יחסי טורקיה–קנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי טורקיה–קנדה
טורקיהטורקיה קנדהקנדה
Canada Turkey Locator.svg
טורקיה קנדה
שטחקילומטר רבוע)
769,630 9,093,510
אוכלוסייה
84,339,067 37,742,154
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,186,000 1,774,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
25,919 47,003
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית

יחסי טורקיה–קנדה הם יחסי החוץ בין קנדה לטורקיה. שתי המדינות הן חברות G-20, נאט"ו, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, האומות המאוחדות וארגון הסחר העולמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהגרים הטורקים הראשונים הגיעו לקנדה בסוף המאה ה-19 מתחומי האימפריה העות'מאנית[1]. בשנת 1922, זמן קצר לאחר קבלת עצמאותה, החליטה קנדה את ההחלטה הראשונה של מדיניות החוץ שלה בניגוד לבריטניה שהיא לא תשתתף במלחמה עם טורקיה במהלך משבר צ'נקלה[2]. הקשר הרשמי הראשון בין שתי המדינות התרחש בשנת 1943 כאשר ממשלת טורקיה הודיעה לאוטווה על כוונתה לפתוח שגרירות קבועה, שנפתחה בשנת 1944.[3] קנדה החזירה אחר כך בשנת 1947 בפתיחת שגרירות באנקרה.[4]

במהלך המלחמה הקרה, היחסים בין שתי המדינות התפתחו בעיקר סביב שיתוף פעולה צבאי וביטחוני במסגרת נאט"ו[3]. במרץ 1985 תקפו שלושה מחברי הצבא המהפכני הארמני את השגרירות הטורקית באוטווה והחזיקו את השגריר וכמה אנשים נוספים בשגרירות. התוקפים רצו שטורקיה תכיר ברצח העם הארמני. לאחר ארבע שעות, שוחררו בני הערובה ללא פגע והחמושים הובאו למעצר המשטרה.[5] זו הייתה התקיפה השלישית על הצוות הדיפלומטי הטורקי באוטווה על ידי תוקפים ארמנים בשלוש שנים.

בשנת 2004, הפרלמנט הקנדי הכיר רשמית ברצח העם הארמני[6]. ההכרה של קנדה השפיעה לרעה על היחסים הדו-צדדיים בין המדינות[3].

נערכו הרבה ביקורים רמי דרג בין מנהיגי שתי המדינות. ביוני 2010, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ביקר בקנדה כדי להשתתף בפסגת ה-G20 בטורונטו. בנובמבר 2015 ביקר ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו בטורקיה בכדי להשתתף בפסגת ה-G20 באנטליה[7].

ביוני 2019 חתמו קנדה וטורקיה על מזכר הבנות להקמת ועדה כלכלית וסחר משותפת, במטרה לקיים פגישות שנתיות בין פקידים ועסקים קנדיים וטורקים להרחבת הזדמנויות סחר והשקעות דו צדדיות[4].

יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 הסתכם המסחר בין שתי המדינות ב-2.4 מיליארד דולר[3]. למעלה מ-350 חברות קנדיות משקיעות בטורקיה, בעיקר בתחומי האנרגיה, הכרייה, טכנולוגיית המידע והתשתיות.

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי טורקיה–קנדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]