יחסי ישראל–פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–פורטוגל
ישראלישראל פורטוגלפורטוגל
Israel-Portugal Locator.svg
ישראל פורטוגל
שטחקילומטר רבוע)
20,770 92,090
אוכלוסייה
8,424,904 10,355,493
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 314,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 30,332
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה
נשיא המדינה ראובן ריבלין ושגריר פורטוגל הנכנס ז׳ואה-ברנרדו דה אוליברה מרטינס וינשטיין, נובמבר 2017

יחסי ישראל–פורטוגל הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל והרפובליקה הפורטוגלית. היחסים כוננו בשנת 1977. לישראל יש שגרירות בליסבון ולפורטוגל יש שגרירות בתל אביב-יפו. כמו כן, פורטוגל מחזיקה בקונסוליה בחיפה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל, ברוב הצבעות האו"ם בעניינים של מדינת ישראל פורטוגל נמנעת, כמו בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, או מצדדת במדינות ערב. בתחילת 1977 החליטה ממשלתו של מריו סוארש לקשור קשרים דיפלומטיים עם ישראל בראשותו של יצחק רבין. היחסים בין שתי המדינות הושפעו רבות מההיסטוריה של יהודי פורטוגל ואנוסי פורטוגל.

משנת 1958 ועד לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים יוצגה ישראל בליסבון על ידי קונסוליה כללית עד לפתיחת השגרירות.[2]

ב-20 בדצמבר 2005 נחתם מזכר הבנה בדבר חילופי מידע ומעקב אחרי פעילות ניירות ערך בין שתי המדינות.

ב-26 בספטמבר 2006 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ופורטוגל. האמנה אושררה בישראל ב-22 בפברואר 2007 ובפורטוגל ב-15 בינואר 2008.[3]

ביקורים רשמיים מטעם שתי המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בינואר 2011 ערך שר החוץ אביגדור ליברמן ביקור רשמי בבריטניה ובפורטוגל. ליברמן הגיע לפורטוגל ב-25 בינואר באותה שנה, ומהלך הפגישה בליסבון נפגש ליברמן עם שר החוץ של פורטוגל, לואיש אמאדו, עם נשיא הפרלמנט, ג'יימה גמא ועם ראשי הקהילות היהודיות בפורטוגל.[4]

ב-9 בספטמבר 2007 ביקר בירושלים שר החוץ הפורטוגלי לואיש אמאדו. במהלך הביקור נפגש אמאדו עם שרת החוץ ציפי לבני, נשיא המדינה שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, חבר הכנסת יוסי ביילין ועם שליח הקוורטט למזרח התיכון טוני בלייר ששהה באותה העת בירושלים.[5]

זכאות לדרכון פורטוגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הודיעה ממשלת פורטוגל כי בכוונתה לאפשר לצאצאי המגורשים מהמדינה לקבל אזרחות פורטוגלית, ולמעשה גם כרטיס כניסה לאיחוד האירופי. לאחר טיפול בנושא, שארך קרוב לשנתיים, הממשלה הפורטוגלית חוקקה חוק המעניק הקלות לקבלת דרכון פורטוגלי ואזרחות מקומית לצאצאי היהודים שגורשו או עזבו את המדינה מסוף המאה ה-15 ואילך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]