יחסי ישראל–נאורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ישראלנאורו
ישראלישראל נאורונאורו

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנד
ישראל נאורו
שטחקילומטר רבוע)
22,072 21
אוכלוסייה
9,881,600 12,858
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 151
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,829 11,738
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה
נשיא ישראל יצחק הרצוג נפגש עם שגרירת נאורו הלא-תושבת מרגו דייה (Margo Deiye), 2021

יחסי ישראל–נאורו הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של נאורו.

את ישראל מייצג בנאורו שגריר שאינו תושב בירושלים - טיבור שלו-שלוסר וקונסוליית כבוד ביארן, בעוד שאת נאורו בישראל מייצג קונסול הכבוד ואיש התקשורת הישראלי דוד בן בסט[1][2], לצד קונסוליית כבוד בראש העין[3].[דרושה הבהרה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מימי עצמאותה הראשונים של נאורו בשנת 1968, נחשבת המדינה, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל, מיקרונזיה ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בינלאומיים, ובין היתר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האומות המאוחדות[4]. מדינת ישראל מכירה בנאורו החל מעת הכרזת עצמאותה.[5]

נשיא נאורו, מרקוס סטפן, קיים ביקור רשמי בישראל במהלך ינואר 2010, יחד עם שר החוץ והמסחר של נאורו, ד"ר קיארן קקה, ושגרירת נאורו באו"ם, מרלן מוזס. במסגרת הביקור הממלכתי נפגשו שלושת הבכירים עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, שהעלה על נס את התמיכה הנאורית הבלתי מסויגת בישראל. כמו כן נפגש נשיא נאורו עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם שר החוץ, אביגדור ליברמן, ועם שרים נוספים בישראל. במסגרת הביקור, שכלל גם סיור ברמת הגולן, נטע הנשיא עץ בגן האומות שבהר הרצל[6].

בהמשך השנה מינה נשיא נאורו את מר דוד בן בסט כקונסול כללי בישראל[7].

במהלך שנת 2011 חתמו שתי המדינות על הסכם פטור מוויזה, אשר מאפשר לאזרחי שתי המדינות לקיים ביקור תיירותי לזמן מוגבל במדינה השנייה ללא צורך בהנפקת ויזה[8][9].

ב-29 בנובמבר 2012 הייתה נאורו בין 9 המדינות (איי מרשל, ארצות הברית, ישראל, נאורו, מיקרונזיה, פלאו, פנמה, צ'כיה, קנדה) שהצביעו נגד ההחלטה לשדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם – מישות משקיפה שאינה מדינה, למדינה משקיפה שאינה חברה (החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם)[10].

ביוני 2017 ביקר נשיא נאורו בישראל, ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בדצמבר 2017 תרמה ישראל 250 אלף שקל למתקן שפכים באי, באותו החודש הצביעה נאורו נגד בהצבעה באו"ם אשר דנה בגינוי הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל[11]. מוקדם יותר באותה שנה נפגשה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי עם בארון ואקה בוועידה[12][13].

סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל - מש"ב חילקה כ-20 מלגות לנאורו בשנת 2017 בנוסף לאספקה רפואית והדרכה[14].

באוגוסט 2019 הכירה נאורו רשמית בירושלים כבירת ישראל[15][16][17]. שר החוץ הישראלי ישראל כ"ץ שיבח את החלטת המדינה לצד הדיפלומט הישראלי יובל רותם[18][19].

בנובמבר 2021, נאורו הייתה אחת 7 מדינות שהצביעו בעד ישראל בהחלטה באו"ם[20]. חודש לאחר מכן, הצביעה נאורו שוב בעד ישראל בהחלטה נוספת[21].

באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע על ישראל גינתה נאורו את חמאס, וקראה לקהילה הבינלאומית להתפלל לחזרתם של השבויים והנעדרים[22].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–נאורו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים איסרוביץ, ‏דיפלומט השנה של מועדון השגרירים: קונסול הכבוד של מדינת האי הקטנה, באתר מעריב אונליין, 29 באפריל 2021
  2. ^ דיפלומטיה בקטנה: מנכ"ל רדיוס מונה לקונסול הכבוד של נאורו, באתר www.makorrishon.co.il
  3. ^ ynet, לצדנו באו"ם: הנשיא הכי מצחיק והמדינה הכי שמנה, באתר ynet, 21 בדצמבר 2017
  4. ^ המאבק הדיפלומטי על איי האוקיינוס השקט, באתר nrg
  5. ^ בכמה שורות, על המשמר, 1 בפברואר 1968
  6. ^ The Presidents of Micronesia and Nauru Plant Olive Trees in the Forest of Nations, באתר קרן קיימת לישראל
  7. ^ אלה ברייר, דיפלומטיה בקטנה: מנכ"ל רדיוס מונה לקונסול הכבוד של נאורו, באתר nrg‏, 2 בפברואר 2010
  8. ^ רוצים לטייל בנאורו? בקרוב פטור מויזה, באתר ערוץ 7
  9. ^ אפשר לארוז: בקרוב - פטור מאשרה לנאורו, באתר News1
  10. ^ איתמר אייכנר, איים נגד הזרם: התומכות הקטנות בישראל באו"ם, באתר ynet, 2 בדצמבר 2012
  11. ^ איתמר אייכנר, התרומה לאי הזעיר שתמך בהצהרת ירושלים: מתקן לטיהור שפכים, באתר ynet, 28 בדצמבר 2017
  12. ^ Israel thanks Nauru; offers water and agri-training, Israel National News, ‏2017-06-11 (באנגלית)
  13. ^ Arutz Sheva Staff, Netanyahu: Nauru has been a wonderful friend to Israel, Israel National News, ‏2017-06-12 (באנגלית)
  14. ^ Nauru recognises Jerusalem as Israel's capital, Middle East Monitor, ‏2019-08-29 (באנגלית בריטית)
  15. ^ Two More Countries Recognize Jerusalem as Israel's Capital, CBN News, ‏2019-08-29 (באנגלית)
  16. ^ Republic of Nauru recognizes Jerusalem as Israel’s capital, JNS.org, ‏2019-08-29 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ איתמר אייכנר, המדינה החדשה שהכירה בירושלים כבירת ישראל, באתר ynet, 29 באוגוסט 2019
  18. ^ Nauru to recognise Jerusalem as Israeli capital, RNZ, ‏2019-09-02 (ב־)
  19. ^ Nauru, Honduras recognize Jerusalem as Israel’s capital, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ 157 nations call on Israel to halt exploitation of Palestinian resources, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ T. O. I. staff, UN moves forward with unprecedented open-ended probe against Israel, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ נאורו בגינוי מתקפת הטרור, באתר LOOP