יחסי ישראל–סינגפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ישראלסינגפור
ישראלישראל סינגפורסינגפור

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנד
ישראל סינגפור
שטחקילומטר רבוע)
22,072 719.20
אוכלוסייה
9,855,000 6,040,037
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 466,789
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 77,282
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה (בפועל דיקטטורה)

יחסי ישראל–סינגפור הם יחסים קרובים ביותר, המבוססים על שנים של סיוע והדרכה שהעניקה ישראל לסינגפור החל משנותיה הראשונות, בעיקר בצורת סיוע צבאי. ראשיתו של הקשר בשנת 1965, מיד לאחר פרישת סינגפור מהפדרציה המלזית. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו במאי 1969.[1]

עצמאות סינגפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לישראל שנשלטה בידי הבריטים, הייתה סינגפור מושבה בריטית החל מ-1819, ושימשה מעוז חשוב לאימפריה הבריטית במזרח הרחוק. במלחמת העולם השנייה נכבשה בידי היפנים, שביצעו טבח המוני בתושביה של סינגפור. (שנים אחר כך יספר לי קואן יו, אבי האומה הסינגפורית והאדם שהצעיד אותה למעמד של מעצמה כלכלית, כיצד נמלט מן הטבח, ולמד מהיפנים את כוחו של הפחד, בו ישתמש מאוחר יותר בשנות שלטונו בסינגפור). ב-1955 העניקה בריטניה אוטונומיה לאי. בשנת 1963 התאחדה סינגפור עם מלאיה ועם מדינות סבה וסאראוואק שבצפון האי בורנאו במה שנודע כפדרציה המלזית, אך אולצה לפרוש מהאיחוד בשנת 1965.

קשרים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגפור, בראשותו של לי קואן יו, מנהיג "מפלגת הפעולה העממית" (PAP), הייתה מדינה זעירה, דלת משאבים וידידים, ומוקפת באויבים. בינה לבין מלזיה, בעלת בריתה של בריטניה וארצות הברית, שררה איבה כתוצאה מפרישתה של סינגפור מהפדרציה. היות שמפלגתו של לי קואן יו הייתה אויבתה המרה של המפלגה הקומוניסטית במדינה, אפשרות הקשר עם ברית המועצות והמדינות הקומוניסטיות הייתה חסומה בפניו. על כן, סינגפור חיפשה בעלי ברית אחרים. היא פנתה להודו ולמצרים בבקשת סיוע צבאי, אולם שתיהן התעלמו מבקשתה. לבסוף החליט קואן יו, בדעה אחת עם שר ההגנה גו קנג סווי לפנות לישראל לקבלת עזרה, הצעה שנענתה בחיוב על ידי ישראל.

חודשים מספר אחרי הקמתה של סינגפור הגיעה אליה משלחת של שישה מומחים ישראלים בראשותו של אל"ם יעקב אלעזרי. המשלחת בנתה את הצבא הסינגפורי תחת מעטה חשאיות כבד, כצבא האידיאלי שלא צלחה בנייתו בישראל, לפי תוכניתו של האלוף רחבעם זאבי.[2] בניית הצבא הצליחה כל כך, שכיום נחשב צבא סינגפור הזעירה לצבא החזק והמתקדם בדרום-מזרח אסיה. ברם, הקשרים הצבאיים לא הסתיימו בבניית הצבא: סינגפור נעזרה בישראל גם בתכנונם והרכבתם של המשטרה ושירות בתי הסוהר הסינגפוריים, ועד היום היא נחשבת לאחת הלקוחות הגדולים של אמצעי לחימה ישראלים. תעשיות ביטחוניות ישראליות מחזיקות נציגויות בסינגפור,[3] ומשתתפות באופן קבוע בתערוכה האווירת הבינלאומית - Singapore Air-show, שמתקיימת מדי שנתיים.[4][5] בתערוכה שהתקיימה בפברואר 2022 ביקר גם הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי.[6]

ביטוי פומבי ראשון לסיוע של ישראל לבניית הצבא הסינגפורי נתן "אבי האומה" של סינגפור וראש ממשלתה הראשון, לי קואן יו, בספרו From Third World to First: The Singapore Story 1965-2000, שיצא לאור בשנת 2000.[2] חזר על כך ראש ממשלת סינגפור לי הסיין לונג (בנו של לי קואן יו), במהלך ביקורו בישראל באפריל 2016 בנאומו בירושלים.[7][3]

