יחסי יוון–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי יוון–ישראל
יווןיוון ישראלישראל
Israel-Greece locator.png
יוון ישראל
שטחקילומטר רבוע)
128,900 22,072
אוכלוסייה
10,423,054 9,210,100
תמ"ג (במיליוני דולרים)
299,300 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
28,715 34,430
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס משמאל, בעת ביקורו בישראל עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, נובמבר 2015

יחסי יוון–ישראל מתארים את הקשרים הבילטראליים בין מדינת ישראל לרפובליקה ההלנית של יוון. מאז שנת 1990 לישראל שגרירות בבירת יוון, אתונה. ליוון יש שגרירות בתל אביב, קונסוליה מרכזית בירושלים וקונסול של כבוד בחיפה.

עד לשנת 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך עשרות שנים היו היחסים קרירים וכמעט לא היה קיים שיתוף פעולה בין המדינות, בעיקר בגלל תמיכתה של יוון בצד הערבי במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי והעדפתה של ישראל את טורקיה כשותפה אסטרטגית על פני יוון[1]. יוון הצביעה באו"ם נגד תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר, 1947, יחד עם מדינות ערב. במשך רוב השנים יוון העדיפה לשמור על נייטרליות וחוסר התערבות בסכסוך הישראלי ערבי כמו למשל כאשר נמנעה בהחלטה 3379 של האומות המאוחדות. בשנת 1990 השתדרג מעמד היחסים מ"נציגות דיפלומטית" לרמת שגרירויות. משנת 1999 חל שיפור בשיתוף הפעולה בין המדינות, בעיקר בתחומי הסחר והביטחון.

התחממות היחסים החל מ-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוקי אפאצ'י AH-64 של חיל האוויר הישראלי ושל חיל האוויר היווני במהלך תמרון משותף ביוון

ביולי 2010 הגיע ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדראו (בנו של אנדראס פפנדראו, גם הוא ראש ממשלת יוון בעבר), לביקור בישראל. היה זה הביקור הראשון של ראש ממשלה יווני בישראל. במהלך שהותו בארץ נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן[2]. מאז פגישה זו, החלו היחסים בין המדינות להתחמם בצורה משמעותית. ראש ממשלת ישראל נתניהו ערך ביקור גומלין ביוון באוגוסט 2010 ונפגש עם מקבילו היווני איתו שוחח על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוכנית הגרעין האיראנית והרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני בין מדינותיהם[3]. היחסים בין המדינות המשיכו להשתפר ובכירים נוספים ביקרו במדינה השנייה - כך לדוגמה יצא סגן שר החוץ הישראלי דני איילון לביקור ביוון באוקטובר 2010 שם נפגש עם מקבילו היווני וסיכמו על הרחבת הקשרים הבילטראליים בין המדינות[4]. שבוע לאחר מכן חתמו המדינות על הסכם תעופה שמחליף את ההסכם הישן מ-1952 ומסדיר נוהלי התעופה בין המדינות[5].

במהלך השרפה בכרמל (2010), בעת שביקשה ישראל סיוע בינלאומי לכיבוי השריפה, נעתרה יוון לבקשה ושלחה 4 מטוסי כיבוי ומטוס אספקה[6]. עדות נוספת להתחממות היחסים בין המדינות היא העזרה של השלטונות ביוון לעצירת המשט לעזה (2011). על פי פרסומים בעיתונות, העמיסו שלטונות יוון בירוקרטיה רבה על הספינות במשט על מנת שלא יעזבו את נמלי יוון לכיוון עזה[7].

ב-5 בפברואר 2013 הגיעה שרת התיירות של יוון, אולגה קפאלוגיאני, לביקור ממלכתי בישראל. במהלך הביקור סיירה באתרים היסטוריים בישראל, ונפגשה עם הנשיא שמעון פרס, אשר העניק לה מדליה מיוחדת[8]. במהלך יריד התיירות הישראלי שבגני התערוכה שבתל אביב שהתקיים ב-3 בפברואר 2013, בלטה נוכחות מרשימה של סוכנים ואנשי תיירות מיוון.

