יחסי ישראל–קטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–קטר
ישראלישראל קטר (מדינה)קטר (מדינה)
Israel Qatar Locator.png
ישראל קטר
שטחקילומטר רבוע)
22,072 11,610
אוכלוסייה
9,210,100 2,881,053
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 339,500
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,430 117,839
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה

היחסים בין מדינת ישראל למדינת קטר ידעו עליות ומורדות. עד לשנת 2009 קיימו המדינות יחסים דיפלומטיים וכלכליים, אולם לאחר מבצע עופרת יצוקה ניתקה קטר לאות מחאה את יחסיה עם ישראל באופן מרבי. היחסים התבטלו רשמית ב-2011 כאשר ישראל החליטה לסגור את משרדיה בקטר עקב עמדותיה האנטי ישראליות ותמיכה בחמאס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 הודיעה קטר על ניתוק קשרי הדואר עם ישראל[1]. בשנות ה-70 נטלה קטר חלק בחרם הערבי על ישראל[2].

הקשר הראשון בין המדינות החל בשנת 1993 כאשר יוסי ביילין, סגן שר החוץ, נפגש עם שגריר קטר בוואשינגטון. ב-1994, נפגש משה שחל, שר האנרגיה, פעמיים בלונדון עם שר החוץ הקטרי בכדי לדון במכירת גז טבעי לישראל. לפגישה השנייה, בינואר 1994, הצטרף גם שר החוץ שמעון פרס[3].

בשנת 1996 ישראל פתחה לראשונה נציגות כלכלית קבועה בדוחה, והתקיים משא ומתן על מכירת גז לישראל[4][5]. זמן קצר לאחר מכן ביקר ראש הממשלה, שמעון פרס, בקטר[6]. בנובמבר 1997 נערכה הוועידה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה בדוחא, בהשתתפות משלחת מישראל[7]. באותה עת גם החלו אנשי עסקים ישראלים לפעול במדינה[8].

בינואר 2007, ביקר שוב שמעון פרס בקטר, בעת כהונתו כממלא מקום ראש הממשלה, ונפגש עם האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני[6].

באפריל 2007, יו"ר האיגוד האולימפי של קטאר, השייח סעוד בן עבד אלרחמן ביקר בישראל, והניח את אבן הפינה לאצטדיון דוחה בסכנין, ששופץ והורחב בתרומה של ממשלת קטר[9].

בספטמבר 2007, שרת החוץ ציפי לבני נפגשה עם האמיר בעצרת האו"ם בניו יורק[10], ובאפריל 2008 דווח כי ביקרה בקטר[11].

בתחילת שנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה הורתה קטר לראש הנציגות הישראלית בדוחה לעזוב את המדינה וניתקה את קשריה הכלכליים עם ישראל[12]. עם זאת, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה קטר כי תהיה מוכנה לחדש עם המגעים עם ישראל, בתנאי שתוקפא הבניה בהתנחלויות[13].

ברשת אל-מנאר של חזבאללה נטען ב-2011 כי בין המדינות מתנהל תיאום ביטחוני הדוק[14].

ב-23 באוקטובר 2012, ביקר האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני בעזה. הוא היה מנהיג המדינה הראשון שביקר בעזה לאחר עליית החמאס לשלטון ברצועה ב-2007[15].

כמו בדרכונים של מלזיה, בנגלדש ופקיסטן, גם בדרכון של קטר מצוין בתוכנו שהוא תקף לכל המדינות פרט לישראל[דרוש מקור].

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן, האשים שר החוץ אביגדור ליברמן את קטר בכך שהיא מחבלת יחד עם טורקיה במאמצים המצריים להשיג הפסקת אש. במקביל החל שר התקשורת גלעד ארדן לפעול להסרת שידורי אל-ג'זירה בישראל[16].

במאי 2017 אמיר קטר, שייח תמים בן חמד אל ת'אני, צוטט ברשת "אל-ערבייה" באומרו כי יחסי קטר וישראל "טובים", וכי הוא נחוש לעזור לתווך הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. לאחר פרסום ההתבטאויות סוכנות הידיעות הרשמית הקטרית פרסמה כי אתר הסוכנות נפרץ וכי הופץ פרסום שקרי שיוחס לאמיר. בהמשך אותה שנה הסתייע הלובי למען קטר, הפועל בארצות הברית, בחוות דעתו של המזרחן הישראלי שמעון שפירא, שכתב לקונגרס:

"על בסיס הניסיון והידע שלי אני יכול לומר שקטר לא סיפקה נשק לחמאס. קטר מסייעת במיזמים הומניטריים כמו בניית בתים ושכונות חדשות. החומרים שמסופקים לעזה מפוקחים על ידי מערכת הביטחון הישראלית, בראשות גנרל פולי מרדכי."[17]

בפברואר 2020 ביקרו בקטר בחשאי ראש המוסד יוסי כהן ואלוף פיקוד דרום הרצי הלוי ונפגשו עם בכירים בנסיכות, במסגרת מאמצי ההסדרה ברצועת עזה[18].

