יחסי יפן–ליטא
| יחסי יפן–ליטא | |
|---|---|
|
|
| |
| יפן | ליטא |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 377,915 | 65,300 |
| אוכלוסייה | |
| 122,793,587 | 2,699,008 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,231,141 | 70,334 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,457 | 26,059 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית עם מאפיינים נשיאותיים |
| שגרירים | |
| קזוקו שירשי | ג'דימינס וארבוליס |
יחסי יפן–ליטא הם היחסים הדו-צדדיים שבין יפן לבין רפובליקת ליטא. ליפן שגרירות בווילנה,[1] ולליטא יש שגרירות בטוקיו.[2] יפן הייתה אחת מהמדינות המעטות שהכירו בכיבוש הסובייטי של המדינות הבלטיות, כולל ליטא.
בפברואר 1992 הוקמה בדנמרק שגרירות יפן שהייתה אחראית על היחסים עם ליטא, ובשנת 1997 הוקמה שגרירות בווילנה. ביוני 1998 הוקמה בטוקיו שגרירות ליטא ביפן.[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקופה שבין שתי מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-3 בינואר 1919 הכירה יפן בליטא דה פקטו, ותאריך זה נחשב לתאריך בו נוסדו היחסים בין שתי המדינות. ב-8 בפברואר 1929 נחתם הסכם שביטל את הצורך באשרות בין שתי המדינות ובשנת 1930 נחתם הסכם סחר ומשלוח.
בתקופת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 בנובמבר 1939 הוקמה הקונסוליה היפנית בקובנה שבליטא בראשות הקונסול צ'יאונה סוגיהארה, עם זאת, בשל הכיבוש הסובייטי של המדינה הקונסוליה נסגרה לאחר שנה בלבד. ב-1940 סייע סוגיהארה להימלטות יהודים על ידי הנפקת אשרות מעבר בקובנה.[4] סוגיהארה היה אז הקונסול במשלחת הדיפלומטית של יפן והתעלם מהוראות ממשלת יפן וסייע בהצלת 10,000 פליטים.[5]
היחסים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1989 נוסדה שותפות הדוקה בין העיר קוג'י שביפן לקלייפדה שבליטא.[6]
יפן הכירה מחדש בליטא ב-6 בספטמבר 1991, וחודש לאחר מכן שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ביניהן. בשנת 1997 הוקמה שגרירות יפן בליטא ובשנת 1998 הוקמה שגרירות ליטא בטוקיו.
במרץ 2016 שתי המדינות סיכמו על שיתוף פעולה בתחום הבטיחות הגרעינית.[7][8]
יחסים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2016 שלוש ספינות הדרכה של חיל הים של יפן הפליגו לנמל קלייפדה על מנת לחגוג 25 שנים של יחסים דיפלומטיים. שר החוץ של ליטא לינאס אנטאנאס לינקביצ'יוס קידם בברכה את כלי השיט היפנים ואת השותפות האיתנה של שתי המדינות המבוססת על ערכי יסוד זהים וציין את הדיפלומט סוגיהארה.[9]
ביקורים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2001 ערך נשיא ליטא, ולדאס אדמקוס ביקור רשמי ביפן, ובמהלך ביקורו, ב-11 באפריל נפגש עם ראש ממשלת יפן יושירו מורי ושוחח עמו על השקפותיהם בנושאים שונים, הכוללים את היחסים בין שתי המדינות, היחסים עם רוסיה והצטרפות ליטא לנאט"ו ולאיחוד האירופי.[10]
במאי 2007 הקיסר והקיסרית של יפן אקיהיטו ומיצ'יקו, קיסרית יפן.[11][12]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר שגרירות ליטא ביפן
- אתר שגרירות יפן בליטא
- אתר פדרציית הג'ודו של ליטא (בליטאית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שגרירות יפן בווילנה, ליטא
- ^ שגרירות ליטא בטוקיו, יפן, באתר EMBASSYPAGES.COM
- ^ הרפובליקה של ליטא, באתר משרד החוץ של יפן (ביפנית)
- ^ Associated Press, דיפלומט יפני עזר ל-8,000 יהודים לברוח מהנאצים, The Desert News, 1994
- ^ ג'ונתן וואטס, יפן סוף סוף הכירה ב'שינדלר' שלה, באתר הגרדיאן, 9 באוקטובר 2000
- ^ 20 שנה של שותפות בין ערים בליטא ויפן, 31 באוגוסט 2009
- ^ ליטא ויפן הסכימו לשתף פעולה בפיתוח אנרגיה גרעינית ולחלוק ניסיון בתחום זה, באתר The Baltic Course, 2 במרץ 2016
- ^ ליטא ויפן ישתפו פעולה בתחום הבטיחות הגרעינית, באתר The Baltic Times, 1 במרץ 2016
- ^ חדשות שבועיות מליטא: שר החוץ של ליטא מברך את ספינות חיל הים של יפן בקלייפדה, באתר קונסוליית ליטא בטנזניה
- ^ ראש הממשלה נפגש עם נשיא ליטא, באתר What's up around the Prime Minister, 11 באפריל 2001 (באנגלית)
- ^ קיסר יפן מתקבל בחגיגיות בארמון הנשיא, באתר נשיא הרפובליקה של ליטא, 26 במאי 2007
- ^ סוכנות הידיעות הצרפתית, קיסר יפן מבקר בליטא, The Manila Times, 2007