קשרים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לי קואן יו, אבי האומה הסינגפורית וראש ממשלתה הראשון

קשרים רבים נרקמו בין ישראל לסינגפור גם בתחום האזרחי. בין השאר נבנתה מערכת הבריאות הסינגפורית לפי זו הישראלית, ומומחי חינוך רבים נשלחו לישראל ללמוד את שיטות החינוך שלה, ובעיקר חינוך מתמטי שכן הסינגפורים סוברים ששיטת לימוד המתמטיקה בישראל מעודדת מחשבה יצירתית, תחום בו סינגפור חלשה במיוחד. למרבה האירוניה, דווקא בישראל מעריכים מאוד את החינוך הסינגפורי ומביאים אותו כדוגמה לחינוך למופת. לאחרונה החלו בישראל בהשתלמות מורים ב"חינוך סינגפורי" בטכניון.[8] בשנים האחרונות מושוות ישראל וסינגפור פעמים רבות בגלל הדמיון הרב ביניהן בתנאים המדיניים, הגאוגרפיים, והדמוגרפיים (מדינה קטנה וחסרת משאבים מוקפת אויבים גדולים ממנה).

בשנת 1968 ביקר בסינגפור שר האוצר פנחס ספיר בכוונה לפתוח נציגות מסחרית ישראלית בסינגפור, שעמה לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בזמנו.[9] בחודש מאי 1969 כוננו יחסים דיפלומטים מלאים בין ישראל לסינגפור, שגרירה הראשון של מדינת ישראל בסינגפור היה חגי דיקן.[10][11]

קשרים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת המסחר ישראל-סינגפור החלה לפעול בשנת 1990 כתת-לשכה של לשכת המסחר ישראל-אסיה, שהוקמה כבר ב-1984. בשנת 1996 נחתם הסכם מחקר ופיתוח בין המדינות וב-1997 הוקמה קרן SIIRD מכוח ההסכם: קרן השקעות דו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי משותף.[12] בשנת 2013 שהובל רמי בר וסוחרים נוספים, הסתכם סחר החוץ של המדינות ב-1.956 מיליארד דולר, קפיצה של 24.6% משנת 2012. סינגפור מייבאת מישראל בעיקר ציוד טכנולוגי ואילו ישראל מייבאת מסינגפור בעיקר ציוד מחשבים.[13] סינגפור מהווה מרכז עבור חברות ישראליות רבות, שפועלות בה וממנה אל השווקים של אסיה. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בסינגפור, המשמשת כנקודת קשר עבור חברות ישראליות, בעלי עסקים ותעשיות, המחפשים הזדמנויות להשקיע בסינגפור. הנספחות מספקת שירותי פיתוח עסקי וכן שיווק וייעוץ אסטרטגי לחדירה לשוקי דרום מזרח אסיה. הנספחת הכלכלית בסינגפור היא רון שניר.[14]

במרץ 2022 נחתם בין ישראל הסכם בתחום הבינה המלאכותית.[15]

קשרים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגריר סינגפור צ'ואן פוהּ לים (מימין) מגיש את כתב האמנתו לנשיא ישראל יצחק הרצוג, 2022

בראשית דרכה הייתה סינגפור ידידה קרובה של ישראל. עם זאת, היותה מוקפת במדינות מוסלמיות גדולות (אינדונזיה ומלזיה) מנעה ממנה להציג עמדה נחרצת בסכסוך הערבי ישראלי. באופן רשמי, רוצים הסינגפורים לראות קץ לסכסוך תוך הענקת זכויות לאומיות לפלסטינים בדרך שתהיה מקובלת על ישראל. אמנם לישראל יש שגרירות בסינגפור, אך החשש מהאוכלוסייה המוסלמית הגדולה של שכנותיה מנע מסינגפור לפתוח שגרירות בישראל,[16] והכתיב משך שנים רבות חשאיות מוחלטת של היחסים, בדגש לקשרים הביטחוניים.

