יחסי ישראל-נאורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי נאורו-ישראל
נאורונאורו ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכווייתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael Nauru Locator.svg
אודות התמונה
נאורו ישראל
שטחקילומטר רבוע)
21 20,770
אוכלוסייה
9,692 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
160 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
16,508 37,638
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

בין מדינת ישראל והרפובליקה של נאורו קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, וכן שיתוף פעולה מגוון בנושאים שונים. את ישראל מייצג בנאורו שגריר שאינו תושב, בעוד שאת נאורו בישראל מייצג קונסול הכבוד ואיש התקשורת הישראלי, דוד בן בסט[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מימי עצמאותה הראשונים של נאורו בשנת 1968, נחשבת המדינה, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל, מיקרונזיה ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בינלאומיים, ובין היתר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האומות המאוחדות[2].

נשיא נאורו, מרקוס סטפן (Marcus Stephen), קיים ביקור רשמי בישראל במהלך ינואר 2010, יחד עם שר החוץ והמסחר של נאורו, ד"ר קיארן קקה, ושגרירת נאורו באו"ם, מרלן מוזס. במסגרת הביקור הממלכתי נפגשו שלושת הבכירים עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, שהעלה על נס את התמיכה הנאורית הבלתי מסויגת בישראל. כמו כן נפגש נשיא נאורו עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם שר החוץ, אביגדור ליברמן, ועם שרים נוספים בישראל. במסגרת הביקור גם נטע הנשיא עץ בגן האומות שבהר הרצל[3].

בהמשך השנה מינה נשיא נאורו את מר דוד בן בסט כקונסול כללי בישראל[4].

במהלך שנת 2011 חתמו שתי המדינות על הסכם פטור מוויזה, אשר מאפשר לאזרחי שתי המדינות לקיים ביקור תיירותי לזמן מוגבל במדינה השנייה ללא צורך בהנפקת ויזה[5][6].

ב-29 בנובמבר 2012 הייתה נאורו בין 9 המדינות שהצביעו נגד הכרה במדינה הפלסטינית כמדינה משקיפה באו"ם[7].

ביוני 2017 ביקר נשיא נאורו בישראל, ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כיום לנאורו יש קונסוליית כבוד בראש העין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]