור של זימבבואה במטבע קשה. סין מתעניינת במיוחד באספקת הפלטינה בזימבבואה.[5]

בנובמבר 2007 קנה בנק העתודה של זימבבואה ציוד חקלאי ממספר מדינות, אך בעיקר מסין, והפיץ את החומרים באמצעות תוכנית המיכון החקלאי. שירותי הכבישים המוטליים של זימבבואה, חברת בת של הרכבות הלאומיות של זימבבואה, רכשה ב-30 בדצמבר 97 משאיות מחברת Camco International, חברת ייצור סינית. משלוח זה צפוי להחליף את המשאיות המשמשות כיום את RMS. בעבר רכשה RMS משאיות מקמקו בפברואר 2006. ממלא מקום הנשיא ג'וזף מסיקה שיבח את ממשלת סין על המשך תמיכתה מול הסנקציות הכלכליות שהטילו מדינות המערב.[14]

בשנת 2015, סין היוותה את הנתח הגדול ביותר של השקעת חוץ ישירה לזימבבואה (74%).[15]

מימון פיתוח סיני לזימבבואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2000 עד 2012, התקיימו כ-128 פרויקטים פיננסיים רשמיים של מימון פיתוח בסין שזוהו בזימבבואה באמצעות דיווחים שונים בתקשורת. [16] פרויקטים אלה נעים בין הלוואה בסך 670 מיליון דולר להרחבת סכר הידרואלקטרי באגם קריבה, [17] לעסקה בסך 500 מיליון דולר למימון ייצור הכותנה המקומי בזימבבואה, [18] או הסכם הלוואה למתן מכונות חקלאיות לזימבבואה.[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי זימבבואה–סין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Eisenmann, Joshua (2005-07-05). "Zimbabwe: China's African ally". China Brief. The Jamestown Foundation. 5 (15). אורכב מ-המקור ב-2007-08-05. נבדק ב-2007-11-05.
  2. ^ "Zimbabwe". Ministry of Foreign Affairs of the People's Republic of China. 2003-08-26. אורכב מ-המקור ב-2007-08-05. נבדק ב-2007-11-05.
  3. ^ 1 2 3 "Zimbabwe: Look East or Look Chinese?". Financial Gazette. Harare. 2007-10-25. נבדק ב-2007-11-05.
  4. ^ "Korean Messages Greet Chinese Visitors for Embarrassment". The Seoul Times. 2007-02-03. נבדק ב-2007-11-05.
  5. ^ 1 2 3 Wines, Michael (2005-07-25). "Zimbabwe's future: Made in China". International Herald Tribune. נבדק ב-2007-11-05.
  6. ^ "Chikwinya calls for the arrest of Chinese". Daily Mirror. Zimbabwe. 2005-05-27. נבדק ב-2007-11-05.
  7. ^ "China, alleged to have influenced Zimbabwe coup, is set to benefit from Mugabe's replacement". CNBC. 28 בנובמבר 2017. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "China hails new Zimbabwe leader, denies role in transition". AFP. 27 בנובמבר 2017. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Diamonds and the Crocodile: China's Role in the Zimbabwe Coup". The Diplomat. 22 נוב' 2017. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "What Does Zimbabwe's Leadership Change Mean to China?". The Diplomat. 9 בינואר 2018. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "津总统穆加贝:中非友好关系完全基于平等互助".
  12. ^ 1 2 "ISS TODAY: As Mugabe fights for his political future, why is China so silent? | Daily Maverick". www.dailymaverick.co.za. נבדק ב-2016-07-25.
  13. ^ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). נבדק ב-3 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Zimbabwe: Msika Hails Cordial Relations With China". The Herald via allAfrica. 2008. נבדק ב-2008-01-01.
  15. ^ "China tops Zimbabwe's investment list". www.dailymaverick.co.za. 17 בינואר 2016. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Tracking Chinese Development Finance". china.aiddata.org.
  17. ^ Strange, Parks, Tierney, Fuchs, Dreher, and Ramachandran, China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection.
  18. ^ Strange, Parks, Tierney, Fuchs, Dreher, and Ramachandran, China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection