יחסי טוגו–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי טוגו–ישראל
טוגוטוגו ישראלישראל
Togo Israel Locator.png
טוגו ישראל
שטחקילומטר רבוע)
56,785 20,770
אוכלוסייה
8,176,449 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
12,970 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,586 37,638
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית
נשיא טוגו ניקולס גרוניצקי עם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול ושרת החוץ גולדה מאיר בישראל, 1964
דגל טוגו בכניסה לקריית הממשלה בירושלים, בעת ביקור ראש המדינה בישראל ב-2012

יחסי טוגו–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים בין רפובליקת טוגו למדינת ישראל. היחסים בין שתי המדינות כוננו לראשונה בשנת 1960, אך הם נותקו ערב מלחמת יום הכיפורים ב-1973. בשנת 1987 היחסים כוננו מחדש ומאז מתקיימים בין שתי המדינות יחסים תקינים ואף ב-2016 ערך נשיא טוגו פאורה גנאסינגבה ביקור ממלכתי בישראל, שבמהלכו נועד עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. גנאסינגבה ייצג את טוגו בהלוויית שמעון פרס.

שגרירות ישראל בחוף השנהב היא השגרירות הישראלית האמונה על הטיפול בענייני טוגו.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 1960 נסעה שרת החוץ גולדה מאיר לסדרת ביקורים באפריקה, שבאחד מהם ביקרה בקמרון. לאחר שביקרה בקמרון היא הגיעה לביקור בטוגו, ובביקור זה נכונו קשרים דיפלומטיים למעשה בין שתי המדינות.[2] ישראל הושיטה לטוגו סיוע, וכן הכשרתם של אנשי מקצוע בתחומי החקלאות ויחסי עבודה, וכן בייסוד תנועות נוער והפעלתן.[3] נשיא טוגו, ניקולס גרוניצקי, ביקר בישראל בין ה-6 ל-14 באפריל 1964.[4]

עקב מלחמת יום הכיפורים, ב-21 בספטמבר 1973 טוגו ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל יחד עם צ'אד, הרפובליקה של קונגו, ניז'ר, מאלי ובורונדי.[5] יחסי טוגו-ישראל חודשו ב-9 ביוני 1987. בתגובותיהן הרשמיות של ארצות ערב בנוגע לחידוש היחסים בין ישראל וטוגו נרשמה התאפקות. באמצעי תקשורת הערביים הביעו אכזבה מהמדיניות של ארצות ערב כלפי אפריקה והזהירו שאם המדינות הערביות לא יתגברו את פעילותן ויקיימו אותן במלואן, תצליח ישראל לבסס את מעמדה באפריקה.[6] טוגו חידשה את יחסיה עם ישראל סמוך לביקורו של ראש הממשלה יצחק שמיר. רק במדינות אפריקאיות מעטות שבהן הייתה ניכרה השפעתן של ברית המועצות, איראן ולוב - כדוגמת אנגולה, אוגנדה וקונגו - נשמעו גינויים נגד טוגו על כך שחידשה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל.[7] חידוש זה נתפס כאירוע פוליטי מכונן שיפתח פרק חדש ביחסי אפריקה-ישראל.

בשנת 1962 נפתחה בבירת טוגו, לומה, שגרירות ישראלית.[8] השגרירות נסגרה בשנת 1973 עקב ניתוק היחסים הדיפלומטיים. ישראל סגרה את שגרירותה בחודש אפריל 1994 ומאז היא מיוצגת במדינה על ידי שגריר לא-תושב. ב-1997 סגרה טוגו את שגרירותה ששכנה בתל אביב-יפו ושהוקמה ב-1988.[9]

בשנת 2005 שיגרה טוגו לישראל 8 משתלמים, והמדינות שיתפו פעולה בתחומי החקלאות והפיתוח הקהילתי.[10] באותה השנה התברר שנשיא טוגו גנאסינגבה אייאדמה לקה בהתקף לב כשהיה בדרכו לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי.[11]

פאורה גנאסינגבה ביקר מספר פעמים בישראל. גנאסינגבה ערך ביקור רשמי בישראל בשנת 2012 ונפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס. השניים דנו בשיתופי פעולה בתחום החקלאות ובתחומים נוספים. גנאסינגבה אמר: "דעו כי אנו מבטאים את תמיכתנו בגאווה רבה גם במועצת הביטחון של האו"ם. איננו יכולים לוותר על ידידות כה נפלאה עם מדינה שהצליחה לשגשג בסביבה כל כך עוינת".[12] בביקורו במפעל רותם אמפרט נגב. הוא אמר במהלך הביקור: "בהיותנו מדינה שמפיקה פוספט, התרשמנו מאוד מהיכולות ומהמומחיות שלכם בייצור פוספט. [...] פוספט הוא מרכיב מרכזי בייצור דשנים והוא מסייע במאבק העולמי ברעב".[13]

באוגוסט 2016 שוב ביקר גנאסינגבה בישראל ונפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו.[14] נתניהו אמר בפגישה: "ברצוני להביע הכרת תודה עמוקה על עמדת טוגו בפורומים הבינלאומיים. הייתם ידידותיים שם כלפינו באופן עקבי ועמדתם לא רק למען ישראל, עמדתם למען האמת פעם אחר פעם".[15] בספטמבר 2016 שב לישראל לצורך השתתפות בהלוויית שמעון פרס.

ב-21 בדצמבר 2017 טוגו הייתה המדינה היחידה מאפריקה ואחת מ-9 מדינות שהתנגדו לגינוי האו"ם להכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ המכירה בירושלים כבירת ישראל, שהתקיימה בעצרת האו"ם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי טוגו–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרפובליקה של טוגו, באתר משרד החוץ
  2. ^ אריה עודד, אפריקה וישראל, 2010, עמ' 10
  3. ^ טוגו, באנציקלופדיה ynet
  4. ^ יצא נשיא טוגו, דבר, 14 באפריל 1964
  5. ^ אריה עודד, אפריקה וישראל, 2010, עמ' 112
  6. ^ אריה עודד, אפריקה וישראל, 2010, עמ' 252
  7. ^ אריה עודד, אפריקה וישראל, 2010, עמ' 253
  8. ^ נפתחה שגרירות ישראל בבירת טוגו, דבר, 27 בפברואר 1962
  9. ^ אריה עודד, אפריקה וישראל, 2010, עמ' 381
  10. ^ שנתון המסכים הרשמיים 2005, עמ' 204
  11. ^ מת נשיא טוגו, אייאדמה, השליט הוותיק ביותר באפריקה, באתר הארץ
  12. ^ נשיא טוגו לפרס: "נתמוך בכם גם במועצת הביטחון", באתר מגפון (אתר חדשות), ‏28 בנובמבר 2012
  13. ^ משה פריאל, אורח יוצא דופן ברותם אמפרט: נשיא טוגו, באתר nrg‏, 6 בדצמבר 2012
  14. ^ עדו בן פורת, נשיא טוגו לריבלין: מעריצים את ישראל, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2016
  15. ^ איציק וייס, נתניהו לנשיא טוגו: "רוצים להעמיק את שיתוף הפעולה", באתר חדשות 0404‏, 10 באוגוסט 2016