יחסי טורקיה–לבנון
| יחסי טורקיה–לבנון | |
|---|---|
|
|
| |
| טורקיה | לבנון |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 783,562 | 10,400 |
| אוכלוסייה | |
| 86,150,023 | 5,251,005 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 905,988 | 23,132 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 10,516 | 4,405 |
| משטר | |
| משטר נשיאותי | רפובליקה פרלמנטרית |
יחסי טורקיה–לבנון (בטורקית: Lübnan-Türkiye ilişkileri; בערבית: العلاقات اللبنانية التركية) הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה הטורקית ובין הרפובליקה הלבנונית.
אף כי העניינים בין אנקרה לביירות מעולם לא היו מתוחים, היחסים בין טורקיה ללבנון היו ברובם רדומים וקרים בגלל השקט של ראש הממשלה הטורקי כלפי האינתיפאדה השנייה ובגלל קרבתה לישראל. עם זאת, ביחסים בין המדינות יש תקווה לשיפור היחסים בגלל פעולותיו של רג'פ טאיפ ארדואן במהלך מבצע עופרת יצוקה. כמו כן, שתי המדינות קשורות בהיסטוריה משותפת, מכיוון שלבנון קיבלה את עצמאותה מסוריה העות'מאנית[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האימפריה העות'מאנית, שלטה בלבנון כחלק מווילאייט סוריה, ולבנון נחשבה כאזור המגוון ביותר באימפריה העות'מאנית. היו כמה מתחים אתניים ודתיים, ובמיוחד מלחמת האזרחים הידועה לשמצה בהר הלבנון בשנת 1860 שהרסה את לבנון, ובעקבותיה העות'מאנים הטילו שליטה קפדנית עוד יותר בלבנון.
יחסים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכסוך עם איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת טורקיה בראשות רג'פ טאיפ ארדואן רואה את חזבאללה, המגובה על ידי איראן, באורח שלילי, המבוסס על טראומה היסטורית בלבנון והאיום על מורשת טורקית בלבנון. לכן טורקיה ביקשה לקיים קשר הדוק יותר עם לבנון, כדי לנטרל את ההשפעה האיראנית בתוך לבנון. זרם לוחמי חזבאללה המגיעים לסוריה נלחמים נגד הצבא הסורי החופשי המגובה על ידי הטורקים[2] הוא גם הסיבה לכך שטורקיה מנסה ליצור קשרים חזקים יותר עם לבנון כדי להחליש את תפקידה של איראן בלבנון.
רצח העם הארמני[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבנון הייתה המדינה הערבית הראשונה שהכירה ברצח העם הארמני בשנת 1997, שמוכחש על ידי טורקיה. מה שדרדר את מערכת היחסים בין שתי המדינות לשפל.
יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיה מחזיקה בלבנון שגרירות בביירות בלבד, ואילו לבנון מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה וקונסוליה כללית באיסטנבול[3].
