יחסי חוף השנהב–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–חוף השנהב
ישראלישראל חוף השנהבחוף השנהב

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקיהיווןיווןאיטליהספרדפורטוגלטורקמניסטןאפגניסטןכוויתעיראקסוריהלבנוןקפריסיןעומאןתימןאיחוד האמירויות הערביותקטרערב הסעודיתירדןישראלמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוהאיים הקנרייםסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהחוף השנהבבורקינה פאסוליבריהסיירה לאוןגינאהסנגלגינאה ביסאוגמביהגינאה המשווניתגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהאנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגואוגנדהקניהרואנדהבורונדיטנזניהמלאווימוזמביקזמביהנמיביהבוטסואנהזימבבואהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימדגסקרראוניוןמאוריציוסקומורוIsrael-Ivory Coast Locator.svg
אודות התמונה
ישראל חוף השנהב
שטחקילומטר רבוע)
20,770 322,463
אוכלוסייה
8,424,904 26,260,582
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 97,160
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 3,700
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה
שגרירים
איזי ינוקא באקה דאסיס

נכון לשנת 2016 למדינת ישראל יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם רפובליקת קוט דיבואר הכוללים שגרירות דיבוארית ברמת גן ושגרירות ישראלית באבידג'אן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין השתיים החלו בשנות השישים המוקדמות כאשר ישראל עזרה לחוף השנהב בתחומים מדעיים. בשנת 1962 החלו המגעים להתקדם וכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין השתיים וקשרים הדוקים נוצרו. בשנת 1973 לאחר מלחמת יום הכיפורים היחסים בין השתיים נותקו לאחר החלטה של רבות ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה לנתק את היחסים עם ישראל.

מה שייחד את היחסים של ישראל וחוף השנהב בתקופה זו הוא שהם לא ניתקו את קשריהם לגמרי, שתי המדינות המשיכו לשתף פעולה במגוון תחומים אך באופן חשאי. שתי המדינות החזירו שגריריהן אחת לשנייה ויחסיהן חזרו למוטב בשנת 1986 עם הכרזתה הפתאומית של חוף השנהב על כך שהיא מעוניינת בקשרים עם ישראל.[1]

התקרית בשנת 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר העימותים הקשים שפקדו את המדינה האפריקנית, במהלכה פונו מחוף השנהב הדיפלומטים הישראלים תחת אש בחזרה ארצה, הורד דגל הנציגות מסיבות ביטחוניות. בחודש ספטמבר חזרה הנציגות לעבוד במתכונת מלאה, כשגם משפחות הדיפלומטים חזרו לאבידג'אן.

לאחר ההתארגנות מחדש של אנשי השגרירות, החלו אסף מורן, קונסול ישראל בחוף השנהב דאז וקצין הביטחון הישראלי בחיפושים אחר הדגל האבוד בשטחי הנציגות, ומצאו אותו לאחר זמן קצר. השניים פנו מיד לשגריר ישראל דאז במקום, בני עומר, שנתן את בירכתו להחזרת הדגל. בסיוע עובד מקומי של השגרירות הותקן הדגל מחדש, ובטקס סמלי זה נחתם פרק נוסף ביחסי המדינות.

מאז סיום המשבר חוף השנהב נמצאת במגמת התאוששות ומושכת השקעות מגורמים בינלאומיים, ביניהם גם אנשי עסקים ישראלים רבים שמנצלים את ההזדמנות בתחומי התקשורת, הבניין, החקלאות וההיי-טק.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]