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 השתתפה לראשונה הטניסאית הישראלית שחר פאר בטורניר דוחה.

ב-2013 השתתפה לראשונה נבחרת ישראל בשחייה בתחרות גביע העולם בדוחה, והשחיינית הישראלית עמית עברי אף זכתה במדליית כסף. בעת טקס הענקת מדליות למנצחים, לצד שמה הופיע דגל חסר צבע במקום דגל ישראל. כחודש לאחר מכן יו"ר איגוד הכדוריד של ישראל השתתף בקונגרס איגוד הכדוריד העולמי בדוחה ודגל ישראל לא היה נוכח בקונגרס[19]. דובר של קטר אמר כי אם נבחרת ישראל בכדורגל תעפיל לטורניר גביע העולם בשנת 2022, שייערך במדינה, הנבחרת תוכל לקחת בו חלק, על אף ניתוק היחסים בין שתי המדינות. ביוני 2015 נפגשו בכיר באיגוד הכדורסל הישראלי ויושב ראש הוועד האולימפי של קטאר[20].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קטאר הפסיקה קשר הדואר עם ישראל, חרות, 27 ביולי 1960
  2. ^ א. טבק, כוויית מציעה לאסור על ישראל להשתתף בטורנירים אסייניים, מעריב, 19 באוגוסט 1974
  3. ^ שרה ליבוביץ-דר, מופע הגז של רבקה מארק, באתר הארץ, 12 במרץ 2002
  4. ^ אורה קורן, ‏בכל זאת ועידת קהיר, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
  5. ^ אורה קורן, קטאר, ‏קטאר ממתינה לתשובה סופית מישראל בנושא פרוייקט יבוא הגז הטבעי מהנסיכות, באתר גלובס, 11 בנובמבר 1996
  6. ^ 1 2 אבי יששכרוףאמיר קטאר: ישראל צריכה לדבר עם חמאס, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
  7. ^ ביקורת על ישראל בהודעת הנעילה של ועידת קטאר: שטחים תמורת שלום, באתר גלובס, 19 בנובמבר 1997
  8. ^ אורה קורן, ‏מנסים לפרוץ דרך למפרץ, באתר גלובס, 17 ביוני 1997
  9. ^ ג'קי חורי, הקטארים ביקרו בדוחא, באתר הארץ, 27 באפריל 2007
  10. ^ יצחק בן חורין, ניו יורק, פגישה מחוץ ללו"ז: לבני נפגשה עם אמיר קטאר, באתר ynet, 25 בספטמבר 2007
  11. ^ ניר יהב‏, "ציפי לבני תיפגש עם בכירים סורים בקטאר", באתר וואלה! NEWS‏, 8 באפריל 2008
  12. ^ ברק רבידקטאר ניתקה יחסים, ישראל בתגובה מקשה על אל-ג'זירה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
  13. ^ פנחס וולף‏, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטאר, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באוגוסט 2009
  14. ^ דיווח: "מטוסי קרב של ישראל נחתו בקטאר", ערוץ 2, 29 ביולי 2011
  15. ^ אבי יששכרוף ועמוס הראל, שליט קטאר יבקר מחר בעזה ל-6 שעות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2012
    אבי יששכרוףהנייה: ביקור שליט קטאר בעזה מוכיח שנשבר המצור, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012
  16. ^ לי-אור אברבך, ‏ארדן: להסיר את שידורי אל-ג'זירה בישראל בשל הסתה חמורה, באתר גלובס, 22 ביולי 2014
    אמיתי זיו, סגירת אל-ג'זירה בישראל היא אווילית, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2014
  17. ^ יוסי מלמן, ‏לצד ההתנהלות השקולה, ליברמן הישן צץ השבוע כשהסית נגד ציבור שלם, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2017
  18. ^ טל שלו‏, ברקע דיוני ההסדרה: הנסיעה החשאית של ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום לקטאר, באתר וואלה! NEWS‏, 22 בפברואר 2020
  19. ^ ynet ספורט, הדגל הישראלי שוב נעלם בקטאר, באתר ynet, 28 באוקטובר 2013
  20. ^ ישראל וקטאר עשויות לשתף פעולה בכדורסל, 6 ביוני 2015