עם זאת, לאורך השנים התקיימו ביקורי בכירים הדדיים, חלקם בלתי רשמיים. בנובמבר 1986 ביקר הנשיא חיים הרצוג בסינגפור, ביקור שגרר ביקורת נוקבת במדינות השכנות - מלזיה ואינדונזיה.[17] באוקטובר 1993 קיים ראש הממשלה יצחק רבין ביקור בלתי רשמי בסינגפור.[18] במאי 1994 ביקר בישראל "אבי האומה" של סינגפור, לי קואן יו, אשר נשא אז בתואר השר הבכיר (אנ') (Senior Minister).[19] במרץ 2015 ביקר בסינגפור הנשיא ראובן ריבלין והשתתף בהלווייתו של לי קואן יו.[20] באפריל 2016 ביקר בישראל ראש ממשלת סינגפור, לי הסיין לונג.[3] בפברואר 2017 ביקר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו בסינגפור. במסגרת הביקור דנו ראש הממשלה ועמיתו הסינגפורי על הרחבת הסכמי הסחר ועל חיזוק הקשר הביטחוני בין שתי המדינות.[21]

במרץ 2022 הודיעה ממשלת סינגפור, במהלך ביקורו של שר החוץ בישראל, כי תיפתח שגרירות של סינגפור בישראל.[15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Diplomatic Ties With Israel Established by Singapore". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1969-05-11. נבדק ב-2022-01-27.
  2. ^ 1 2 "A Deep, Dark, Secret Love Affair". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2022-04-04.
  3. ^ 1 2 3 יוסי מלמן, ‏הקשרים החשאיים של ישראל עם סינגפור, המדינה שהקימה "צה"ל קטן", באתר מעריב אונליין, 23 באפריל 2016
  4. ^ Israel defense companies showcase products at Singapore Airshow, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ תערוכת סינגפור 'אירשואו': נחנך הביתן הלאומי הישראלי במקום, באתר ערוץ 20, ‏2022-02-15
  6. ^ ״אפשר ללמוד טכנולוגיות מהתעשיות בעולם, המאפשרות לנו להמשיך לפעול באופן מקצועי״, באתר www.idf.il
  7. ^ ערן לרמן, ‏"דיפלומטיה-במדים", השילוח, גיליון 16, אוקטובר 2019
  8. ^ מאה מורים השתלמו ב"שיטת סינגפור" בטכניון, באתר העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל
  9. ^ משלחת מישראל תבקר בסינגפור, למרחב, 28 בפברואר 1968
    פ. ספיר: נפעל להרחבת הסחר עם המזרח-הרחוק, דבר, 8 במרץ 1968
  10. ^ נציגות ישראל בסינגפור - לרמת שגרירות, למרחב, 15 ביוני 1969
  11. ^ ישראל וסינגאפור כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים מלאים, הצופה, 12 במאי 1969
  12. ^ "מדוע מעוניינת סינגפור ללמוד מישראל ומה יש לנו להציע", שי זריבץ', לשעבר הנספח הכלכלי בסינגפור, בבלוג מינהל סחר חוץ
  13. ^ "Singapore-Israel Trade hits almost S$2 billion in 2013", בלוג סינגפור, מינהל סחר חוץ
  14. ^ רון שניר, בבלוג מינהל סחר חוץ
  15. ^ 1 2 ברק רביד‏, סינגפור הודיעה כי תפתח לראשונה שגרירות של סינגפור בישראל: "עדות ליחסים הטובים בין המדינות", באתר וואלה!‏, 21 במרץ 2022
  16. ^ אתר שגרירות ישראל בסינגפור
  17. ^ ⁨הרצוג לביקור ממלכתי בן יומיים בסינגפור ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 18 November 1986 | Newspapers | The National Library of Israel, באתר www.nli.org.il (באנגלית)
  18. ^ שבתי שביט, כך נתפר הביקור הסודי של רבין | מהספר "ראש המוסד", באתר ynet, 10 במרץ 2018
  19. ^ 185 Toast by Prime Minister Rabin in Honor of Singapore Senior Minister Lee Kuan Yew - 8 May 1994, Israel Ministry of Foreign Affairs, ‏1994-05-08
  20. ^ הנשיא ריבלין השתתף לצד מנהיגי העולם בהלווייתו של מייסד סינגפור, באתר ynet, 29 במרץ 2015
  21. ^ איתמר אייכנר, נתניהו בסינגפור: "אנחנו נשמות תאומות", באתר ynet, 20 בפברואר 2017