בדצמבר 2014 התקיים במרכז אתונה כנס לחיזוק היחסים בין יוון לישראל על רקע התפשטות האסלאם הקיצוני ברחבי אירופה[9]. בקיץ 2014 מונה לראשונה נספח צבאי של ישראל ביוון, על רקע הידוק היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות והקפאת יחסים ביטחוניים עם טורקיה.

במרץ 2016 ביקר נשיא יוון פרוקופיס פבלופולוס בישראל, ובין השאר נפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו וביקר ביד ושם. בפגישותיו נדונו שיתופי פעולה בתחומי הביטחון והתיירות. בפגישותיו בישראל הדגיש פבלופולוס שאירופה חייבת להתמודד עם משבר הפליטים שמציפים אותה בדרכים הומניות, ולהתנגד לגזענות, לשנאת זרים ולאנטישמיות[10]. בשנת 2016 כאשר פרצו שריפות בצפון ישראל יוון שלחה 2 מטוסי כיבוי.

שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי עם מקבילו היווני ניקוס דנדיאס בעת ביקור האחרון בישראל ב-13 באוגוסט 2020 (בעיצומה של התפרצות נגיף הקורונה בישראל)

ב-16 ביוני 2020 ביקר ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בישראל, בראש משלחת שכללה עוד מספר שרים, ובין השאר נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ. בפגישותיו נדונו חידוש טיסות התיירים ליוון לאחר שהושעו בעקבות בעקבות מגפת הקורונה, שיתופי פעולה בנושאי חקלאות, ביטחון וסייבר ועל הסכסוך של יוון עם טורקיה[11][12]. ב-13 באוגוסט ביקר בישראל שר החוץ ניקוס דנדיאס, במהלכו סוכם עם נתניהו ועם מקבילו הישראלי גבי אשכנזי על מתווה שיאפשר כניסת 600 תיירים ישראלים למקומות מסוימים ביוון מדי שבוע עם בדיקת קורונה ובידוד מקוצר.[13]

ישראל, יוון וקפריסין בונות יחדיו כבל חשמל תת-ימי בשם מגשר אירו-אסיה המיועד לחבר בין רשתות החשמל של שלוש המדינות.

יחסים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור ראש המטה הכללי של צבא יוון, גנרל כריסטוס כריסטודולו, בישראל כאורחו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, אוקטובר 2019

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי יוון–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טורקיה ויוון מסוכסכות ביניהן, בין היתר על השליטה באי קפריסין
  2. ^ שה"ח ליברמן נפגש עם ראש ממשלת יוון פפנדראו, אתר משרד החוץ של ישראל, 22 ביולי 2010
  3. ^ רוני סופר, רה"מ על המכתב: שרה תמיד עוסקת במצוקה, באתר ynet, 16 באוגוסט 2010
  4. ^ סגן שר החוץ, דני אילון, יעמוד בראש צוות להרחבת היחסים הבילטראליים עם יוון, אתר משרד החוץ, 10 באוקטובר 2010
  5. ^ הסכם תעופה ישראל-יוון, אתר משרד החוץ, 18 באוקטובר 2010
  6. ^ ראו השרפה בכרמל (2010) - סיוע בינלאומי לכיבוי השריפה
  7. ^ רון בן ישי, על הנפלאות אשר חוללו היוונים, באתר ynet, 4 ביולי 2011
  8. ^ לשכת הפרסום הממשלתית
  9. ^ כנס לחיזוק היחסים בין ישראל ליוון נערך במרכז אתונה. נשיא הכנס: זכותה של ישראל להגן על עצמה מפני חיות אדם.
  10. ^ אריה מקל, ‏ביקור נשיא יוון - עוד סימן להתהדקות היחסים, באתר ישראל היום, 31 במרץ 2016.
  11. ^ איתמר אייכנר, ראש ממשלת יוון יגיע היום לביקור: "מחכים לקבל את הישראלים", ynet, ‏16 ביוני 2020
  12. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "חידוש הטיסות ליוון וקפריסין - 1 באוגוסט", ynet, ‏16 ביוני 2020
  13. ^ הודיה כריש חזוני, ‏ללא חובת בידוד: התיירות מישראל ליוון צפויה להתחדש, בעיתון מקור ראשון, 13 באוגוסט 2020